גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיתונאים מעדיפים להתעסק עם פוליטיקאים כי הם חלשים, תלויים בתקשורת ולא תובעים דיבה; עם בעלי ההון ו-60 עוה"ד שלהם אף אחד כמעט לא מתעסק"

מיקי רוזנטל, "הבולדוזר", בראיון למגזין "פירמה": "אחרי שקשת ורשת יתאחדו הסיכויים שלי לעבוד בערוץ 2 הם קלושים, כי אודי אנג'ל ומשפחת עופר הם היום בעלי המניות הגדולים ביותר ברשת. אני מביא את זה בחשבון ומוכן לשלם את המחיר" * תגובת עו"ד של עידן עופר: "המקום הנכון להתגונן בפני טענות כתב התביעה שהוגש כנגדו הוא בית המשפט"

לפני 3 שנים החליט מיקי רוזנטל לעשות סרט על משפחת עופר. הסרט היה אמור להיות מוכן כבר לפני שנתיים, אך עדיין לא שודר ביס דוקו, שרכש אותו לשידור וגם מימן את ההפקה.

בחודש שעבר הגיש עידן עופר תביעה נגד רוזנטל, ובה נטען, בין השאר, שרוזנטל מנהל נגד משפחת עופר "מסע רדיפה בלתי ענייני ואובססיבי שנובע ממצבו הנפשי והוא חודר לפרטיות המשפחה ומטריד אותה באופן מאיים".

רוזנטל מגיב: "לי אין ספק שהתביעה הזו היא ניסיון של מר עופר להפחיד אותי, ניסיון למנוע ממני מלהשלים את הסרט, אבל מה לעשות, זה לא יצליח לו. מסרתי את העניין לעורכי הדין שלי, ואני ממשיך לעשות את הסרט".

רוזנטל מוכר לציבור כמייקל מור הישראלי, בעיקר מהתוכנית "בולדוזר" ששודרה בערוץ 2. לפני שפרץ לפרונט של הפריים טיים והפך למה שנקרא בתעשייה טאלנט, היה רוזנטל אחד האנשים החזקים והמשפיעים ביותר בעיתונות הישראלית. הוא כיהן כסגן עורך "ידיעות אחרונות", סמנכ"ל חדשות ערוץ 2, עורך "24 שעות" ועוד תארים רבים. אבל, הוא יעיד בהמשך הראיון, התפקידים האלה היו נכונים לזמנם. כיום הם פחות מעניינים אותו, והוא העדיף להתרכז בתחקירים ובז'אנר הדוקו-אקטיביזם הלוחמני שהוא היה הראשון לאמץ בישראל.

"אני באמת חושב שיותר חשוב שאני אעסוק בתחקירים מאשר שאני אמנכ"ל את ערוץ 2 או 10, ותאמין לי, יכולתי להיות גם עורך 'ידיעות אחרונות' וגם מנכ"ל חדשות ערוץ 2".

ביניים: על הסוס

הסרט על האחים עופר, שאותו הוא עושה בצוותא עם הבמאי אילן עבודי, עומד להיות מבחינתו שיא העשייה הדוקו אקטיביסטית שלו. הסרט מעניין גם כי סרטים תעודיים מכוונים את העדשה בדרך כלל להצגת מסקנות, או לטיפול ב"אחר", כאן מופנית המצלמה לא אל החלש, אלא לעבר האנשים המשפיעים ביותר בישראל, אותם אנשים שלעתים היו יכולים להיות מעסיקיו העתידיים של הבמאי.

- בתביעה נטען שהתנפלת על בתו של עידן עופר, שהיתה אז בת 12, כשהיא רכבה על פוני, צילמת אותה ושידרת את הצילומים בתוכנית טלוויזיה שנועדה להשמיץ בין היתר אותה ואת אביה. עד היום, טוענת התביעה, נתונה בתו של עופר תחת החוויה הקשה.

"תרשה לי לא להגיב ולרדת לרמה צהובה ורכילותית של עיתונות לא מקצועית".

- מה פתאום עכשיו נזכר עידן עופר לתבוע? אתה כבר עושה את הסרט קרוב לשלוש שנים, מ-2005.

"אני לא אמור לפענח את צפונות מחשבותיו. אני רק משער שהסרט אכן מטריד אותו. אני מאוד שמח על התביעה משני טעמים: קודם כל, כי זה טוב לדרמה של הסרט. אתה יכול לחשוב קולנועית על דרמה יותר טובה מזו? ביקשתי מעורך הדין שלי, רונאל פישר, לפנות לנשיאת בית המשפט העליון היא אישה מאוד רצינית, בייחוד כשזה נוגע לעניינים ציבוריים ולבקש ממנה אישור לצלם את המשפט הזה, כי אני רואה במשפט את אחד המשפטים הציבוריים החשובים שהיו פה במדינה. אולי בפעם הראשונה בתולדות המדינה ניתן יהיה לברר באופן יסודי את יחסי ההון עם השלטון.

"אין לי ספק שמה שיקרה בבית המשפט הוא שעופר יצטרך למסור לידי מסמכים ועובדות על החברות שלו. מסמכים אישיים שלו על כל העסקים עם המדינה, ומבחינתי זה יתרון עצום. הגעתי לממצאים מאוד יפים בסרט, אבל זה כאין וכאפס לעומת מה שהוא יצטרך למסור לי בבית המשפט. אני לא מפחד מהתביעה, עורך הדין יטפל בה. אני מתכוון לחייב אותו להגיע אל דוכן העדים ולהגיד כל מה שאני רוצה לשמוע ולענות לי על כל השאלות שיש לי, שכמובן לא נוגעות לחייו האישיים. מבחינתי הוא משחק לידיים שלי, ויש לי שאלות קשות".

- מה למשל?

"האחים עופר מעורבים בלא מעט עסקאות שערורייתיות לטעמי בינם ובין המדינה".

- אילו שאלות היית שואל אותם?

"על השיטה שבה הם עובדים מול המדינה. על השיטה שבה הם מעסיקים אנשים שעשו עסקים מולם, פקידים של המדינה אחרי שפרשו. למשל ניר גלעד, שעשה את ההסכם השערורייתי לדעתי עם בז"ן והיום הוא המנכ"ל של החברה לישראל, דרך שורה שלמה של אנשי אוצר ואנשי ממשל אחרים שנתנו להם מתנות וצ'ופרים ודברים שנראים לי שנויים במחלוקת. יש שישה או שבעה מקרים כאלו בסרט, והיום הם מועסקים אצלם.

"הכול נעשה כחוק, זה מה שמגוחך. זה מה שמקומם. ניר גלעד עבר את תקופת הצינון אחרי ששימש במשך כארבע שנים חשב הכללי במשרד האוצר. בין השנים 1999-2003. בסוף 2002, הוביל גלעד להסכם עם החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר לרכישת מניותיה של החברה לישראל. הוא נתן להם דברים לא נתפסים בעיני על חשבון הכיס הציבורי, והיום יש לו אופציות ב-14 מיליון שקל של החברה לישראל".

- מה אתה מצפה שניר גלעד יעשה? הוא לא עבר על החוק.

"הכול חוקי, אבל לפי תפיסתי לא מריח טוב, כי אם האדון ניר גלעד חתם איתם הסכם שבמקרה הטוב היה שנוי במחלוקת בעיני ובעיני שופטי בית המשפט העליון, שאמנם אמרו, אנחנו לא מעיזים להתערב בזה, אבל אנחנו קוראים ליועץ המשפטי לחקור את זה. ואין כאן עוררין, השופטים של בית המשפט העליון קבעו שהמדינה התנהלה באופן שלא התיישב עם האינטרס הציבורי, וגלעד חתם את העסקה הזו שתיזכר לדיראון עולם והיום הוא עובד אצלם. תגיד לי אתה, אם זה נראה לך בסדר? ואני אומר לך שזה לא הדבר היחיד. אני לא הולך לחשוף עכשיו את כל ענייני הסרט. בסרט מתוארת השיטה שבה הם זוכים להטבות מוזרות מהמדינה".

- מה אתה רוצה שיקרה? מה הפתרון שלך?

"קודם כול, אני מצפה שלא ייתנו להם מתנות, ונתנו להם הרבה מתנות. אני מתכוון למתנות כמושג. ואני אומר לך שוב, הכול כחוק, וזה מה שיותר מקומם. מדובר בהחלטות שקיבלו אישור ממשרד האוצר, קיבלו אישור של פורומים כאלה ואחרים, וזה לא בסדר. אי אפשר לתת להם 120 מיליון שקל כי המדינה חושבת שצריך להפריט את זה מהר. זה הרכוש שלנו. אי אפשר לתת להם את חברת צים ברבע מחיר".

- איך אפשר למנוע את זה?

"קודם כל, לעשות על זה סרטים כמו שאני עושה, שהציבור יידע קודם כל את העובדות. דבר שני, העיתונות לא מבקרת את התופעה הזו מספיק, והתפקיד של הסרט הזה הוא שאנשים יראו ויצעקו חמס. כסף ציבורי הוא דבר קדוש. אגב, עיקר הטענות שלי הן לא כלפי האחים עופר, אלא כלפי המדינה. המדינה אמורה לדאוג לציבור, והם אנשי עסקים שאמורים למקסם את הרווח שלהם ועושים כל מה שהם יכולים".

ביניים: האגף

- מה הבעיה שלך מוזיאן ת"א ומשפחת עופר?

"לא כמו מוזיאונים גדולים אחרים בעולם, כמו הגוגנהיים והטייט ודומיהם, אותם עשירים הקימו ונתנו את הכסף למוזיאון. פה היה תהליך הפוך. המוזיאון הוקם מכספי ציבור ותרומות ומומן כל השנים משילוב של כספי ציבור עירוניים וממשלתיים ומתרומות, ובא עכשיו בן אדם שתמורת מחצית מהסכום שעולה אגף אחד במוזיאון, שהוא 40 מיליון, כלומר 20 מיליון, מקבל את כל המוזיאון על שמו.

"לא אגף ספציפי שעופר רצה לתרום, אלא מוזיאון שלם. עכשיו יש הרבה תורמים אחרים שנקרא על שמם אגף. אבל עופר היה אמור לקבל את כל המוזיאון על שמו, וזאת הפרטת הזהות שלנו, כי הוא שייך לציבור ואתה לא יכול להפריט אותו ולמכור אותו לבעל הון.

"התהליך הזה של מכירת הזהות שלנו לבעלי הון קורה בעוד הרבה מקומות. למשל, במלחמה האחרונה. לא ראש הממשלה הבטיח לנו שאנחנו ננצח, אלא בנק לאומי. הוא יצא עם סטיקרים שאמרו, אנחנו ננצח, זו הפרטה של זהות בעיניי. אז דווקא פרשת המוזיאון הכאיבה לי מאוד, והסרט מתחיל דווקא משם".

- העיתונות לא עשתה מספיק בעניין, לטעמך?

"העיתונות הישראלית המסחרית מקדשת את בעלי ההון מהטעם הפשוט שבעלי ההון מחזיקים את העיתון. פעם העיתון היה של פועלי ארץ ישראל, אז קידשו את האתוס של פועלי ארץ ישראל. היום העיתון שייך לבעלי ההון, וגם הרשתות של הערוצים המסחריים בטלוויזיה, והם לא אוהבים לשמוע ביקורת על ענייניהם. ויש לפעמים ביקורת, אני לא היחיד שפועל בעניין הזה, אני רק חושב שאין מספיק.

"אני מקווה שהעיתונות הכלכלית תסקר את המשפט ויהיה בו עניין. אתה תראה שהשאלות הקשות לא נשאלו מספיק, כי עיתונאים מעדיפים להתעסק עם פוליטיקאים כי הם חלשים ותלויים בכלי התקשורת. פוליטיקאי לא יתבע אותך דיבה, אבל לבעלי ההון יש שיטה של להפחיד. יש מעט מאוד עיתונאים שמתעסקים בתחקירים כלכליים, ואם תשאל כמה עיתונאים שמתעסקים בזה, יספרו לך איך מאיימים עליהם אם כותבים על בעל הון שיש לו 60 עורכי דין מאחוריו. אתה כעיתונאי קודם כל הרבה יותר חרד, ושנית, אתה אומר, רגע, למה לי להתעסק איתו? זה קורה, לצערי, יותר ויותר. כמה עיתונאים חוקרים אתה מכיר במדינת ישראל, בייחוד בתחום הכלכלי? שניים-שלושה וזהו".

"אתה יודע כמוני על עיתונאים שפוטרו על הרקע הזה. אתה יודע כמוני שהכסף והאתוס של העשירים ושל בעלי ההון במדינת ישראל וההרגשה הזו שמעניקים לך גם בעיתונות הכלכלית וגם בעיתונות הכללית שכל אחד יכול להתעשר הוא קיים ובועט. אנחנו מעריצים את האנשים האלה ורוצים להיות דומים להם. אגב, אני מאוד מעריך אנשים שעשו כסף, עיני לא צרה בהם, אם הם עשו את זה שלא על חשבון הקופה הציבורית. גם אני רוצה כסף, מה זאת אומרת? אני לא מתעב כסף. גם אני רוצה בית יותר יפה, אוטו יותר גדול.".

- אתה אובססיבי?

"עידן עופר מאשים אותי באובססיביות. אחת הטענות בכתב התביעה היא שאני באתי לחתונה של קרוב משפחה שלו והטרדתי אנשים. אני רוצה להגיד לך שכולם מדברים על הון ושלטון, אבל אף אחד לא באמת מבין מה זה. בכתבות ובתחקירים שלי, אני רוצה להראות לציבור מה זה אומר כשמדברים על הון ושלטון. אני רוצה להראות אותו, את ההון ושלטון. היו שם, בחתונה, שני ראשי ממשלה לשעבר והצמרת הכלכלית והפוליטית של מדינת ישראל. כולם יושבים עם בושם נהדר, חליפות יקרות, ומעט מאוד מראים את זה. לא באתי לעשות עיתונות צהובה, באתי להראות איך זה נראה".

-אתה יכול לבקר אותו, אבל תן לבן אדם לחיות. מה אתה מתפרץ לשמחות משפחתיות?

"אני רוצה להגיד שני דברים. ראשית, לא התפרצתי. שנית - דוקו-אקטיביזם הוא סגנון עיתונאי מקובל בכל העולם. יותר מזה, זכיתי על הסגנון הזה בפרסים".

- מאשימים אותך גם שהתפרצת לבית הספר לתקשורת של סמי עופר. מה קרה שם בדיוק?

- אתה לא חושש שהפרשה הזאת עם עופר עלולה לסכן את הקריירה שלך?

"בהרבה מובנים כן. אבל הקריירה אף פעם לא היתה בראש מעייניי. גם ב'ידיעות אחרונות' סיבת העזיבה שלי היתה עקרונית. יכולתי להישאר ואולי להיות עורך 'ידיעות אחרונות'. ישבתי שם על משכורת שלעולם לא ארוויח אותה. היה עניין עקרוני, וכשמדובר בכזה אני מוכן לקחת סיכונים. פיטרו את העורך הראשי, אלון שליו, מסיבות שבזמנו נראו לי לא רלוונטיות. מרגע שהחליפו את העורך מסיבות כאלה, מבחינתי זה היה שלום ולהתראות. הבוסים ביקשו והתחננו שאני אשאר, ואני אמרתי לא".

- פרשת מ"ידיעות אחרונות" כי היית שייך למחנה מסוים.

"יכולתי להשבית את העיתון בדקה, יכולתי לסגור אותו. אני, מיקי רוזנטל הקטן, היה לי הרבה כוח בזמנו. בחרתי שורה של אנשים שידעתי שהם מספיק חזקים, שלא יוכלו לפגוע בהם. אנשים מהשורה הראשונה של העיתונות בישראל, שלא תלויים רק בידיעות לפרנסתם. גם אם הוא היה זורק אותם הם היו מוצאים את פרנסתם בעיתון אחר.

"אמרתי שבעיניי יש פה עניינים שהפיטורים של העורך הם לא מסיבות עיתונאיות נורמליות שהעורך לא מתפקד, אני לא יכול לקבל את זה כפשוטו. אני אמרתי לנוני שאנחנו רוצים פגישה והוא הסכים. נוני בדרך כלל לא נפגש עם עיתונאים על רקע זה.

"התקיימה פגישה בבית של מימי נופך-מוזס, ואני הסברתי את עמדתנו והבאתי דוגמאות מהעולם. היתה ישיבה, נוני שמע אותנו ולא הסכים לקבל את זה. הודעתי שאני עוזב. אני אוהב את העיתון הזה, הוא חשוב לי, לא רציתי לגרום לו נזק, הוא פרנס אותי כמה שנים והיה לי טוב שם, לא רציתי להחריב את הבית, אבל נתקלתי בעניין עקרוני שאמרתי, אני לא יכול להשלים איתו. הרווחתי בעיתון 'ידיעות אחרונות' כפי שלא הרווחתי ולא ארוויח לעולם, אז אני ממשיך בדרך שלי. הקדשתי את חיי לעניין הציבורי, באתי לעיתונות לא בשביל לעשות קריירה. באתי לעיתונות כדי להשפיע על האינטרס הציבורי, שלצערי ולטעמי דואגים לו פחות ופחות".

- אתה לא מפחד שיזרקו אותך מערוץ 2?

"מן הסתם אתה צודק. מן הסתם אחרי שקשת ורשת יתאחדו הסיכויים שלי לעבוד בערוץ 2 הם קלושים, כי אודי אנג'ל ומשפחת עופר הם היום בעלי המניות הגדולים ביותר ברשת. אני מביא את זה בחשבון ומוכן לשלם את המחיר, וכבר עכשיו אני משלם אותו. את האמת שלי אני אשמיע בכל מקום, גם אם אאלץ להדפיס פמפלטים ולחלק ברחוב. אף אחד לא ישתיק את האמת שלי. יכול להיות שתגיד דון קישוט, אז מה?".

תגובת בית הספר סמי עופר לתקשורת

"אירוע פתיחת בית הספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, שהתקיים בשנה שעברה, היה אירוע פרטי למוזמנים בלבד. רק עיתונאים שהוזמנו ואישרו מראש את הגעתם השתתפו בו.

"בית הספר מעסיק את מיטב העיתונאים, החוקרים והמרצים מהארץ ומהעולם. לבינתחומי הרצליה, כמו לכל מוסד אקדמי, הזכות להפעיל שיקול דעת באשר למרצים המוזמנים להרצות בפני הסטודנטים. לעניין זה לא די ברצונו החד צדדי של פלוני להרצות".

חשוב לציין שבאמת לכל מוסד אקדמי הזכות לבחור את מרציו, אבל רוזנטל אינו בדיוק פלוני, הוא היה סגן עורך "ידיעות" וסגן ראש חברת החדשות בערוץ 2.

ניר גלעד עצמו, שאליו פנינו דרך חבר הכנסת לשעבר אלי גולדשמידט, שהוא היום מתאם קשרי החוץ של החברה לישראל, לא הגיב עד סגירת הכתבה.

תגובת עו"ד אריאל שמר מטעם עידן עופר: "התביעה הוגשה נגד מר רוזנטל בגין התנהגות והתבטאויות שהתבטא מר רוזנטל המהוות לשון הרע כלפי מרשי והאחים עופר ושעל פי עדותו של מר רוזנטל המניע להן הנו אובססיה אישית שלו כנגדם.

"המקום הנכון להתגונן בפני טענות כתב התביעה שהוגש כנגדו הוא בית המשפט. העובדה שמר רוזנטל בוחר להתייחס אל הדברים במסגרת ראיון עיתונאי הנה חמורה כשלעצמה במיוחד כשהוא מנצל במה זו, שאתם מעמידים לרשותו לצורך פסול זה, כדי להוסיף לשון הרע על אלה שכבר פורסמו על ידו.

"אמצעי תקשורת אחר שפרסם דברים של רוזנטל ביקש לאחר מעשה לפרסם הסתייגויות מדבריו, בגלל האחריות של עיתון המפרסם לשון הרע, אפילו נאמר על ידי אחרים.

"בשולי הדברים טוען מר רוזנטל כי התביעה שהוגשה נועדה להפחידו. ניסיונו זה של מר רוזנטל להפחית מערך התביעה הנו סרק. מטרת התביעה אינה להפחיד ואינה להרתיע. בכוונתנו להיפרע ממר רוזנטל מקצת הנזקים שהוא גרם בהתנהגותו ובפרסומי לשון הרע שפרסם, ולהביא להפסקתם.

"איננו יודעים מה בכוונתכם לפרסם במסגרת הראיון, אך נתבקשתי להבהיר כי מרשי לא יהסס לנקוט כל צעד מתחייב להגנה על זכויותיו אל מול דברי לשון הרע של מר רוזנטל, בכל אמצעי, לרבות באמצעות הבמה שאתם מעמידים לרשותו.

"מומלץ שתעיינו בפסק הדין בבג"ץ שבו אושר על ידי חמישה שופטי בג"ץ הסכם בז"ן, הקרוי הסכם ניר גלעד, ובדברי נציג היועץ המשפטי לממשלה בעתירת התנועה לאיכות השלטון בבג"ץ, המשבח את ההסכם ואומר בנוסף ש'לטענה לפיה חוזה ההעסקה ניתן למר גלעד בשל כך שהיטיב עם החברה לישראל, אין בסיס של ממש למעט ספקולציה'.

"מדובר במסמכים פומביים שתוכל לעיין בהם בטרם תחליט לשמש במה לדברי השמצה של רוזנטל, שבאמצעותם הוא מבקש להתגונן בפני התביעה".

מתוך מגזין "פירמה" שמצורף היום ל"גלובס"

עוד כתבות

מגרש מכוניות של אלבר / צילום : איל  יצהר

הרשות להגנת הצרכן הודיעה לאלבר כי בכוונתה לקנוס אותה ב-3.5 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן תקנוס את חברת הליסינג והשכרת הרכב אלבר בעקבות הטעיית צרכנים - 86 המכוניות שנמכרו לצרכנים שונים בליסינג למרות שבפועל הן שימשו בעבר להשכרה

שירי דובר / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

הורים, את הספרים האלה הילדים שלכם כבר קראו?

ז'אנר ספרי ההשראה על נשים מובילות לאורך ההיסטוריה הוא מומלץ ומבורך, רק חבל שלפעמים נשכח קהל היעד החשוב ביותר שלו

יאיר לפיד/  צילום: איל יצהר

ברק חייב לפרוש, היחסים עם בוגי תקינים ונתניהו יהיה חייב להעלות מסים: יאיר לפיד בראיון

יאיר לפיד, מס' 2 בכחול לבן, לא מאמין בתיאוריית הגושים וחושב שרק המפלגה הגדולה תנצח בבחירות ● בראיון ל"גלובס" הוא מבקר בחריפות את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה ("יצאה מדעתה") ● מסביר שנתניהו לא יכול לטפל בגירעון כראוי ("הוא זקוק לליצמן וסמוטריץ, כדי שיגנו עליו בנושא החסינות. והוא ישלם להם הרבה יותר") ● ולא, הוא לא רוצה לחזור לתפקיד שר האוצר: "אני הולך להיות שר החוץ ואחר כך ראש ממשלה”

האחים ויליגר / צילום: אביב חופי

אחרי שנתיים בתפקיד: סמנכ"ל הכספים של וילי פוד התפטר

אמיר קפלן, סמנכ"ל הכספים של וילי פוד, התפטר היום, כך מדווחת החברה לבורסה ●  מקומו מדווחת היום החברה על מינוי סמנכ"ל כספי חדש - יצחק ברבי, שהיה חשב ומשנה לסמנכ"ל הכספים בחברה ● החברה עוסקת ביבוא, ייצור ושיווק מוצרי מזון ונסחרת בשווי שוק של 323 מיליון שקל

בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף

ערעור בר רפאלי: לא מאבק נגד תשלום 8 מיליון שקל מס, אלא כדי לא להיכנס לכלא

אסור להתבלבל, המאבק שמנהלת הדוגמנית בר רפאלי היום בזירה האזרחית קשור בעבותות ברזל למאבק שהיא מנהלת בזירה הפלילית, במסגרתה הוחלט לאחרונה להעמידה לדין על שורת עבירות מס והעלמת הכנסות ● המלחמה של הדוגמנית המצליחה בזירה הפלילית, המלחמה לא להיכנס לכלא, מתחילה בזירה האזרחית ● פרשנות

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

דונלד טראמפ / צילום: Yuri Gripas, רויטרס

המשימה: להשתחרר מהחיבוק של טראמפ (אבל בלי להגזים)

נשיא ארה"ב יצק השבוע רוטב גזעני על אומצת הבחירות שלו בהתקפה על נאמנותן של ארבע צירות קונגרס רדיקליות ● הוא מקווה כנראה להביך את המפלגה הדמוקרטית, אבל מביך גם את ישראל ואת ידידיה ● איך למזער את הנזק ארוך הטווח של הזיהוי הרעיוני עם טראמפ? המשימה הזו צריכה להעסיק את ישראל

יאיר לפיד, פודקאסט לשבת / עיבוד תמונה: אפרת לוי

עם הגב לים: הפודקאסטים הטובים ביותר לסוף השבוע

כמה חם היה השבוע? ● מספיק חם כדי לקפוץ לטבילה בים, שלמרבה הצער מלא במדוזות  ● זאת הזדמנות נהדרת לשבת על הספה עם מזגן ולהינות מפודקאסטים שעשו לנו את השבוע ● פודקאסט לשבת ● האזינו

תחנת כוח פחמית, צ'כיה, זיהום אוויר, איכות סביבה, התחממות גלובלית / צלם רויטרס / צילום: רויטרס

המהפכה הירוקה באירופה: "ניטרליות אקלימית" עד 2050

שלשום נבחרה אורסולה פון דר-ליין לנשיאת נציבות האיחוד האירופי, בעיקר בזכות הבטתה להביא "גרין ניו דיל" ליבשת עד 2050 ● מטרתה להפחית את גזי החממה, לצמצם תחנות כוח ולנטוע עצים רבים ● האם התכנית, שתעלה הון, תציל את העולם מההתחממות הגלובלית? ● האזינו ל"גלובסטוק" – פודקאסט מאחורי הכותרות

סחורה סחורות ספינה יבוא יצוא / צלם: רויטרס

מתכננים עסקאות בינלאומיות? שימו לב לחסמים ולחשיפות

יבוא שירותים לישראל מייצר סוגיות וחשיפות מס לא מבוטלות, הן לתאגיד הזר והן לתאגיד המקומי ● הנה כמה מהסוגיות והחשיפות העיקריות שיש לשים לב אליהן

הירח / צילום: shutterstock

מה המרחק וכמה זכו לצעוד עליו - כמה אתם שולטים במסע לירח?

מה שם הטיל, היכן נחתה אפולו 11 ואת מי הותירו ארמסטרונג ואולדרין מאחור בחללית? 11 שאלות על תוכנית אפולו

השקעות אלטרנטיביות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במוצרים אלטרנטיביים לא כל המנהלים שווים

התחום הצומח של השקעות בנכסים אלטרנטיביים בחו"ל מצריך מיומנות גבוהה והיכרות עמוקה עם הנכסים ● מנהלי השקעות ישראלים בעלי מומחיות עשויים להניב למשקיעים ערך מוסף ואפילו תשואות עודפות, אם ינצלו את היתרונות היחסיים שלהם ● מנגד ניצבים מנהלים שהערך המוסף העיקרי שהם מעניקים הוא עצם הגישה לנכסים אלטרנטיביים בחו"ל ● כתבה שנייה משתיים

קריקטורה / איור: גיל ג'יבלי

שהאחרון יפיל את העט: לאן נעלמות הקריקטורות הפוליטיות?

מה יש בקריקטורה הפוליטית שמעצבן כל–כך הרבה אנשים? למה עורכי העיתונים ממהרים לזרוק את הקריקטוריסטים לכלבים במקום להגן על חופש הביטוי? האם הקריקטורה אכן בסכנת הכחדה? ואת מי להאשים - את טראמפ, את הדתיים, את התקינות הפוליטית או את האינטרנט? ● וגם: איך הקריקטורות של מוחמד שינו את דנמרק לעד

אסף רפפורט  / צילום: יח"צ

מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "לא הייתי יכול להיות משקיע, כי כמעט כל רעיון מגניב אותי"

אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מסביר בראיון ל"גלובס" מה עומד מאחורי האקטיביזם החברתי שהוא הכניס לסניף המקומי של החברה הגדולה בעולם, מספר על הבדלי הניהול בין סטארט-אפים לחברות ענק ומתאר את השינוי בשוק העבודה: "מבחינתי עובדים יכולים לעבור לגוגל אחרי שנתיים, ואז לחזור אלינו, כמו רילוקיישן" ● האזינו ל"רוד שואו" - פודקאסט ההייטק החדש של גלובס

מאיר שפיגלר / צילום: שלומי יוסף

האם זה אחראי מצד הביטוח הלאומי להפסיק לקנות אג"ח ממשלתיות? העימות עם האוצר מגיע לרתיחה

בביטוח הלאומי הכריזו כי על רקע החשש לגורלו של המוסד בעתיד, הוא יפסיק להעביר עודפי גבייה למדינה ● באוצר מזהירים שהדבר יגדיל את הגירעון השנה ליותר מ-4% תוצר, והעימות מידרדר לפסים אישיים ● האם יימצא פתרון בחודשיים הקרובים?

מיכלית נפט / צילום: רויטרס Tim Chong

משמרות המהפכה: השתלטנו על מכלית נפט בריטית במפרץ

אחרי שטהראן איימה להגיב על התקרית בגיברלטר, כוחותיה אישרו כי הם השתלטו על כלי השיט הבריטי, שלדבריהם "הפר את הכללים הבינלאומיים" ● החברה המפעילה את המכלית הודיעה כי יש עליה 23 אנשי צוות: "איננו יכולים ליצור איתם קשר" ● ממשלת בריטניה התכנסה לדיון חירום

עד הירח ובחזרה / צילום: שאטרסטוק

כל מה שצריך לדעת לרגל 50 שנים לנחיתה על הירח

מדוע הירח מתרחק מכדור הארץ, אילו יסודות מיוחדים נמצאים בו, מדוע כריית חומרים ממנו מדאיגה את המערב ומה הקשר בינו לבין פייק ניוז

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה שלילית בבורסה: ת"א 90 נפל 1.2%, דלק צנחה בעוד 5.6%

דלק משלימה נפילה של 15% מאז ההודעה על עסקת שברון; נאלצה לצמצם את היקף הגיוס למימון העסקה ● חברת הדירוג פיץ' העלתה את תחזית דירוג האשראי של כיל מ"יציבה" ל"חיובית" ● חברת סייפ-טי דיווחה על קבלת "הזמנה משמעותית" מחברת תשתיות ישראלית

אהוד ברק באירוע של ישראל דמוקרטית בתל אביב / צילום: אמיר מאירי

ברק: איחוד עמיר פרץ ואורלי לוי עלול לסגור את הגולל על מפלגת העבודה

ברק שב וקרא לאיחוד הכוחות בשמאל: "טובת הגוש הייתה ונותרה איחוד רחב של כל הכוחות שבו. ניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה היחיד שחשוב" ● על האיחוד של עמיר פרץ ואורלי לוי: "אני מקווה שזה עדיין לא בלתי הפיך"

ניצול שואה / צילום: רויטרס

פיצוי רטרואקטיבי: גרמניה תכיר בכ-8,000 יוצאי רומניה כניצולי שואה

הכרה זו תאפשר תביעת זכויות סוציאליות שונות, ובהן פיצוי רטרואקטיבי רנטה וקצבה חודשית קבועה ● גמליאל: "נמשיך לפעול להכרה גרמנית בזכאותם של עוד אלפי ניצולים שטרם הוכרו, בין שהם יוצאי רומניה ובין שהם יוצאי מדינות נוספות"