גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אולי יש לי תדמית של אוהב תעשייה ואחד שמחפש כל מיני דברים, אבל אני לא מחפש דבר"

השר גדעון עזרא מבין את כולם ומאמין לכולם ; "חוץ מהפעם הראשונה שבה נבחרתי לכנסת - ואז אנשים שלחו לי כסף בסדר גודל של אולי 15 אלף שקל - לא לקחתי אף תרומה בשביל להיבחר; 13 שנה לא ביקשתי מאף אחד פרוטה"

בבית המשפט המחוזי בירושלים פוצח מוריס טלנסקי בעדות שתטלטל את כיסאו של אהוד אולמרט, והדובר של גדעון עזרא שואל אותו אם הוא מעוניין שידליק את הטלוויזיה, כדי שהמשדרים המיוחדים "יהיו ברקע". "עזוב, זה לא מעניין אותי", הוא משיב בביטול ומצית עוד סיגריית טיים, האופפת בעשן את לשכת השר להגנת הסביבה. ומה בעניין ראיון הערב ב"מבט" על עתיד הממשלה? "אני לא יכול", עונה עזרא, "יש לי פגישה עם גנגר".

גנגר הוא אריה גנגר, הבעלים של מפעל חיפה כימיקלים וחבר קרוב של אריאל שרון. המפעל נמנה במשך שנים עם האחראיים המרכזיים לזיהום הקישון, ומכל האמוניה שלו נחשב לאחד המפגעים הסביבתיים הקשים בישראל; פגיעה של קטיושה במלחמת לבנון, למשל, יכולה הייתה לעלות בחיי אלפים מתושבי חיפה.

את הקשר עם גנגר יזם עזרא לפני חודשים מספר, כשר האחראי על הקמת פרויקט "פארק אריאל שרון", המיועד להפוך בעוד כעשור לסנטרל פארק של גוש דן. סביב הפרויקט הענקי והמבוקש התנהל מאבק עתיר אינטרסים, שהסתיים בניצחון דרמטי של הירוקים על גורמי נדל"ן שביקשו לבנות בלב הפארק. דחיית תוכניות הבנייה הטילה את המימון, בחלוקה שווה פחות או יותר, על מדינת ישראל ועל נדבנים למיניהם.

"אני לא זה שאוסף את התרומות", מבהיר עזרא, "אבל מצאתי לנכון להרים טלפון לגנגר. אמרתי לו: 'אדוני, מי היה יותר קרוב לאריאל שרון ממך? צריך לתרום להקמת הפארק'".

והוא נענה?

"הוא אמר לי: 'אני שמח לדבר איתך, ואני בקשר בנושא הזה עם משפחת שרון'. באותה פגישה לא הרחבנו את הדיבור, אבל כשקיבלתי הודעה שהוא בא לארץ, אמרתי שנזמין אותו לפגישה בנושאים הקשורים למפעל שלו. הוא יבוא עם המנכ"ל שלו, ואני עם המקצוענים שלי, ונדבר".

השבוע, לאחר הפגישה, נשמע עזרא שבע רצון: "דיברנו על זה שהם יצטרכו ליטול חלק בניקוי הבוצה מהקישון, והסברתי להם את הבעיות שיש עם מכל האמוניה במפרץ חיפה. הם הביעו רצון לשתף איתנו פעולה. לפי מה שגנגר ומנכ"ל המפעל אמרו, אין דבר שהם יצטרכו לעשות ולא יעשו".

מה לגבי פינוי מכל האמוניה מהמפרץ?

"הם הבטיחו שיעשו עבודה בנושא ויישלחו לנו את כל החלופות האפשריות. זהו מכל חיוני לתעשייה הישראלית, אבל המיקום שלו דפוק. אני מוכן לפנות אותו, אבל תשמע, צריך אמוניה. מדינת ישראל לא יכולה להיות בלי אמוניה, ואמוניה מגיעה דרך הים. לא תהיה בררה אלא להשאיר את המכל במקומו, עד שתהיה אלטרנטיבה. כרגע אין חלופה אופרטיבית אפשרית".

כשאתה מבקש מגנגר תרומה, אתה לא חושש שהוא עשוי לנצל את זה אחר כך כדי להעלות בפניך בקשות בנוגע למפעלים שלו?

"קודם כול, אני יושב עם המומחים שלי. שנית, אולי יש לי תדמית של אוהב תעשייה ואחד שמחפש כל מיני דברים שלא קשורים לתפקיד, אבל תאמין לי שאני לא מחפש דבר. אגב, חוץ מהפעם הראשונה שבה נבחרתי לכנסת, ואז אנשים שלחו לי כסף בסדר גודל של אולי 15 אלף שקל, לא לקחתי תרומה מאף אחד בשביל להיבחר. 13 שנה לא ביקשתי מאף אחד פרוטה".

דנינו לא מדליף נגד אולמרט

על רקע הסערה הפוליטית המתחוללת בימים, נדמה כי בקרוב יידרש עזרא לעוד סיבוב בחירה. אתמול (ד') הייתה אמורה להתכנס ישיבתה הראשונה של ועידת הפריימריז של קדימה, כשציפי לבני ושאול מופז מצויים כבר עמוק במירוץ לראשות המפלגה. עזרא יתמוך במועמדותה של לבני ויש לו הסבר: "מאחר שאני מכיר בחיוניות של קדימה במפה הפוליטית, אתמוך במי שיש לו הכי הרבה סיכוי להרכיב את הממשלה הבאה. כולם טובים, אבל זה יהיה השיקול העיקרי שלי".

שעה שבסיעתו כבר מתייחסים לאהוד אולמרט כאל גווייה פוליטית, עזרא עדיין מקפיד בכבודו: "מבחינה חברית-אלמנטרית, אם ראש הממשלה בא ומבקש עוד חודש, צריך לתת לו את זה. מה הבהלה? בשלטון תקין לא קובעים שינויים דרסטיים לפי עדות מוקדמת".

איך התרשמת מעדות טלנסקי?

"זה לא נראה טוב, אבל זה רק מה שטלנסקי אמר. אני שומע גם את פרקליטי אולמרט, שאומרים שיקעקעו את העדות שלו מלמעלה עד למטה. מן הראוי היה לעשות מיד את החקירה הנגדית".

תגובת עזרא לפרשת טלנסקי לא ממש מפתיעה. השר לביטחון פנים לשעבר לא בדיוק מייצב את עצמו בחזית המלחמה בשחיתות. לדבריו, הוא לא שמע על פרשיות הקשורות באולמרט טרם בחירתו לראש ממשלה (פרשת כרמיה, למשל, נחשפה חודש לפני הבחירות). לפני כחודשיים חתם על בקשת חנינה בעבור האסיר עמרי שרון. הנימוק, גם כאן, חברי-אלמנטרי: "באו אליי, אמרו לי לחתום. הלוואי שהיו רבים כמו עומרי. נתנו חנינה לבלומנטל, אז למה לעומרי אי-אפשר? זו תמיכה בחבר בעת צרה. אגב, הירוקים מתים עליו".

עזרא נמנע מלבקר את אולמרט, אבל בהחלט מפרגן לחוקרי הפרשה שספגו לא מעט חצים מסביבת ראש הממשלה. ניצב יוחנן דנינו, ראש אגף החקירות, היה ראש המטה של עזרא כשכיהן במשרד לביטחון פנים. "דנינו חסר פניות לחלוטין", הוא פוסק.

אולמרט טוען שהחוקרים מדליפים נגדו לעיתונות.

"דנינו מתרחק מעיתונאים כמו מאש, הוא לא המקור להדלפות. אני מכיר גם את יואב סגלוביץ', מפקד להב (היחידה המשטרתית המאוחדת לחקירות ארציות) ואת שלומי איילון (מפקד יאח"ה) - אלה אנשים שהלוואי וכולם היו כמוהם. האם למטה יש מי שרואה את החומר, מחוזר על-ידי עיתונאים ומדליף? אולי".

אולמרט טען שעשו לו תרגילי חקירה לא הוגנים.

"אני לא מכיר את הקטע הזה, אבל תרגילים בחקירה זה דבר הכרחי. בחקירה צריך לנהוג בחוכמה, את זה אני יכול להגיד לך כאיש שב"כ לשעבר".

יש עוד סיכוי שהבחירות לא יוקדמו?

"אני בטוח שיש אפשרות שלא יהיו בחירות מוקדמות. אני לא רואה שמישהו מחברי הממשלה מת לבחירות. זו ממשלה טובה, ובחירות זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות עכשיו; הן יכניסו את המדינה לסחרור והתוצאה תהיה שאותם שמות, בסדר כזה או אחר, יחזרו. אז מה זה משנה? מה, אתה רואה את נתניהו מפסיק את השיחות עם אבו-מאזן? או את המגעים מול הסורים? נתניהו יעשה מחר באיראן מה שאולמרט לא עשה היום? זה הכול דיבורים בעלמא".

יש לממשלה, במצבה, מנדט מוסרי לקבל החלטות קריטיות כמו פינוי הגולן?

"הממשלה יכולה לנהל משא ומתן, אבל לא לקבל החלטות מכריעות על עתיד המדינה. אולמרט לא מתכוון להעביר החלטה באף נושא משמעותי. גם אם לא היו חשדות, נושא כמו הגולן הוא נושא למשאל עם או לבחירות, לא ייתכן שרוב של 62 חברי כנסת יקבל החלטה כזו".

אני לא ירוק, אני ישראלי

בחודש הקרוב יסגור עזרא שנתיים וחצי בתפקיד השר להגנת הסביבה. זהו לא עניין של מה בכך: האחרונים שהצליחו לצבור פז"ם כזה במשרד היו רפאל איתן המנוח ויוסי שריד בשנות ה-90. בעשור האחרון התחלפו השרים במשרד בקצב מסחרר, כשאת השיא מחזיק צחי הנגבי, ששרד בלשכה קרוב לשנתיים, הזכורות בעיקר בזכות פעילותו הענפה לשיבוץ חברים ממרכז הליכוד בתפקידים מקצועיים.

הבחירות המתקרבות עשויות לסיים את עידן עזרא במשרד, אבל לא אם זה תלוי בו: בכנסת יש הטוענים שנמאס לו, ושהיה מעדיף לקבל מינויו קבוע במשרד התיירות, שאליו מונה כממלא מקום זמני, אבל עזרא מצהיר שדווקא ישמח להמשיך במשרד, ושתיקים סקסיים בהרבה, כמו הביטחון, לא מעניינים אותו. למה? "כל אחד צריך לראות איפה המומחיות שלו ולעסוק בה".

המומחיות שלך זו הסביבה?

"עכשיו המומחיות שלי זו הסביבה. אם היה 'תיק השב"כ', הייתי מוכן להתמודד עליו כי יש לי בזה יתרונות על אחרים. בשמחה אקבל הצעה להיות במשרד הזה גם בפעם הבאה".

מי שישמחו קצת פחות הם לא מעט מפעילי הארגונים הירוקים. בראשית הקדנציה זכה עזרא בפרס "הגלובוס הירוק" של ארגון הגג של התנועה הסביבתית "חיים וסביבה". בהמשך הוא הפך לסדין אדום עבור חלק מהפעילים: עזרא, לטענתם, מתיישר פעמים רבות מדי עם עמדותיהם של האינטרסנטים; הוא מציע להציב אנטנות סלולריות על גגות בתי ספר, מסרב לפנות את מכל האמוניה מהמפרץ, מתפשר עם קוקה-קולה בדרישות המיחזור ועוד ועוד.

"אני הולך לפי העניין", עונה עזרא. "לפעמים זה לטובת זה, ולפעמים לטובת אחר, הכול על דעת המקצוענים של המשרד. לא תמצא אותי בפגישה כזו או אחרת עם אדם בנושאים סביבתיים, שלא בנוכחות אנשי המשרד". אולי כדי להמחיש שאין לו דבר להסתיר, מחזיק עזרא את מכשיר הטלפון הנייד שלו פתוח כל זמן הראיון, ומנהל את שיחותיו בפתיחות מול המראיין, ששומע ללא קושי גם את הצד השני.

לא כל הארגונים הסביבתיים, יצוין, תוקפים את עזרא. עם ארגון הגג "חיים וסביבה" הוא שומר על יחסים תקינים. אולם דווקא ביום חמישי שעבר, יום איכות הסביבה הבינלאומי, התחוללה בין הצדדים התנגשות מסקרנת, הממחישה את פערי התפיסות: כבכל שנה ערכו ב"חיים וסביבה" את טקס הענקת "הגלובוס הירוק" לגורמים שקידמו את המאבק הסביבתי, לצד "הגלובוס השחור", למי שהזיק במיוחד לסביבה. עזרא הוזמן לשמש כאורח הכבוד, אך סירב להגיע. הסיבה: "הגלובוס השחור" הוענק השנה לוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב), מוסד תכנוני שבסמכותו לאשר פרויקטים ביטחוניים בהליך חשאי ומזורז. היא זכתה בתואר עקב פעילותה לאישור הקמת עיר הבה"דים בנגב.

"החרמתי את הטקס", מסביר עזרא (שדרך אגב, מצדד בהקמת עיר הבה"דים ש"יכולה להביא לפיתוח הנגב בצורה בלתי רגילה"), "כי אני לא חושב שצריך להתייחס כך לאנשים שפועלים למען ביטחון המדינה".

ואם הם מקדמים את הביטחון, אבל באופן שיוצר התנגשות עם הסביבה?

"גם כשטנק מזהם זו התנגשות. נכון שיש בעיות ושהמערכת צריכה לבצע השקעות לטובת הסביבה, אבל מדינת ישראל זקוקה לביטחון הזה. הבעיה שלי עם הארגונים הירוקים היא שהם מדברים נגד, אבל לא נותנים חלופה. זה כמו הדילמה הסביבתית הכי גדולה עכשיו - האם להקים תחנת כוח פחמית באשקלון? אפשר להתנגד, ויש לי ביקורת רבה על הנושא, אבל מהי האלטרנטיבה לאספקת חשמל?"

טוענים שאתה נוטה יותר מדי לטובת התעשייה.

"מי לא בעד התעשייה במדינת ישראל? אני בעד התעשייה הכבדה, ובעד התעשייה הקלה ותעשיית ההיי-טק וכל מה שאתה רוצה. התעשייה היא המפרנסת של המדינה. הארגונים הירוקים שוכחים שאנחנו מדינה קטנה, והגורמים השונים בתוכה צריכים לחיות בשלום. המילה 'ירוק' היא קצת מסוכנת".

למה?

"כי השימוש ב"ירוק" הזה הוא לא שימוש נכון. אני לא ירוק: אני ישראלי. אני לטובת ארץ ישראל".

אחת הטענות המרכזיות שעלו נגד עזרא הייתה על הסכמת המשרד להזרמת שפכי מפעלים באזור הקישון לים באמצעות צינור חדש שיוקם. יריב אברמוביץ', מנכ"ל "צלול", מחה על שהמשרד "מסנגר בכזאת התלהבות על המפעלים". כשעזרא נשאל על כך הוא דווקא מציין את אברמוביץ' כגורם שלא תקף אותו, ומבקש ממזכירתו בהפגנתיות להשיגו בטלפון. כשאברמוביץ' עונה מפעיל עזרא את הדיבורית ושואל אותו. "הבעיה היא לא אצל השר", אומר אברמוביץ', "עזרא מנסה לא פעם להוביל את המשרד להחלטות נכונות - אבל יש בעיה ברמת הפקידות. רואים שינוי מסוים לטובה, אבל התעשייה מוצאת בקרב הפקידות הבכירה אוזן קשבת יותר ממה שהיא אמורה למצוא". רוב החצים נגדו, טוען עזרא, מופנים מאינטרסנטים למיניהם: "תראה מי המבקרים ומה המגמות שלהם: אלה אנשים שרוצים להיכנס לכנסת על האג'נדה הירוקה".

פינס פופוליסט ממדרגה ראשונה

עזרא מרמז, בעיקר, לשני פוליטיקאים: ח"כ אופיר פינס מהעבודה, המשמש כיו"ר ועדת הכנסת להגנת הסביבה, ובוחן לאחרונה את האפשרות לרוץ לכנסת הבאה בראש מפלגה ירוקה; ופאר ויסנר, ראש מפלגת "הירוקים" שקיים מגעים עם פינס ושהסקרים מנבאים לו הצלחה בבחירות הקרובות.

"אני לא סובל את ויסנר", אומר עזרא בישירות, "הוא פשוט אדם לא אחראי. מה שלא יהיה ואיך שלא יהיה, הוא מלכלך כדי להיבחר לכנסת. עד שהוא יהיה השר להגנת הסביבה הוא ישמיץ כל אחד שיהיה בתפקיד הזה. אני מאוד מקווה שאם תהיה מפלגה של ירוקים, שהוא לא יעמוד בראשה. אני לא פחות ירוק מוויסנר".

העימות עם ויסנר הוא נכון לעתה תיאורטי, אבל פינס עושה לעזרא לא מעט צרות בכנסת. לאחרונה פרץ עימות בין השניים על רקע מה שרבים רואים כמהלך הסביבתי החשוב בשנים האחרונות - חוק אוויר נקי.

החוק, שאמור להיות מאושר בחודש הקרוב, יסדיר את שלל ההיבטים הנוגעים לאיכות האוויר ויחזק את האכיפה נגד המזהמים. מטבע הדברים, התעשיינים לא בדיוק התלהבו מהצעת החוק ופעלו נגדה. לצדם הם מצאו לא אחר מאשר את השר להגנת הסביבה.

עזרא אמנם לא הצטרף לטיעוני התעשיינים נגד החוק (חוסר מידתיות והרתעת משקיעים), אך פעל במרץ לסכלו בטענה שאין לו כוח האדם הדרוש ליישומו. "עזרא חשב, אולי, שמבחינה טקטית כך הוא ילחיץ את האוצר", אומר חבר כנסת שקידם את החוק, "אבל לאוצר לא היה אכפת ועזרא סתם הסתבך עם עצמו ויצר המון כעסים כלפיו". בשבוע שעבר נסוג עזרא מהתנגדותו לאחר שהושגה פשרה שלפיה הוא ייכנס לתוקף רק ב-2011, לא לפני שאופיר פינס תקף אותו בוועדת הפנים ודרש ממנו "לא להפריע לנו לעבוד".

"אופיר פינס הוא פופוליסט ממדרגה ראשונה", תוקף עזרא, "זה לא טוב ליחסים ביני לבינו, אבל אתה יכול לכתוב את זה. הוא עושה טעות גדולה. היחסים שלי איתו תקינים, אבל מבחינת הצורך שלו להגיע לציבור, הוא הולך בקו מסוים שתופס. זה לא קשה לשבת ולדבר, יותר קשה לעשות. אני צריך לעשות, הוא יכול לדבר".

אילו פינס היה יושב בכיסא שלך הוא היה מתנהל אחרת?

"ללא ספק. חד-משמעית. חוק אוויר נקי הוא חוק חשוב, אבל כששלחתי מכתב לרוני בר-און, וכתבתי שם שאני חייב לקבל עוד 34 עובדים אם אני רוצה לקיים אותו, האוצר אמר לי 'לא תקבל אפילו אחד'. נו, אז אני יכול להעביר את החוק?".

אבל הנה, בסוף נכנעת והחוק יעבור.

"לא נכנעתי. התחייבתי שעד 2011 נשיג את כל התקנים. פינס מיהר לעשות הצבעה בלי שדברים הובהרו, וגם לא גמרנו את כל ההסתייגויות לחוק. לפינס לא אכפת להתנגש עם כולם, הוא שוכח שהוא חבר קואליציה. אני חבר ממשלה וזה מחייב אותי".

השבוע איימו ארגון חברות ההסעה בישראל, ארגוני המוניות ומועצת המובילים לחסום בשבוע הבא עורקי תחבורה מרכזיים במחאה על סירוב האוצר לבטל את מס הבלו על הסולר. המחאה מגיעה על רקע משבר הנפט העולמי, וההפגנות בהתאם. "בנושא הדלק", אומר עזרא, "אנחנו צריכים לנהוג כמו שאר העולם מבחינת המחירים. האם יהיו למשבר הנוכחי השלכות חיוביות מבחינה סביבתית? זה יקרה אם אנשים באמת ייסעו פחות. אני לא כל-כך רואה את הישראלים נוסעים פחות, אבל הלוואי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא עולה על הכביש".

המפעל של עידן עופר מרשים

חוק האוויר הנקי יחדד מהותית את שיניו של המשרד להגנת הסביבה במלחמתו במזהמים, זה נכון, אבל עד כמה משתמש המשרד בכלים העומדים לרשותו כבר היום? בדיקות הפתע של המשרד מגלות חריגות בקרוב למחצית מהמפעלים הנבדקים, אך הגשת כתבי אישום או הוצאת צווי סגירה הם צעדים נדירים.

"הגישה שלי", מסביר השר, "היא להגיע להסכמות ולהבנות, ולא ללכת לבתי המשפט. זה יותר קל ויותר מהיר, אתה יודע כמה שנים נמשך משפט? בנושאי סביבה לא פשוט להוכיח את הדברים, זה לא גנב שתפסת על חם, זה לא כמו משפט רגיל. אני מאמין בכתבי אישום רק כשעייפתי מלקבל ביצוע בדרך אחרת. אם מפעל יצטרך לדווח לציבור דוח אמת על מה שקורה אצלו, הוא יתאמץ הרבה יותר. זו הגישה המועדפת, ועל זה אנחנו עובדים עכשיו".

נושא אחר שכיכב לאחרונה בכותרות הוא כוונתו של רותם אמפרט, מפעל הדשנים של האחים עופר, להקים מכרה פוספטים סמוך לערד. במשרד הבריאות כתבו לוועדה המחוזית כי "איננו מעלים על הדעת אפשרות לאשר תוכנית זו", בנימוק כי המכרה יגדיל את התמותה ואת התחלואה באזור. עזרא ואנשי משרדו, מנגד, דווקא בהחלט מעלים זאת על דעתם: הם טוענים כי תוספת האבק תהיה "נמוכה", ולכן "אין מניעה לקידום התוכנית".

לוויכוח המקצועי התווספה לפני כשבועיים תקרית שלא ממש היטיבה עם דימויו של עזרא: במהלך הכנת כתבה שעסקה במאבק סביב המכרה לערוץ 10, קלטו המיקרופונים את מנכ"ל רותם אמפרט, דני מן, מרגיע את חברו לגבי עמדת השר: "גדעון איתנו", אמר ונשק לידו בשביעות רצון, "גדעון ברכה".

"ההקלטה הזו הייתה יום לפני שביקרתי במפעל", אומר עזרא, "למה המנכ"ל אמר 'גדעון ברכה'? כי הוצאתי חוות דעת שנתנה הכשר למכרה. לקחתי את המכתב של המומחים של המשרד, חתמתי עליו ושלחתי אותו. אין כאן שום דבר משלי. אני לא מעז להמליץ על טיפול שלא על דעת המקצוענים במשרד".

משרד הבריאות אומר שהמכרה יגדיל את התמותה בערד.

"אנחנו נוקטים את כל הצעדים, לא ישר פורקים את הפוספטים. עושים בדיקות, שנה עושים ניסיון. אכפת לנו מאוד מבריאותם של תושבי ערד. לא רק בנושא הזה יש לנו חילוקי דעות עם משרד הבריאות, גם ברמת חובב יש. זו עמדתנו, והממשלה תחליט מה שתחליט".

לאחרונה נקט המשרד צעדים נגד שני מפעלים: נגד מפעל שיש אורפלי בנצרת עילית הוצא צו סגירה, ונגד מפעל פרוטרום שבמפרץ חיפה הוגשה בקשת צו סגירה. הליכים חריפים דומים נגד מפעלים שבבעלות טייקוני המשק קשה יותר לאתר. לדברי עזרא, התעשיינים הגדולים פשוט עושים מה שנדרש מהם: הוא מרוצה, כאמור, מהנכונות של אריה גנגר לפעול, ופגישות חיוביות היו לו גם עם יוסי רוזן, יו"ר בתי הזיקוק, ולפני כחודשיים עם עקיבא מוזס, מנכ"ל כי"ל.

עזרא: "מוזס אומר, 'אין לי שום בעיה, רק תן לי פתרון טכנולוגי. אם יש פתרון טכנולוגי, אני מוכן להשקיע כל סכום, אני מרוויח הרבה כסף'. כנ"ל עידן עופר, וגם אחרים המפגינים גישה דומה. יש להם הכסף, הם מרוויחים מיליונים, והם ממש משתפים איתנו פעולה".

ככלל, התעשיינים בישראל עושים לדעתך מה שצריך כדי למזער את הפגיעה בסביבה?

"השאלה היא איזה תעשיינים. במפעלים הגדולים יודעים כמה דברים: אחד, שנושא הגנת הסביבה נמצא היום בעלייה. שניים, שהאזרחים לא סובלים זיהומים כאלה ואחרים. שלוש, המשרד לא יעבור לסדר היום על חומרים מסוכנים כאלה ואחרים. הם מכירים בצורך, גם לטובת העובדים שלהם. בעבר כל אחד עשה מה שהוא רוצה. מאז שאימצנו את הגישה האירופית הם צריכים להשקיע הרבה מיליוני שקלים בטכנולוגיות למניעת זיהום. בעלי המפעלים - האחים עופר, גנגר, נוחי דנקנר - בכלל לא יודעים מה קורה במפעלים. אף אחד לא אוהב להשקיע כסף, אבל האנשים מטעמם באים ואומרים לי, 'אדוני, אני מוכן להשקיע כל כסף להגנת הסביבה, 'רק בתנאי שיש פתרון טכנולוגי'. לעומת התקופה שהגעתי למשרד, המפעלים לוקחים את נושא הגנת הסביבה יותר ברצינות, פי עשרה. בגלל כל הסיבות: העולם, דעת הציבור, בדיקות המשרד. המפעלים הרבה יותר ערים לנושאים האלה לעומת העבר".

אין היום דרישות שלכם שלא מתבצעות?

"יש. ברמת חובב, למשל, דרשנו לעשות איקס דברים, והמפעלים אומרים, 'אנחנו לא יכולים לעמוד בלוח הזמנים הזה'. יש לנו מאבקים לא נורמליים ברמת חובב ובמפרץ חיפה. יש שם שיפורים מאוד משמעותיים באיכות האוויר, אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות".

פארסה לא נורמלית

מסמך המלמד כי יש עוד הרבה מה לעשות הוא דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשבועיים. הדוח חשף, בין השאר, ממצאים קשים בתחום האכיפה (המתייחסים, יש לציין, גם לתקופה שקדמה לכהונת עזרא): "ירידה ניכרת" מאז שנת 2000 במספר תיקי החקירה שנפתחו, הדוחות שניתנו והקנסות שהוטלו ונגבו. הישגי המשרד בתחום, קבע המבקר, "ירודים מאוד".

גביית קנסות, למשל, אמצעי בסיסי להרתעת עבריינים, אינה מתבצעת קרוב לשלוש שנים - גם בגלל האוצר, אבל גם בגלל הליכים ממושכים עד תמיהה. ב-2005 דרש האוצר לפטר את הגובה החיצוני שהועסק במשרד בטענה ששיטת העסקתו לקויה, והמשרד פרסם מכרז חדש. נכון להיום, טרם נגבה שקל אחד.

למה ההליך אורך זמן רב כל-כך?

"היו תלונות חיצוניות שהמכרז לא תקין. היה פה מאבק בלתי רגיל עד שיצאנו בסוף למכרז חדש. כשזכו שני גובים, היה צריך להעביר להם את כל המידע ואז התברר שלא יודעים מה גבו ומה לא גבו. היה צריך לעשות סדר בעניין הזה. ממש עכשיו אנחנו נמצאים לפני מצב שתהיה תוכנת מחשב אצל הגובים, כדי שהם יידעו ממי צריך לגבות. הפסדנו כך כספים גדולים".

זו די פארסה, לא?

"זו פארסה לא נורמלית".

מי אחראי למצב הזה?

"מי שפיטר את הגובה. זה האוצר ואנחנו יחד. מי, אני אחראי? כשאני באתי למשרד, לא היה גובה".

עזרא מנמק את ממצאי המבקר בעיקר בבעיית כוח האדם החריפה במשרד. החודש תקום סוף-סוף יחידת אכיפה חדשה שתכלול 12 איש ותעסוק באכיפה נטו, ועזרא פועל לקדם מעורבות באכיפת חוקים סביבתיים גם על-ידי המשטרה ופקחי הרשויות. אולם בשנים האחרונות מופקדים על תחום האכיפה במשרד 28 איש בלבד, שאחראים גם על ביצוע החקירות. קיים מחסור עצום בכימאים - בעלי מקצוע חיוניים לחקירת העבירות. בנוסף, מלין עזרא, "יש לי מחלקה משפטית עם 13 עורכי דין, ואנחנו צריכים חמישים, כי אנחנו מהווים גם פרקליטות לענייני סביבה".

הטבות לתאגיד המיחזור

בעיית גביית קנסות שאינה קשורה למחסור באנשים, אלא למדיניות, נוגעת להטבה של כ-215 מיליון שקל שהעניק המשרד לתאגיד המיחזור, שהוקם על-ידי יצרני המשקאות ובראשם קוקה-קולה של מוזי ורטהיים. לפי חוק הפיקדון נדרש התאגיד לעמוד ביעדי איסוף מוגדרים, אולם מבקר המדינה מצא כי התאגיד לא עמד ביעדים במשך שנים, והיה אמור לשלם בגין הכישלון קנסות בהיקף של כ-275 מיליון שקל. אלא שהמשרד בא לקראתו: יעדי האיסוף הופחתו פעם אחר פעם בדיעבד, כך שהקנסות צומצמו ל-58.5 מיליון שקל בלבד, "הטבה ניכרת" כהגדרת המבקר, שניתנה גם בתקופת קודמיו של עזרא.

עזרא מצדיק את ההטבה גם היום: "אחרת הייתי מטיל עליהם קנס כזה שהם לא היו יכולים לתפקד והיו סוגרים את התאגיד".

מקור הבעיה בכך שחוק הפיקדון מ-2001 מטיל את האחריות לאיסוף מכלי המשקה על התאגיד ולא ישירות על היצרנים. עזרא העביר בקריאה ראשונה חוק שיטיל עליהם את האחריות, ויחייב גם את איסוף בקבוקי הליטר וחצי הגדולים. הפעילים הסביבתיים תמכו בהתלהבות, עד שבינואר השנה נכונה להם אכזבה מרה: עזרא נענה ללחצים אינטנסיביים מצד היצרנים, ביטל את הכוונה להכליל בחוק את הבקבוקים הגדולים, ובהודעה משותפת עם רוני קוברובסקי, נשיא קוקה-קולה, בישר על היענותו להצעת היצרנים להגברת האיסוף הוולונטרי.

עזרא טוען שההסדר החדש עדיף, מאחר שהיצרנים מקבלים בו אחריות על המיחזור. "קוברובסקי אמר, 'אני אגדיל את האיסוף, אהיה אחראי על תאגיד המיחזור ואביא לאיסוף של 75% מהבקבוקים הקטנים'. היום אוספים 66%. בנוסף, הוא התחייב להגדיל את מספר מכלי האיסוף ל-25 אלף. בסוף-בסוף, אני חושב גם עליך: כצרכן, אם אתה רוצה למכור את הבקבוקים הגדולים, אתה צריך ללכת לסופר ולקבל את השקל וחצי, וזו טרדה גדולה מאוד. לכן, צריך להמשיך את האיסוף הוולונטרי".

"אדם, טבע ודין" טענו שהמשרד "עושה יד אחת עם אינטרסנטים, על חשבון השמירה על הסביבה".

"אני אומר לך שאני חושב על הציבור שיש לו קושי להחזיר את הבקבוקים. אותם הציבור לא מעניין".

עושה רושם שאתה לא סופר את הביקורת נגדך.

"אני מאוד סופר את הביקורת. זה לא נעים לקבל ביקורת, אבל בסוף אני צריך לקבל החלטות. זה שירוקים כאלה ואחרים מקללים אותי? זה חלק מהתפקיד. השאלה היא אם אתה עושה את עבודתך באמונה וביושר לטובת המטרה. להשקפתי אני פועל כאן מאה אחוז מהזמן לטובת המדינה, כמו שעשיתי בשב"כ ובכל מקום אחר. למען עצמי אני לא עושה שום דבר".**

itayrrr@walla.co.il

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה