ד"ר אינה שניידרמן

הפיתוח

שיטה למדידת האופן שבו מותגים נתפסים, המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית ומדעי המוח. "השיטות הקיימות, שמבוססות על שאלונים וקבוצות מיקוד, הן ישנות מאוד, משנות ה–60, והן לא מצליחות לגלות מה אנחנו באמת חושבים. השיטה שלנו היא סוג של משחק שבו הנבדקים צריכים להצמיד תמונות למותגים. המותג מעורר אינטרפרטציות דומות לאלה שמעוררת תמונה של אדם מסוים".

להקים סטארט–אפ

"אחרי שסיימתי את הדוקטורט עבדתי באוניברסיטת בר אילן ובבית חולים, ואז הגעתי לצומת דרכים שבו הייתי צריכה להחליט האם להמשיך בכיוון אקדמי, כלומר לנסוע לחו"ל לפוסט דוקטורט, ולא כל כך רציתי את זה. בדיוק באותה תקופה ד"ר אלחנן מאירוביץ פרסם פוסט בפייסבוק על כך שהוא חושב להקים סטארט–אפ, אבל עדיין לא יודע באיזה תחום. זה גרם לי לחשוב על יישום של מה שלמדתי במדעי המוח, כי הרגשתי שאני כל הזמן חוקרת וצוברת המון ידע, אבל הוא נשאר באקדמיה. ואז החלטנו שאנחנו מתחילים לעבוד, בלי רעיון. אחת ההחלטות החשובות שעשינו הייתה לצרף לצוות המייסדים את המנכ"ל, ליאור מויאל.

לפתח רעיון

"התחלנו לעבוד על פיתוח מעקב אחרי תנועת עיניים על צג מחשב, וניסינו לעשות שיפור לאתרים בתחום השיווק. פיתחנו את המוצר, הגענו ללקוחות, והם אמרו לנו ‘כל הכבוד, זה מעניין, אבל אנחנו לא באמת צריכים את זה’. ואז שאלנו, ‘מה אתם כן צריכים’. אחת הלקוחות אמרה שהיא רוצה להבין את הצרכנים שלה, מה הם חושבים באמת על המוצר.

"התחלנו לחפש שיטה שאפשר יהיה ליישם בתעשייה, ואחרי שנה של מחקר, קריאה והבנת התחום, הגענו לשיטה הזאת. במהלך השנה חייתי בעיקר מהוראה וחסכונות. ניהלתי אורח חיים מאוד צנוע וגרתי עם שתי שותפות".