חרף התנגדויות שנשמעו בשנים האחרונות וחרף העובדה שחוק ההסדרים הנוכחי היה אמור להיות מצומצם מאוד, רשות המסים הצליחה להכניס כמה תיקוני חקיקה דרמטיים שמטרתם להילחם בהון השחור.
הבשורה של רשות המסים והאוצר בפרק המיסוי היא: לא מעלים מסים, אלא מעמיקים את הגבייה מתכנוני המס האגרסיביים ומחריפים את המאבק בהון השחור והלבנות ההון. "משם יגיע הכסף הדרוש לקופת המדינה", אומרים גורמים באוצר.
בין היתר, נכנס לטיוטת חוק ההסדרים האחרונה שהגיעה לידי "גלובס" (עד לפרסום הידיעה טרם הופץ נוסח סופי של פרק המיסוי בחוק ההסדרים) תיקון חקיקה שלפיו עבירות מס שנעשו בכוונה לרמות (עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה) ייחשבו עבירות מקור בחוק לאיסור הלבנת הון. עבירת מקור היא פעולה שבגינה נצבר ההון הנגוע (סחר בנשק, בסמים או בנשים; סחיטת דמי חסות וכדומה).
משמעות השינוי היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר (10 שנות מאסר במקום 7).
משמעות נוספת היא שהמידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים, וכן ניתן יהיה להחיל שורה ארוכה של סנקציות על מעלימי מס, שבמרכזן אפשרויות לחילוט רכוש שהושג בפעילות טרור או הלבנה.
"סדין אדום מעל נישומים"
בישראל שיעור הכלכלה השחורה מהתוצר הוא כ-23%, נתון שמוביל לאובדן הכנסות של כ-50 מיליארד שקל בשנה. על הרקע הזה הכריזה רשות המסים מאבק כולל במעלימי המס ומלביני ההון.
הרשות מנסה זה כמה שנים לקדם את הכללת עבירות המס בחוק איסור הלבנת הון, אך ההצעה נתקלה בביקורת חריפה מצד גורמים שונים במשק. לדברי המבקרים, חוק איסור הלבנת הון נועד בעיקרו להילחם בארגוני הפשיעה, והכללת עבירות העלמות המס בו תקטלג אזרחים מן השורה ועסקים לגיטימיים באותה קטגוריה של עבריינים קשים.
לדברי עו"ד ענת טנא, שותפה-מנהלת במשרד אלתר המתמחה במסים, "מדובר בתיקון גורף וכללי, שקובע כי כל עבירה על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה תהווה עבירת הלבנת הון. זה כולל אישומים רבים, שאינם עניין לחוק איסור הלבנת הון, גם מקרים לא חמורים שהמרכיב של איסור הלבנת ההון בהן הוא שולי. זה חמור מאוד להעלות את הענישה בצורה כל כך גורפת, בלי סייגים".
ל"גלובס" הגיעו הסתייגויות רבות מסעיף זה, אך נכון לשעת פרסום הידיעה הוא נמצא בטיוטת חוק ההסדרים.
בטיוטה נקבע עוד כי תחול חובת דיווח על הנישומים על כך שקיבלו חוות-דעת כתובות לצורכי תכנון מס מאנשי מקצוע - עורכי דין, רואי חשבון ואחרים.
גם סעיף זה עמד על הפרק בדיונים על חוק ההסדרים הקודם, בשנת 2013, ועורר ביקורת רבה מצד בעלי המקצוע המספקים את חוות-הדעת ללקוחות, כמו גם מצד הלקוחות עצמם, שטענו בין היתר כי הדבר יפגע ביחסים בין הנישומים ליועציהם. עוד נטען כי התייחסות לנישום נורמטיבי המבקש חוות-דעת שתנחה אותו בג'ונגל של חוקי המס, כמי שמחזיק הון שחור או מנסה להסתיר משהו, אינה ראויה.
ההצעה ירדה אז מהשולחן לאור הסכמות בין ראש לשכת עורכי הדין אז, דורון ברזילי, ונשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, למנהל רשות המסים, משה אשר - והוסכם כי ידונו בה בנפרד. בחלוף כשנתיים המחלוקות נותרו בעינם, אך הסעיף - כך נראה כרגע - יעבור במסגרת החקיקה המהירה של חוק ההסדרים הנוכחי.
"רוצים למעשה לשלול זכויות יסוד של נישומים לכלכל את צעדיהם בצורה נבונה מבחינת היבטי המס, כשזה נעשה בהתאם להוראות החוק, ולא בניגוד לחוק", אומרת עו"ד טנא.
לדבריה, "ברגע שמחויבים לדווח על ההתייעצות זה צובע את הדברים באור שלילי, וזה יגרום לחשש מקבלת חוות-דעת בצורה מסודרת מעורכי דין ורואי חשבון, כי יהיה מעין סדין אדום מעל הדוח שלך. כדי לבנות עסקאות נכון חייבים להתייעץ עם מומחי מס, וחבל שמתערבים בכך".
בין התיקונים הדרמטיים הנוספים שהוכנסו לחוק ההסדרים, עוגן גם תיקון 200 לפקודת מס הכנסה המרחיב את האפשרות של רשות המסים להחליף מידע עם רשויות מס במדינות אחרות, גם אם ישראל אינה חתומה מולן על אמנות מס, לרבות עם מדינות הנחשבות למקלטי מס ברחבי העולם. על-פי החוק, העברת המידע לרשות מס במדינה אחרת תתאפשר גם אם רשות המסים אינה רשאית לאסוף את אותו המידע לשם שימוש בישראל.
עורכי דין ורואי חשבון בתחום המס מכנים את התיקון הזה "מהפכה" וחוששים מהשלכות העברת המידע על הנישומים בארץ, שיהיו חשופים בפני רשויות מס בחו"ל, בלי לדעת זאת כלל בחלק מהמקרים.
עוד הוכנסה לטיוטת חוק ההסדרים האחרונה חובת דיווח של חברות סליקה וגופים פיננסיים - בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח וצ'יינג'ים - על פעולות של לקוחותיהם בחשבונותיהם (עו"ש, תוכניות חיסכון, קרנות נאמנות, פיקדונות, חשבונות מט"ח וכדומה).
המידע יועבר באופן שוטף בנוגע לפעילות המתבצעת בחשבונות עסקיים; וככל שמדובר בחשבון שאינו עסקי, אך על-פי המידע המצוי ברשות הגוף הפיננסי התעורר אצלו חשש שמדובר בפעילות של חשבון עסקי במהותו - יועבר המידע גם בנוגע לחשבון זה.
לחוק ההסדרים נכנס גם סעיף שלפיו יבוטל הפטור מחובת הדיווח לרשות המסים למשך 10 שנים, אשר ניתן עד כה לתושבים חוזרים ועולים חדשים, ויוחלו חובות שמירת תיעוד חשבונאי בחברות בשליטתם - מינואר 2016 (התיקונים משנים את חובת הדיווח ושמירת התיעוד החשבונאי בלבד, ואינם משנים את הפטור ממס שלו זכאי העולה לפי פקודת מס הכנסה).
לדברי טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר וכיום שותפה במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ, "מדובר בנושא בעל משמעות גדולה מאוד, והתוספת הזאת, הדרישה לדיווח של תושבים וחוזרים ועולים, רק תרתיע אותם ותביא לעלייה בתכנוני המס. כאשר מדובר על אנשים שמחזיקים את הנכסים שלהם בחו"ל דרך חברות שונות, המידע שיתקבל בדוח שהם יעבירו לרשות לא ישקף את הפעילות האמיתית שלהם".
בעוד שרוב פרקי חוק התקציב נסגרו ביום שישי והופצה טיוטה אחרונה לשרים, הדיונים בפרק המיסוי נמשכו גם היום, וייתכנו שינויים נוספים בסעיפים הכלולים בו. מדובר בפרק שעבר שינויים ותהפוכות משמעותיים מהטיוטות הראשונות ועד היום (למשל, ירד מהחוק הפרק העוסק במיסוי חברות הארנק (תופעה שבה שכירים מתחזים לחברות כדי לחסוך מס). ואולם, ברשות המסים רואים בסעיפים שהוכנסו הישג משמעותי במאבק בכלכלת הצללים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
