תיק סימנס נסגר; רמזים לכספי שוחד שלא נעשה בהם שימוש

פרשת השוחד של קונצרן סימנס שהסתיימה באופן פורמלי בבית המשפט בישראל בתשלום קנסות כבדים, מסרבת לרדת מסדר היום. ל"גלובס" נודע, כי חקירה שנפתחה ברשות המסים עשויה לשפוך אור חדש על התעלומה הגדולה בפרשה - לאן נעלמו מיליוני אירו שקונצרן סימנס העביר לנציגיו בישראל במסגרת מערכת השוחד העולמית של הקונצרן.

כזכור, קונצרן סימנס הגרמני הודה בעבירות שוחד בישראל מול בכירים בחברת חשמל, ושילם למדינה קנס של 160 מיליון שקל במסגרת הסדר טיעון. החברה הבת, סימנס ישראל, הגיעה להסדר טיעון והורשעה בתחילת השבוע בביהמ"ש המחוזי בתל אביב בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, ותשלם קנס של 63 מיליון שקל. על פי ההסדר, סימנס ישראל הודתה במעורבות במתן שוחד בסך כולל של 9.5 מיליון דולר לבכירי חברת חשמל.

בעקבות הליכים משפטיים בין קונצרן סימנס לבין אורן אהרונסון, שייצג את סימנס מול חברת חשמל והפעיל את מערכת השוחד לבכירי החברה יחד עם גיסו שלמה דניאל - שניהם עדי מדינה בפרשה - נפתחה בדיקה ברשות המסים לחשדות נוספים בפרשה זו. זאת ללא קשר להרשעות של הבכירים בחברת חשמל שקיבלו שוחד מסימנס ו-4 מהם מרצים עונשי מאסר.

בנוסף, טוען כעת קונצרן סימנס בביהמ"ש כי הוא זכאי לקבל חזרה מאהרונסון ודניאל חלק מכספים אלה, שהועברו אל השניים במסגרת פרויקט השוחד.

לאחרונה דחה סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בלוד, השופט יעקב שינמן, את בקשתם של אהרונסון ודניאל וחברת OAKFIELD בהונג קונג, לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה נגדם על ידי סימנס.

בתביעה של סימנס נגד אהרונסון ודניאל מדבר הקונצרן על "סך של למעלה מ-8 מיליון אירו, ואשר, על פי עדויותיהם של אהרונסון ודניאל, ומסמכים שנערכו על ידם בזמן אמת, נותרו שלא כדין בחזקתם או בשליטתם של אהרונסון ודניאל. סימנס טוענת כי "זכותה של סימנס כי יושבו לה הכספים שנגזלו ממנה שלא כדין על ידי אהרונסון ודניאל, כספים שאינם כספים ששולמו כשוחד, אלא כספים שאהרונסון ודניאל שמרו ברשותם, ואין להם כל זכות בהם".

החלק המעניין קשור לכתב ההגנה שהגיש אהרונוסון ובו מגולל את השימוש בכספי השוחד. בכתב הגנתו של אהרונסון נטען, כי הוא "פעל בהתאם להנחיות הממונים עליו... כל הכספים שהועברו לידי אורן שימשו על ידיו למטרה שלשמה הועברו - הקמת מנגנון לשיחוד פקידים בכירים בחברת החשמל ו'שימון' המערכת, לצרכי זכיית סימנס במכרזים".

עוד טען אהרונסון בכתב ההגנה: "הגם שחלק מהכספים לא הגיעו לכיסם של בכירי חברת החשמל, אין הדבר מלמד כי הם לא שימוש למטרות שוחד ו'שימון המערכת'. ודוק; לצורך מנגנון השוחד, נדרשו כספים גם לשם: תשלומים לצדדים שלישיים, נסיעות לחו"ל, אירוח, מתנות, תרומות וכיוצא באלה. זאת ועוד. לצורך תפעול המנגנון, בוצעו העברות כספים לגורמים שאפשרו יצירת 'קופת מזומנים' ו'חנייתם' של כספים לשימוש עתידי". לאחר שהשופט בחן את ההסדר בין סימנס לבין המדינה, הוא החליט לדחות את בקשת אהרונסון ודניאל לסילוק תביעת סימנס נגדם. השופט שינמן קבע: "יהיה צורך לבחון, בין היתר, מה היה חלקו של כל צד להליך באותה פרשה ובייחוד האם, כטענת סימנס, אהרונסון נחשב ל'מעוול העיקרי' בפרשה והאם הוא הוביל את מתן השוחד גם ממניעים ואינטרסים אישיים שלו".

7.7. מיליון דולר בבנק בוואדוז

במהלך חקירת פרשת השוחד מסימנס לבכירי חברת חשמל, עלו פריטי מידע שונים שמהם ניתן אולי להסיק להיכן נעלמו אותם 8 מיליון אירו. מדובר בעדותו של עו"ד ורו"ח אחו פרנק, שבינו לבין אורן אהרונסון נוצר קשר ב-2009, כשהתחילו הפרסומים הראשונים על פרשת השוחד מסימנס. חוקר הרשות לני"ע, יניב שמריהו, ניסה לפצח את מהות העברת כספים מחשבון בבנק הפועלים של אורן אהרונסון בו היו עשרות מיליוני שקלים, לחשבון בנק בוואדוז, ליכטנשטיין, שאותו פתח עו"ד פרנק. עמדתו של עו"ד פרנק במהלך החקירה הייתה, שמדובר ביחסי עו"ד-לקוח, ועל כן הוא נהנה מחיסיון מקצועי ואינו חייב לענות לשאלות.

החוקר הציג בפני עו"ד פרנק את מסמכי החשבון בליכטנשטיין ושאל: אתה מכיר את החשבון הזה?

ת. "כל שידוע לי, אם ידוע לי, הינם ידיעות מתוך השירות המקצועי ואשר על כן לא אוכל להשיב על שאלתך".

ש. חשבון זה הוא ע"ש אחו פרנק. תגובתך.

ת. "כל שידוע לי אם ידוע לי, הינם ידיעות מתוך השירות המקצועי ואשר על כן לא אוכל להשיב על שאלתך".

ש. אני מפנה תשומת לבך שאותו סכום בסך של כ-1.2 מיליון דולר הועבר לחשבונך בליכטנשטיין. תגובתך.

ת. "אני מאשר שעל פי המסמך, כפי שאני קורא ממנו, קיבלתי 1.2 מיליון דולר מא. אהרונסון".

ש. בעבור מה קיבלת סכום זה בליכטנשטיין?

ת. "לצערי מחמת החיסיון המקצועי לא אוכל להשיב על השאלה".

חוקר הרשות לני"ע הציג בפני עו"ד פרנק מסמכים של שתי הפקדות כספיות נוספות שהועברו מבנק הפועלים לחשבון בליכטנשטיין, האחת בגובה 5.9 מיליון דולר והשנייה בגובה 624 אלף דולר. פרנק השיב: "כל דבר הקשור בחשבון שעל שמי בליכטנשטיין כפוף לחיסיון".

ש. מדובר בסכומים גבוהים מאוד. לצורך מה הועברו הכספים?

ת. "כפוף לחיסיון".

ש. מדובר בסכום מצטבר של כ-7.7 מיליון דולר שהגיע לחשבונך בליכטנשטיין. עבור מה העביר לך אורן סכום זה?

ת. "כל הנוגע לחשבון בליכטנשטיין כפוף לחיסיון".

אהרונסון: פעלתי על פי דרישות של סימנס

אורן אהרונסון מסר באמצעות עו"ד נועה ברהום ממשרד פישר בכר חן וול אוריון: "התרבות העסקית של חברת סימנס הושתתה על תשלומי שוחד בכל רחבי העולם ובכלל זה גם בישראל. בגין התנהלותה, שילמה סימנס עד היום למעלה מחמישה מיליארד דולר.

"בגין תשלומי השוחד, הגיעה חברת סימנס העולמית להסדר פשרה עם רשויות החוק בישראל, לפיו נדרשה לשלם כופר בסך של 160 מיליון שקל (עד כה) ועוד 90 מיליון שקל לחברת החשמל.

"כפי שיוכח בבית המשפט - כמי שהיה נציגה של סימנס בישראל, פעל אורן אהרונסון על פי דרישותיה והנחיותיה של חברת סימנס העולמית והעביר כספי שוחד במסגרת אותה תרבות ארגונית מושחתת שאין עליה כל חולק. תביעתה של סימנס היא תביעה למראית עין, שתכליתה להסוות את אחריותה לפעילות מושחתת וממוסדת שהניבה (וממשיכה להניב לה) רווחי עתק, והיא הוגשה רק על מנת שסימנס תוכל להמשיך ולפעול בישראל ולמכור לגופים ציבוריים עסקאות במיליארדי שקלים.

"יודגש, כי אורן נחקר ושיתף פעולה עם הרשויות באופן מלא בשנת 2005 בנושא דן כהן, ובשנת 2014 בנושא גורמים אחרים בחברת החשמל. הרשויות שחקרו בפרשה לא מצאו כל תימוכין לטענות הכוזבות של סימנס, כאילו אורן עשה שימוש פרטי והותיר בחזקתו כספים השייכים לסימנס".

עו"ד אחו פרנק מסר בתגובה: "אני מאשר שמסרתי ברשות ניירות ערך עדות שלא באזהרה, אולם אני מנוע מלהתייחס לתוכנה. איני מחזיק, ומעולם לא החזקתי, כספי שוחד".

למרות מספר פניות מטעם "גלובס", מסימנס לא נתקבלה כל תגובה.