העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

בתקופה האחרונה, נראה כי בין אם מסתכלים בעולם הטכנולוגיה, בין אם בבורסות ברחבי העולם ואפילו בעולמות כמו אומנות, אי אפשר להתחמק מהשימוש בצמד המילים בינה מלאכותית, או בקיצור שמה הלועזי - AI. בתוך המהפכה הזו, חברות השבבים הפכו לכוכבות הגדולות של ענף הטכנולוגיה.

● כנס TECH IL | "הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה
● כנס TECH IL | מנכ"ל HP Indigo, נועם זילברשטיין: "החוסן שלנו, במיוחד בעיתות משבר, הוא ששומר עלינו כמובילים עולמיים"
● כנס TECH IL | המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

בפאנל ייחודי שהתקיים במסגרת כנס TECH IL של גלובס, שהנחה אסף גלעד, עורך ההייטק בעיתון, התכנסו על במה אחת בכירים בשלוש החברות המובילות בתחום השבבים, כדי לדון בעתידו של הענף שמסעיר בימים אלו את העולם: דני בן עטר, מנכ"ל משותף באינטל ישראל; אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה בגוגל קלאוד (Google Cloud); ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה.

במהלך הפאנל, נשאל קריג האם בינה מלאכותית, או לפחות הביצועים של מניות החברות המתמחות בתחום, הם סוג של בועה, והוא הסביר שזהו לא המצב. "אנחנו רק בתחילת הדרך של לרתום את ה-AI לעוד תחומים. בכל תחום שאנחנו נוגעים, אפשר לעשות שימוש מאוד נרחב ב-AI - בתחום הרפואה, הווידאו, או למעשה, בכל תחום.

מנחה הפאנל, אסף גלעד, שאל את המשתתפים היכן המקום של ישראל בעולם הבינה המלאכותית ומה מפתחים בישראל. לדברי קריג, על מנת לבנות מחשב־על כמו Open AI, מתבססים על עשרות ומאות אלפי שרתים, שצריכים שהתקשורת תהיה מאוד יעילה, ושחלק מהחישובים ייעשו ברשת - כאן נכנסת התרומה הכי גדולה של ישראל, ולכן היא משמעותית מאוד עבור אנבידיה.

יש טענה שלא נוצרים פה מספיק סטארט־אפים חדשים ושרוב החברות מתרכזות במקומות אחרים, כמו סן פרנסיסקו או האמירויות, כך שישראל פספסה את עידן הבינה המלאכותית.
קריג: "קשה להגיד פספסה, אבל צריך להשקיע הרבה יותר, קודם כל בתשתיות שיהיו בישראל - כי ההון האנושי קיים. בנינו מחשב־על ואנחנו מתכוונים להנגיש אותו לסטארט-אפים. אז לא פספסנו, וכן צריך להשקיע הרבה יותר, כשההשקעה צריכה להגיע מהממשלה, וכמובן, מהחברות הגדולות, כדי להגדיל את הפּוּל של הסטארטאפים".

לדברי אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה ב-Google Cloud מהפכת ה-AI רק בתחילתה. "אם נסתכל על התחום שנים קדימה, יש פה יישומים שאנחנו לא יכולים להתחיל לדמיין אותם. אז זה לא נכון שישראל פספסה. בהחלט יש שחקנים מרכזיים, אבל אם נסתכל על עוד 10 שנים קדימה, יש המון הזדמנויות", אמר פרנק. זו הפעתו הראשונה בציבור של פרנק, לשעבר סגן נשיא באינטל, שעזב את החברה בשנת 2021 על מנת לנהל את פיתוח שבבי השרתים של גוגל, שכוללים מאיצים גרפיים ומעבד ליבה מרכזי שנחשף בארוע שערכה החברה בשבוע שעבר.

דני בן עטר, מנכ"ל משותף באינטל ישראל, אמר כי יש למדינת ישראל יתרון שמתחיל בחינוך. "בית הספר מכין את התלמידים למכללות ולאוניברסיטאות, ואם ננתב אותם לבינה מלאכותית, ונמשיך לייצר פה מוחות מבריקים, נמשיך לייצר פה יתרון יחסי. זה צריך להיות בשיתוף פעולה עם המדינה ועם מערכת החינוך והתעשייה, ואסור לנו להוריד את הרגל מהגז. המהפכה רק בהתחלה שלה, ואין לנו מושג לאן זה יגיע בשנים הבאות, אבל שם צריך לתת את הדגש ולהשקיע. משרד החינוך צריך להכניס את התחום ללימודים בשיתוף עם מדענים ועם התעשייה, להשריש את זה כבר בבתי הספר, ובמיוחד באוניברסיטאות ובמכללות.

איך נכשיר את הדור הבא של אנשי ה-AI?
פרנק: "יש לי שני ילדים בתיכון שיצאו עם ידע תכנותי יותר גדול ממה שלמדתי בתואר ראשון בטכניון. יש התקדמות בחינוך וזה עובד. לאוניברסיטאות עדיין יש מרכיב חשוב בהמשך הפיתוח, אבל רוב הלימודים הם בכלל כדי לפתוח מחשבה ואפיקים. כי בשביל מה שהולכים לעשות בעבודה, יש הרבה שנים לעשות את זה במקום העבודה. כך שרלוונטי ללמוד גם מחשבים וחשמל".

עמית, אחד הסממנים הוא שכל אחד ברחוב יודע מה זה אנבידיה או בינה מלאכותית. לפני 10 שנים, רק גיימרים ותיקים ידעו להגיד את המילה אנבידיה. איפה זה תופס אותך ברמה האישית?
קריג: "זה ממש מצחיק. הצטרפתי למלאנוקס בשנת 2000 מאינטל, ובמהלך השנים, הילדים שלי לא ידעו באמת איפה אני עובד ומה אני עושה. ברגע שהצטרפתי לאנבידיה, הטלפונים הראשונים היו אם אני יכול להשיג לחברים כרטיסי מסך או למכור להם. אז הבנתי מה זה להיות בחברה שהיא מוכרת. היום אני חווה את זה, החל מזה שהבת שלי חוזרת מבית הספר ומספרת שהיה להם שיעור על הקפיצה במניית אנבידיה, ותוך כדי שיעור, ילד אמר ש'אבא של יעל עובד באנבידיה'. אז אנחנו בנקודת הייפ של צמיחה".

ממתינים לאבינתן אור החטוף בעזה, מתווכים את המצב להנהלה העולמית

קריג התייחס בראשית דבריו לאבינתן אור, אחד מעובדי אנבידיה שב־7 באוקטובר נחטף לרצועת עזה ועדיין בשבי החמאס. "אחרי שעתיים, כשהתחיל האירוע, כבר קיבלנו סרטונים ובשורה נוראית. אבינתן התחיל לפני שנתיים לעבוד באנבידיה. הוא בחור מקסים וחברתי, ואתמול הסתכלתי על המון קבצים שהעלה במערכת שלנו. ראיתי שהיה מחובר לכל הפרויקטים החדשים שכעת יצאו. אנחנו, בתור אנבידיה, תומכים במשפחה שלו ועומדים לצידה. מדי יום, בשעות הערב, מגיעים עובדי אנבידיה לקריה בתל אביב, ואנחנו מקווים שאבינתן וכל החטופים יחזרו כמה שיותר מהר".

דני בן עטר, אינטל מחזיקה את אחד ממפעלי הייצור הגדולים בעולם, והוא ממוקם 30 ק"מ מהגבול עם עזה, איך חוויתם את חצי השנה האחרונה?
בן עטר: "השנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת לאינטל בארץ ובמיוחד בקריית גת. ה־7 באוקטובר תפס את כולנו לא מוכנים, בשבת בבוקר. יש בי צמרמורת כשאני מדבר על העובדים והעובדות היקרים - כולם נרתמו. אנשים יצאו למילואים, עובדים אחרים הגיעו לעבודה. שרשרת האספקה שלנו המשיכה לפעול. לא פספסנו משמרת וגם לא יום עבודה אחד בכל התקופה. התקשרתי למנכ"ל אינטל העולמית בארה"ב (פט גלסינגר) מדי יום ודיווחתי לו על המצב.

"היו רגעים לא פשוטים, אבל תמכנו באספקה ללקוחות שלנו. בתור אינטל, באנו לקראת העובדים והעובדות שלנו. אם זה במתן שירותי בייביסיטר, סיוע בעבודה מהבית, או עבודה בשעות לא רגילות. לא רק שלא פספסנו, אלא שעמדנו בכל הביקושים. ואנחנו ממשיכים לבנות את המפעל החדש בקריית גת בהשקעה של 25 מיליארד דולר".

עד כמה היה קשה לשכנע את הנהלת אינטל להכריז על המפעל החדש, דבר שנעשה תוך כדי המלחמה?
בן עטר: "המגעים לבניית המפעל החדש החלו ב־2019. נכנסנו לקורונה במהלך המשא ומתן. בדצמבר אשתקד, הגענו להסכמה עם הממשלה. אנחנו חוגגים 50 שנה של אינטל במדינת ישראל. גם לפניי, היו אנשים שהובילו את אינטל למקומה הנוכחי. אני מחזיק ומשפר את עמדות אינטל למען הדרום של המדינה ולמען אינטל. אני מקווה גם להעביר לדור הבא את המשמרת של מה שהתחילו קודמיי. יש פה מצוינות ויצירתיות מיוחדת במדינת ישראל. משהו מיוחד ברצון וברעב להצטיין כל הזמן".

"לשנות את מפת ייצור השבבים ולהעביר את הייצור למערב"

במהלך הפאנל, התייחס בן עטר גם לשינוי האסטרטגי הגדול בתולדות אינטל, עליו הכריזה החברה לאחרונה. "אינטל החליטה לפצל את החברה לשני חלקים. חלק אחד מורכב מייצור ופיתוח, וחלק שני מורכב מיחידות עסקיות ופיתוח המוצרים. החלטנו לקרוא לזה IDM 2.0, חלק שבו אינטל נפתחת גם ללקוחות חיצוניים. המנכ"ל של אינטל הגיע עם חזון מדהים של הפתיחה ללקוחות חיצוניים. מכינים את המפעל בארץ, כמו שאר מפעלי השבבים בעולם. זה אומר שלא רק שאנחנו לומדים מעצמנו, אלא גם מאותם לקוחות מחוץ לאינטל", הוא הסביר.

איך ההיערכות נראית בפועל?
בן עטר: "לומדים מה הלקוחות רוצים, איך לשפר את המערכות שלנו, איך לפתוח את המפעל ללקוחות מבחוץ וגם להגן על הפרטיות שלהם. ואיך לתכנן תהליכים, כך שמה שאותם לקוחות רוצים - נוכל להגיד להם: 'כן'".

ראינו הטלת מגבלות אמריקאיות על רכישת שבבים סיניים, ויש מגבלות שממשלת סין רוצה להטיל לאחרונה על רכישת שבבים אמריקנים. מה עומד מאחורי אסטרטגיית בניית המפעלים?
בן עטר: "כשיצאנו מהקורונה, היה חוסר בשבבים בעולם, בין אם בייצור מכוניות, מכונות כביסה או מחשבים ניידים. כיום, התעשייה העולמית פועלת כאשר 80% ממנה מיוצר במזרח הרחוק (בטאיוואן וסין) ו־20% במערב. אנחנו רוצים לשנות את המשוואה. להעביר כמה שיותר ייצור למערב ולא להיות תלויים במזרח הרחוק. אנחנו בונים שרשרת אספקה: מיצירת המעבדים, דרך האריזה וכלה באספקה ללקוחות. בונים כיום מפעלים בארה"ב - באריזונה ובאוהיו; באירופה - בגרמניה ובפולין, וכאמור - מפעל ענק בישראל. זה לא עניין של שנה־שנתיים - זו אסטרטגיה ארוכת־טווח להעביר את הייצור למערב. המהלך יהפוך את הייצור בסופו של דבר ל־80% במערב ו־20% במזרח."

האם תפקיד ישראל בתחום ייצור השבבים נחלש?
בן עטר: "אני לא חושב כך. אנחנו בונים פה את אחד המפעלים המשמעותיים בעולם. תוך 4-5 שנים, נייצר בטכנולוגיה שכיום נחשבת למדע בדיוני. ישראל היא חלק אינטרגלי. אי אפשר לעצור את הדרום של מדינת ישראל".

"כולם רוצים יותר כוח מחשוב וזה יקר"

בעוד באינטל החליטו לאחרונה לפתוח את פס הייצור ללקוחות חיצוניים, פרנק מגוגל נשאל על יכולת ייצור השבבים העצמית של החברה. "אנחנו אכן מייצרים לעצמנו חלק מהשבבים, חלקם לצרכים של גוגל, שכן, החברה היא צרכנית גדולה של מחשוב ושירותי ענן, כאשר חלק מהחומרה והשירותים מיוצאים 'החוצה'. גוגל מייצרת שבבים כמעט שמונה שנים. אנחנו בהחלט מגדילים את היכולות שלנו ומשקיעים יותר. בנינו משפחת שבבי אקסיון, שמוצעים ללקוחות ומשתמשים בשירותים כמו גוגל ארת' ואחרים. אנחנו ממשיכים את ההשקעה בשבבי בינה מלאכותית (TPU). יש לנו שבבים של קידוד-וידאו, שכל אחד נעזר בהם כשהוא מעלה סרט ליוטיוב."

למה גוגל צריכה לפתח לעצמה שבבים?
פרנק: "גוגל נמצאת בבינה המלאכותית בתחום ייחודי, והגדירה עצמה כ-AI First Company. החברה בנתה מערכת שמפעילה בינה מלאכותית הרבה שנים. כל מי שמשתמש במוצרי גוגל, משתמש ב-AI של גוגל הרבה שנים. בגלל הייחודיות של גוגל ושל יכולות המחקר שלה, החברה הבינה שה-AI מגיע, ושה-CPU לא מספיק טוב לזה. לכן, לפני הרבה שנים, פיתחה מאיצים של AI, כי לא היה משהו אחר לקנות. כל מודל ה-AI שנקרא ג'מיני, הוא עושה אימון ומתן שירות על שבבים פנימיים. מרמת האפליקציות דרך המודלים, זה מאפשר לבנות דברים מאוד יעילים".

אפשר לקבל שירותי ענן של גוגל והכל יופעל על גבי חומרה של גוגל?
פרנק: "כן. אנחנו נותנים ללקוחות מה שהם רוצים. הם יכולים לקנות שירותים על גבי חומרה של אנבידיה. אבל גם כאלה שפועלים על חומרה של גוגל".

רואים תופעה מעניינת, שגופים כמו Open AI חושבים על ייצור שבבים עצמאי, ומצד שני רואים חברות כמו גוגל, שפונה לעולמות החומרה.
פרנק: "יש גלי מחשוב שבהם פתאום יש צורך בחומרה הרבה יותר ממה שאפשר לייצר. זה קרה בעבר במחשוב, בהתחלה במחשוב ביתי ואז גם בטלפונים (סלולריים). כרגע, המצב הזה נמצא ב-AI. מה שמגביל את הטכנולוגיה כיום, זו יכולת מחשוב, ולכן, אספקת החומרה הפכה למשמעותית. כולם רוצים יותר כוח מחשוב וזה יקר. לכן, בטח החברות הגדולות, צריכות חומרה טובה כדי לאמן את המודלים הטובים שלהם. וגם כדי לאפשר מוניטיזציה. זה יימשך עוד כמה שנים טובות".

קריג: "אם מסתכלים על ההיסטוריה, אנחנו נמצאים כיום ב'טיפינג פוינט' של צריכת מחשוב. כיום, אנחנו לא יוצאים מהבית בלי להשתמש במחשב־על. אם זה כניסה ל־ChatGPT, שמפעיל כוח עיבוד מאוד חזק. אנחנו זקוקים לכוח עיבוד. משימושים בווידאו, דרך עזרה בכתיבת מיילים וכו'".

שכר זה לא הכל

לקראת סיום הפאנל, התבקשו השלושה להתייחס לשאלה איך מטפחים את העובד הישראלי, ונראה כי כולם מחזיקים בדעה כי שכר גבוה הוא לא חזות הכל בתחום.

"השכר הוא חשוב, אבל לא המרכזי", הסביר בן עטר. "עובדים שמגיעים לעבודה רוצים יחס אנושי, רוצים את הפיתוח, לחזור הביתה ולהיות גאים במה הם שעושים. בבינה מלאכותית, אין עדיין רגש. למנהל או מנהלת יש רגש. המשכורת חשובה, ולפעמים קונה בריאות וחינוך. יש וקטור של הרגש והיחס והפיתוח האישי. זה משהו שיכולים לתת במדינת ישראל יותר טוב מאשר בשאר העולם. אני לא רואה תחרות בין שלושתנו (חברי הפאנל). ככל שאמזון, גוגל ואנבידיה יהיו יותר חזקות בארץ, כן ירבו וזה מצוין למדינה".

קריג: "נכון ששכר זה דבר חשוב, אבל רוב העובדים מגיעים אלינו בשיטה של 'חבר מביא חבר'. אנשים שמבינים מה קורה בחברה ברמת הסושיאל. אחד היתרונות בזה שיש תחרות על טאלנט, הוא שבסוף טאלנט מביא עוד הרבה טאלנטים. הוא מכניס לצינור עוד אנשים שמגיעים. אני חושב ששכר יכול להביא בן אדם, אבל לא להחזיק אותו לאורך זמן באותה החברה. עם זאת, כולנו יכולים לגייס יותר אנשים".

בן עטר: "אנחנו מדברים הרבה על טאלנטים. צריך לזכור שבתוך חברה ישראלית, צריך למשוך את המעמד הסוציו־אקונומי הנמוך מלמטה למעלה. גייסנו אנשים לאינטל בלי 12 שנות לימוד. נתנו להם להשלים בגרויות. זה חלק מתרבות בישראל שלא היתה מתרחשת בשאר העולם".

***גילוי מלא: הכנס בחסות בנק ONE ZERO, מיקרוסופט, KPMG, HP Indigo, AT&T, ובהשתתפות מקורות ורשות החדשנות.