בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע הבוקר (ג') פה-אחד את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה, שהתרחש בבית-ספרה בקצרין שברמת-הגולן.
עצם ההרשעה היתה צפויה, אבל ראש הרכב השופטים, יצחק כהן, מצא לנכון גם למתוח ביקורת על התנהלות התקשורת במהלך המשפט.
השופט אמר כי "חלק מהתקשורת חטא בפרסומים מגמתיים ומשתלחים".
התנסחות כזאת יוצרת בעיה. אני, למשל, רואה את עצמי כחלק מהתקשורת, ולא מאתמול. כתבתי פעם או פעמיים בטורי על הרצח והמשפט. הייתי מבקש לדעת, לכן, באיזה "חלק מהתקשורת" אני כלול? לזה שפרסם ידיעות מגמתיות או לחלק האחר?
אני לא זוכר שאי-פעם נהגתי כך, אבל עכשיו גם אנחנו, כל עיתונאי ישראל, בחזקת חשודים שנהגנו בניגוד לכללים עיתונאיים בסיסיים.
מי כמו שופטים צריכים להיות מודעים לסכנה ולחוסר ההגינות שבהאשמת ציבורים שלמים. החומרה של האשמות כאלה אינה פוחתת כאשר אומרים, כפי שכתב כהן, ש"לא כולם חטאו בחטא זה, אך גם לא מעטים".
"כולם" זה "אף אחד"
בית המשפט בוודאי יודע לאילו עיתונים ועיתונאים מופנית ביקורתו - אחרת, יש להניח, לא היה מאשים. למרות זאת מפנים אצבע אל - ובכן, בעצם אל אף אחד. כי כאשר אומרים "כולם" או "חלק", מבלי לציין שמות - מבחינה מעשית זה כאילו אומרים "אף אחד".
איך אפשר לנקוט אמצעים - לפטר, להשעות, לנזוף - אם זהותם של החוטאים אינה ידועה? התוצאה היא שביקורת על ציבור מאפשרת ל"חוטאים" לצאת בלא פגע, ולעומת זאת מכניסה את העיתונאים האחרים לאותה קטגוריה של אלה שסרחו.
גם במשרד מבקר המדינה היה נהוג פעם שלא לציין שמות בדו"חות הביקורת. התוצאה היתה שהמבוקרים 'לא שמו' על הדו"חות. מי ששינה זאת היה המבקר הנוכחי, מיכה לינדשטראוס. בדו"חות שלו יש כתובות ברורות - והדבר באמת גרם לכך שלראשונה מבוקרים חוששים מהביקורת.
אלמנט הפחד מהעיתונאים
מלבד חוסר ההגינות שבהאשמה קיבוצית, יש בזה גם אלמנט של פחדנות. כי כשאומרים "עיתונאים", לאף אחד לא אכפת, אבל כשנוקבים בשם - יש "סכנה" שהעיתונאי והעיתון יחפשו לנקום בשופט או בכל אדם המפנה אליהם אצבע מאשימה.
זה אותו סיפור ישן המוכר גם בפרקליטות ובמשטרה - הפחד להתעסק עם עיתונים או עיתונאים ספציפים, להבדיל מ"התקשורת" באופן כוללני.
בקשה ל"תעודת יושר"
כיוון שהשופט כהן הפך את כל עיתונאי ישראל לחשודים בפרסום מגמתי, שמשמעותו פרסום שקרי - אני מבקש בזאת, אדוני השופט, שתשגר אליי מכתב ובו תסביר אם גם אליי התכוונת בביקורתך על "התקשורת".
כל עוד אינך מאשר שאני לא אחד המבוקרים שלך - אתה דוחק אותי לקטגוריה של עיתונאים שבחברתם אני לא חפץ. לתשובתך אמתין. תודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
