בוקר טוב, פרופ' זוהר גושן

בוקר טוב, אליהו! סליחה, התבלבלנו. בוקר טוב, פרופסור זוהר גושן, יו"ר רשות ני"ע. סוף סוף, אחרי שנים, נזכרת לבצע מחקר משלך על שכר המנהלים במשק הישראלי.

סוף סוף, אחרי שהדיון על שכר המנהלים הפך לשיחת היום - כמעט מדי יום - נזכרת לחטט בדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות, להכניס את נתוני השכר לגיליונות אקסל, לשכור את שירותיהם של מומחים בסטטיסטיקה למיניהם ולהפיק מחקר צבעוני, גדוש בגרפים ונוסחאות מתמטיות שאומר את מה ש"גלובס" אומר זה שנים: שכר המנהלים בארץ גבוה.

וכן, הוא יצא מפרופורציה; וכן, צריך לרסן אותו; וכן, גם לך יש תפקיד מכריע בכך.

איפה גושן

איפה היית, פרופסור גושן? למה התעוררת כל כך מאוחר? החברות הציבוריות מדווחות על שכר בכיריהן כבר 16 שנה. "גלובס", העיתון היחיד שעקב אחר נתוני השכר מאז הפכו פומביים, ציין מדי שנה בשנה את הגידול הסיסטמתי בעלויות השכר של מנכ"לי החברות הציבוריות והוביל את הדיון בנושא.

פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן פרסמה לפני כחודשיים מחקר בנושא, שדווח ב"גלובס", ושלי יחימוביץ', חברת הכנסת שחרטה על דגלה את המאבק בפערים החברתיים, מנסה זה זמן רב להעביר חקיקה שתגביל את שכר הבכירים, ואילו אתה, העומד בראש הגוף הראשון שאמור לתת את דעתו על הנושא; גוף שיש לו הכלים לבצע שינויים - אתה בחרת רק עכשיו להגיד את מה שכולם כבר יודעים.

זו לא חוכמה, פרופסור גושן. זו חוכמה שבדיעבד.

אם מחפשים "אשמים" בהתפרעות שכר הבכירים, אפשר להפנות אצבע מאשימה ללא מעט גורמים: בעלי שליטה המוכנים לשלם כמעט כל מחיר כדי להעסיק את המנכ"ל הטוב ביותר שיציף עבורם ערך; דירקטורים (כולל דח"צים) שלא מילאו כראוי את תפקידם; בעלי מניות ששימשו חותמת גומי להחלטות הדירקטוריון; ואף רשות ני"ע שהתעוררה רק לקול הזעקות של יחימוביץ' והכותרות המהדהדות של העיתונות הכלכלית.

לכולם יש יד בדבר, ובכל זאת, די קשה לבוא אליהם בטענות. העלייה העקבית בשכר הבכירים (עלות השכר של מנכ"ל חברה ציבורית הוכפלה בעשור וחצי האחרונים) היא פועל יוצא של שוק חופשי, ולא רק בארץ. יש ביקוש למנכ"לים ולסמנכ"לים טובים, אך אין הרבה היצע, ולכן המחיר עולה. כלל ראשון בשיעור מספר 1 בקורס מבוא לכלכלה.

המצב הנוכחי לא ישתנה. מספר המנהלים המחוזרים בארץ לא יגדל, ולכן תג המחיר שלהם רק יעלה.

איזו הפתעה!

לאחר שהסתנוורנו מצבעי הגרפים הפרוסים ב-34 עמודי המחקר שפרסמה היום רשות ני"ע, תפס את עינינו עמוד מספר 14, שבו הופיעה טבלה ובה נוסחאות די מפחידות. גושן ניסה להוכיח לנו באותו עמוד כי אין קשר בין ביצועים לשכר ושלף - כמו שפן מהכובע - את מיטב הנוסחאות הסטטיסטיות והחזיר אותנו שנים אחורה לשיעורים הראשונים במבוא לסטטיסטיקה א'.

לאחר שנזכרנו - ולא בחיבה - באותם שיעורים, עדיין סירבנו להתרגש מהשורה התחתונה של אותו עמוד: "לא קיים קשר מובהק בין רווחיות לשכר".

למען הקוראים שלא למדו סטטיסטיקה: אין קשר בין שכר לביצועים. שכר מנכ"ל גבוה יותר לא מעיד בהכרח על כך שרווחי החברה גבוהים יותר.

אכן, נתונים מפתיעים.

אחרי עמוד 14 לכדו את עינינו עמודים 31-33 שבהם מפרטת רשות ני"ע את התפלגות שיעורי ההצבעה באספות הכלליות על שכר המנכ"ל והיו"ר. לא נלאה אתכם במספרים, וניתן לכם את השורה התחתונה: רוב בעלי המניות, כולל גופים מוסדיים, הצביעו בעד ההצעות שהניח בפניהם הדירקטוריון, וכך נתנו ידם להתפרעות השכר.

שוב, נתונים מפתיעים.

 22

פינת שלי יחימוביץ'

זמן קצר לאחר שגושן פרסם את המחקר, מיהרה חברת הכנסת יחימוביץ' ושלחה מייל לכל מכותביה ובה היא קוראת לגושן לא להסתפק בפרסום המחקר אלא לפעול.

יחימוביץ' צודקת, אך זה המקום להזכיר לה וגם לגושן כי מספר המנהלים בארץ ששכרם אכן גבוה באופן מאוד לא פרופורציונלי (בייחוד בהשוואה להצעת יחימוביץ') נמוך מהמקובל לחשוב. זה לא אומר שלא צריך לפעול בנושא, אלא שצריך להפעיל יותר שיקול דעת.