אחרי לא פחות מ-8 שנים בהן הוקפא התיקון לחוק חברות כוח אדם במסגרת חוק ההסדרים, בינואר האחרון הוא נכנס לתוקף ויצר ציפיות רבות במשק. על פי התיקון, בסוף ספטמבר הקרוב כל עובד של חברת כוח אדם המועסק למעלה מתשעה חודשים, יהפוך לעובד מן המניין בחברה שבה עבד בפועל, ולא בחברת כוח האדם.
אבל למרות ההמתנה הממושכת, יש מי שדואג לרוקן את החוק מתוכן. בחוזר שהפיץ בתחילת החודש מורה החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, לכלל החשבים במשרדי הממשלה לסיים את ההתקשרות עם קבלני כוח אדם ולפנות במקומם אל קבלני שירותים ומיקור חוץ. קבלנים אלה, באופן אבסורדי, אינם נכללים בחוק חברות כוח אדם.
עוד מורה אורן לחשבי המשרדים לבצע מיפוי יסודי של כלל עובדי הקבלן במשרדי הממשלה ולהעביר אליו רשימה מפורטת עד ה-1 ביולי. "המיפוי יכלול את שם העובד, החברה באמצעותה הוא מועסק, תאריך תחילת העסקה במשרד והתפקיד בו הוא מועסק", כותב אורן לחשבים. מבקשה זו עולה החשש כי אורן מבקש להביא לפיטוריהם של עובדים רבים.
החשש העיקרי שעולה מהחוזר שהפיץ אורן הוא לא רק מפני פיטורים במשרדי הממשלה, אלא מפני פיטורים המוניים גם במגזר הפרטי - שכן אם המדינה יכולה להתנער בקלות מהחוק, למה שלא יעשה זאת כל מעסיק אחר?
מתנערים מאחריות
"מעבר להיעדר תום הלב והיעדר החוקיות, מתנהלת כאן המדינה כאילו הייתה אחרון הסוחרים המבקש להתנער מאחריות", כתבה היום (ב') הח"כית שלי יחימוביץ', במכתב בהול ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.
"בלתי סביר בעליל שמדינת ישראל תביא לפיטוריהם של אלפי עובדים באופן כה חסר אחריות, משל הייתה קונצרן עסקי, ובלא כל אחריות לאומית. מה יאמר הסקטור הפרטי אחרי שהמדינה עצמה קבעה מדיניות כה קלוקלת ביחס לאזרחיה? מדוע יצייתו מעסיקים פרטיים לחוק אחרי שהמדינה קבעה סטנדרט כה ירוד?", שאלה יחימוביץ' את מזוז.
החשכ"ל אמנם הדגיש כי נוסח החוזר אושר גם על ידי יעקב ברגר, המשנה לנציב שירות המדינה; יוסי כהן, המשנה לממונה על השכר; ושרון גמבשו, סגן הממונה על התקציבים, אך את יחימוביץ' עובדה זו רק מכעיסה עוד יותר. "הנחיה זו הקוראת להפרת החוק עולה לכדי שידול וסיוע לביצוע מעשים פליליים מצד הגורמים הבכירים בשירות המדינה".
"לאמיתו של דבר, יש כאן בסיס לבחון פתיחה בחקירה פלילית נגד החשכ"ל ונגד פקידי ממשלה שהיו מעורבים בניסוח החוזר, בגין הפרת סעיף 2 לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם - עבירה שעונשה עד שנה אחת של מאסר בפועל".
ההסתדרות, יש לציין, התריעה בעבר מפני מהלך דומה שצפויה לנקוט המדינה. עם זאת, טרם נשמעה אמירה תקיפה וחד-משמעית מצידו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בדבר צעד אפשרי שעשויה ההסתדרות לנקוט כנגד פיטורי עובדים. אם עיני יפעל בנחישות בדומה לצורה שבה פעל בנוגע לכוונת שר האוצר למסות את קרנות ההשתלמות, איום השביתה הגדולה צפוי לחזור בקרוב. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
