החברות ב-OECD היא מנוף לשיפור ישראל

דו"ח ה-OECD שסקר את מערכת החינוך הישראלית בהשוואה למדינות אחרות בארגון המדינות המתועשות, חושף את הבעייתיות והאתגר בהשתייכות לארגון-על כלכלי זה ומסמן את תחילתו של תהליך הערכה בינלאומי הנעשה בשקיפות מלאה בנושאים שונים ומגוונים, בהקשר לתפקוד מערכות ממשלתיות וציבוריות בישראל. לתהליך זה יש תרומה לאומית אך ורק אם יוקם גוף חוצה מגזרים וארגונים שתפקידו ללמוד הדו"חות ולעצב אסטרטגיות ושינויים בתעדוף בנושאים הרלוונטיים.

חברות ב-OECD משמעותה חשיפה רצופה למנגנון Name & Shame . מנגנון זה כולל בדיקה, הערכה והשוואה בשקיפות מלאה האמורה לגרום לשיפור מתמיד במערכות השונות של ניהול המדינה. שיפור זה אמור לייצר תרומה מהותית לשיפור איכות החיים ורמת החיים בישראל. עתה, כשאנחנו נמצאים בתוך הקבוצה המובילה, איך נמשיך את ההתפתחות מכאן?

החברות ב-OECD מחייבת את מדינת ישראל במתווה של הערכה, מדידה ושיפור מתמיד במערכות הניהול של המדינה, בייחוד בהקשר של ירידה בהוצאות הממשלה יחסית למדינות העולם, קידום תחרותיות ותהליכי הפרטה, שיפור תפקודי השוק הישראלי, כגון פתיחת השוק ליבוא ושיפור במערכות שינוע סחורות לישראל וממנה, הפחתת שיעורי מס ההכנסה ומס החברות, שחרור מגבלות מטבע זר ורפורמות בשוק ההון. מיצובה של ישראל נמדד בעזרת מספר מדדים בינלאומיים מקובלים. בהשאלה מעולם המושגים של הכדורגל, מדינת ישראל נמצאת ב"תחתית הטבלה" למרות שהיא "משחקת" בליגת העל הכלכלית. כך, לדוגמה, במדד התחרותיות הגלובלי ירדה ישראל מהמקום ה-23 למקום ה-27 ב-2009, עם שיפור מסוים ב-2010. במדד קלות עשיית עסקים, מבית היוצר של הבנק העולמי, מדד הכולל תהליכים למתן רישיון לפתיחת עסק, זמן שחרור סחורה בנמלים ומשך מתן התרי בניה, ישראל מדורגת במקום ה-29. בתת המדד של פתיחת עסקים, ישראל במקום ה-34 יחסית למדינות העולם. במדד החופש הכלכלי ישראל מדורגת במקום ה-44. במדד היזמות, מתוך המדינות שכלכלתן מבוססת על חדשנות, ישראל נמצאת ברבעון התחתון. במדד תדמית השחיתות ישראל מדורגת במקום ה-32 יחסית למדינות העולם, נמוך יותר מיוון ונסיכויות הנפט במפרץ הפרסי.

בהנחה שכל אחד מהמדדים הנ"ל משקף את מיצוב מדינת ישראל יחסית למדינות העולם בהקשר למערכות ניהול המדינה השונות, יש, ראשית, לאתר ולפרסם את המדדים ותתי המדדים הניתנים לבקרה, להערכה ולשיפור. שנית, יש להתמקד באימוץ הגישות האפקטיביות ביותר בהן נוקטות מדינות העולם המפותחות כלכלית לגבי המערכות הרלוונטיות. שלישית, יש לעצב אסטרטגיות ותכניות פעולה חוצות ארגונים ומערכות ממשלתיות וציבוריות ליישום הגישות האפקטיביות ביותר.

יש לראות בחברות ב-OECD כמנוף לקידום התחרותיות של מדינת ישראל, שיפור איכות החיים ורמת החיים במתווה שהגדיר ראש הממשלה - להיות בין 15 המדינות המתקדמות כלכלית בעולם תוך עשור שנים. אולם כל זאת יושג רק עם הקמת מערכות שיפור ממוקד חוצה ארגונים כלכליים, ממשלתיים וציבוריים.

מניפז הוא ראש מרכז עירא לעסקים באוניברסיטת בן גוריון, ברטל הוא מנכ"ל חברת אמן