במארס השנה קיבלה רשות החשמל את אחת ההחלטות הבעייתיות בתולדותיה: הרשות הסכימה לפרוס החזר חוב של חברת החשמל לצרכנים, בסך 2 מיליארד שקל, על פני 15 שנה. על פי ההחלטה, החזר החוב ייעשה באמצעות הנחות מזעריות בתעריף החשמל עד שנת 2025, בשיעור של 0.5% בשנה בממוצע. פריסת החוב נועדה לסייע לחברת החשמל לממן הרחבה של שלוש תחנות כוח המופעלות בגז. הרשות, הגוף האחראי על משק החשמל, התנגדה תחילה לבקשה אך התקפלה לבסוף תחת לחץ כבד של משרדי האוצר והתשתיות, שטענו כי הרחבת התחנות חיונית למשק החשמל.
כתוצאה מהסכמת הרשות, הפסיד הצרכן הישראלי הפחתה בשיעור של 10% לפחות בתעריף החשמל ל-2011. מדובר אמנם בהוזלה זמנית בלבד, אך גם התייקרות החשמל ב-15% השנה אמורה להיות זמנית, כך שההפחתה הייתה עשויה למנוע את רוב הנזק שנגרם לצרכן.
איך החוב לציבור נוצר מלכתחילה? במהלך שנת 2009 הגדילה חברת החשמל במידה ניכרת את כמות החשמל שהיא מייצרת בגז זול במקום בסולר יקר. כתוצאה מכך ירד תעריף החשמל ב-10%. בגלל ויכוחים רבים, הוחלט על ההוזלה רק בפברואר 2010, ולפיכך העדכון היה רטרואקטיבי, כלומר, הרשות קבעה שב-2009 חברת החשמל הייתה צריכה לגבות מהצרכנים תעריף נמוך יותר ב-10%. הסכום הזה, כ-2 מיליארד שקל, הפך להיות חוב של החברה לצרכנים.
החלטה תקדימית
הדבר המוזר יותר בהחלטה הוא שכלל לא ברור כי לרשות החשמל הייתה סמכות חוקית לקבל אותה. רשות החשמל פועלת לפי חוק משק החשמל מ-1996, שמסמיך אותה לקבוע תעריפים ולפקח על פעולת חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים. התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר התנגדו לפריסת החוב. ההתאחדות אף הגישה חו"ד משפטית שבה נטען כי מדובר למעשה במס, ולפי חוק יסוד משק המדינה, לא ניתן לגבות מהציבור מסים ללא חקיקה. טענה מעניינת יותר אומרת כי מדובר למעשה בהלוואה: חברת החשמל החזיקה 2 מיליארד שקל שלא היו שייכים לה אלא לציבור, ולכאורה הייתה חייבת להשיבם מיד לבעליהם בתוספת ריבית.
האם יש לרשות סמכות בחוק להעניק הלוואות לחברת החשמל? ואם כן, מדוע לתת לה הלוואה בתנאים כה נוחים? חברת החשמל, נזכיר, משלמת ריביות בשיעור של 8% ויותר בגיוסי ההון שעשתה בחו"ל, וככל הידוע לא העניקה לרשות החשמל כל ביטחונות שתחזיר בסופו של דבר את ההלוואה. התאחדות התעשיינים, למשל, דרשה שאם כבר ניתנת ההלוואה, על רשות החשמל לדאוג לגבות עליה ריבית דומה לזו שגובים הבנקים ומוסדות פיננסיים.
שאלה עקרונית אחרת, שנותרה ללא מענה, נוגעת לזכויות הצרכנים, הרי מי שימותו או יהגרו למדינה אחרת בשנים הקרובות לא יזכו לראות את כספם מוחזר להם באמצעות ההנחה הרב-שנתית בתעריף החשמל.
"ההחלטה יצרה תקדים לטווח ארוך", אמרו ל"גלובס" גורמי מקצוע במשק החשמל, "זו פגיעה באחד העקרונות הבסיסיים של מדיניות תעריפית שמכוחם פועלת הרשות". ברשות טוענים בתגובה כי התקדים נוצר כבר ב-2007. שר התשתיות אז, בנימין בן-אליעזר, הורה לחברת החשמל לבנות תחנות כוח במסגרת תוכנית חירום בשני שלבים. אז גם החליטו לממן את הקמת התחנות באמצעות העלאת תעריפים. שלוש ההרחבות של תחנות הכוח שלשמן נפרס החוב של חברת החשמל היו חלק מהשלב השני בתוכנית החירום.
אמנון שפירה, מי שהיה יו"ר הרשות בעת קבלת ההחלטה, אמר היום ל"גלובס" כי לרשות לא הייתה ברירה אלא ללכת לקראת חברת החשמל לאור מצבה הכספי הקשה, הצפי למחסור בחשמל וסירוב הממשלה להזרים הון לחברה או לסייע לה בדרך אחרת. "לחברה פשוט לא הייתה דרך לבצע את תוכנית הפיתוח, ובמקרה כזה לרגולטור שמחויב לביצוע התוכנית פשוט לא הייתה ברירה".
- לדעתך הייתה לרשות סמכות חוקית לתת הלוואה לחברה?
"אפשר להסתכל על כל תעריף החשמל כעל הלוואה. לרגולטור בארץ ובעולם יש שיקול דעת רחב בהפעלת התעריף לצורך הגשמת מטרות שנקבעו בחוק. מה שנכון הוא שלפני שפונים לבעלים או לצרכנים, הנטל מוטל קודם כול על החברה שצריכה להתייעל".
בהקשר זה אומר אוריאל לין, נשיא לשכות איגוד המסחר: "מנגנון חוסר ההתייעלות של חברת החשמל, הן ברמת העובדים וההטבות הניתנות להם, דורשות התייחסות יותר מעמיקה מצד המדינה מאשר לגלגל אחריות ועלויות על המגזר העסקי וציבור המשתמשים בחשמל".
מאז החלטת הרשות קרו כמה דברים. תעריף החשמל עלה פעמיים - באוגוסט ואתמול - בשיעור מצטבר של 15%. בעיית המחסור בגז ממצרים היא הנושא הבוער שמונח היום על שולחנה של חברת החשמל, ולא המחסור הצפוי בחשמל. החברה עצמה התלוננה באחרונה כי הביקושים לחשמל נמוכים מהצפוי. החברה גם פנתה לרשות החשמל וביקשה להשתמש בכספים המיועדים להקמת תחנות הכוח לצורך רכישת דלקים כתחליף לגז שחסר לה.
על רקע עובדות אלה פנו לאחרונה איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים לרשות החשמל וביקשו ממנה לשקול מחדש את ההחלטה - אך נענו בשלילה.
תעריפי החשמל למגזר הביתי
שאלות ותשובות
■ האם ניתן היה למנוע ההתייקרות?
תעריף החשמל התייקר משום שמצרים אינה מספקת גז לחברת החשמל. במקום גז, חברת החשמל שורפת סולר ומזוט כדי לייצר חשמל והדלקים האלה עולים הרבה יותר מהגז. היה ניתן להיערך טוב יותר לשיבושים בהזרמת הגז ממצרים, למשל, על ידי אגירת גז או הקדמת פיתוח של מאגרי גז קטנים שנמצאים לחופי ישראל.
■ האם מגמת ההתייקרויות תימשך?
סביר להניח שלא. מחיר החשמל הנוכחי מגלם מצב קיצוני שבו חברת החשמל לא מקבלת גז בכלל ממצרים ונסמכת על מאגר ישראלי יחיד שמתרקן והולך. בינתיים חודשה אספקת הגז ממצרים באופן חלקי ובעוד שנה נתחיל לקבל גז ממאגר נועה ואולי גם ממתקן המצוף שמוקם ליד חדרה. ההקלה הגדולה תגיע באמצע 2013, כשמאגר הגז הענק תמר יחובר לישראל. אז כולנו תקווה שמחירי החשמל יצנחו חזרה.
■ האם החשמל בארץ יקר יותר בגלל תנאי השכר של עובדי חברת החשמל?
ההנחה הזאת נכונה רק בחלקה. הנה כמה מספרים: שכרם הממוצע של 12,650 עובדי חברת החשמל עלה בשנה האחרונה ב-6% והגיע ל-21,354 שקל בחודש. עוד נהנים עובדי החברה - בעיקר הוותיקים שבהם - משלל תוספות והטבות שכר שעובדי מדינה "רגילים" יכולים רק לחלום עליהן (ראו ידיעה נרחבת בעמודים 4-5). נוסף על כך, יש בחברת החשמל בין 1,500 ל-2,500 עובדים שהנהלת החברה עצמה מודה כי הם "מיותרים".
ועדיין, גם אם נבטל את כל ההטבות והחריגות, תעריף החשמל לא יוזל בצורה דרסטית. כלל האצבע אומר שהוצאות התפעול של החברה (שרובן הוצאות שכר) הן בסך הכול 20% מתעריף החשמל. שאר הכסף שאנחנו משלמים בתעריף הולך לרכישת דלק (50%) ולהקמת תחנות כוח ורכישת ציוד (30%). לפיכך, אפילו אם נקצץ במחצית את שכרם של העובדים בחברה, נקבל פחות מ-10% הנחה בתעריף, הרבה פחות מההתייקרות של שלושת החודשים האחרונים.
■ האם הפרטת חברת החשמל תביא להוזלת החשמל?
אי אפשר להתנבא, אבל הניסיון מראה שבדיוק להיפך. הפרטה מביאה להתייקרות. הסיבה פשוטה: כיום חברת החשמל היא חברה מפסידה שחיה מגלגול חובות. אף יצרן פרטי לא יתחיל לעבוד כאן לפני שיבטיח לעצמו רווח סביר. חלק מהרווח יבוא מכך שהיצרן יעבוד ביעילות רבה יותר מחברת החשמל, אבל החלק האחר יבוא מייקור התעריפים. מי שלא השתכנע מוזמן לבדוק את מחירי החשמל באירופה - במדינות שעברו הפרטה מלאה מחירי החשמל גבוהים יותר מהמחירים במדינות שבהן יש עדיין חברת חשמל ממשלתית גדולה. ואגב, מחיר החשמל בישראל נמוך מזה של כמעט כל מדינות אירופה גם לאחר ההתייקרות האחרונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
