יש לו פחות זמן מהממוצע

אולמרט היה בחירתו הראשונה לתפקיד של אריאל שרון עוד בשנת 2003, אך ראש הממשלה נאלץ להתפשר על בנימין נתניהו, למורת רוחם של יועציו הפוליטיים.

למרבה הפלא, בסביבתו של רה"מ כלל לא מצטערים על מינויו של נתניהו לשר האוצר, וגם הפעם שרון לא היה מזיז אותו מהאוצר, אלמלא התפטר נתניהו מרצונו, והגיש על "מגש של כסף" את המשרה הכלכלית הבכירה ביותר במשק ליריבו הפוליטי המר, אהוד אולמרט.

מאז הכרזת העצמאות ועד לנובמבר 2006 (אם ממשלת שרון השנייה תמלא את ימיה), היו לישראל 21 שרי אוצר, ארבעה מהם כיהנו בתפקיד פעמיים. להלן כמה עובדות יסוד על שרי האוצר.

* "תוחלת החיים" הפוליטית של שרי האוצר קצרה מאוד, ולרובם זו "התחנה האחרונה" בקריירה הפוליטית שלהם. מאז שנת 1948 ועד היום היא עומדת על שנתיים, ארבעה חודשים ושמונה ימים. מאז המהפך הפוליטית בשנת 1997 היא התקצרה לשנה, שישה חודשים ויום אחד בלבד.

" בשנים 1949-1977 כיהנו חמישה שרי אוצר בלבד. מאז חלה אינפלציה גם בתפקיד: כיהנו בו 16 שרי אוצר, שלושה מהם פעמיים.

* בסך הכל, ארבעה שרי אוצר כיהנו בתפקיד פעמיים: פנחס ספיר בשנים 1963-1968 ובשנים 1969-1974. יצחק מודעי: 1984-1986, 1990-1992. אברהם שוחט: 1992-1996, 1999-2001. בנימין נתניהו כממלא שר האוצר מיולי 1998 עד פברואר 1999, ומפברואר 2003 ועד אוגוסט 2005. לוי אשכול כיהן בתפקיד הזמן הארוך ביותר - 11 שנים. ספיר מחזיק במקום השני עם עשר שנים.

* מאיר שטרית מחזיק בתואר של שר האוצר שכיהן בתפקיד הזמן הקצר ביותר: ארבעה חודשים ו-11 ימים. יגאל כהן-אורגד שימש בתפקיד 13 חודשים וחמישה ימים.

* תשעה שרי אוצר נאלצו לפרוש או להתפטר בנסיבות פוליטיות ומביכות: שמחה ארליך, בגלל בריחת דולרים; יגאל הורביץ שהתנגד בחריפות למתן תוספות שכר גדולות למורים; יורם ארידור בגלל תוכנית הדולריזציה, ומשבר אמון עם יצחק שמיר; יצחק מודעי, לאחר שכינה את שמעון פרס "ראש ממשלה מעופף".

דן מרידור התפטר בגלל מדיניות האלכסון של נגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל; יעקב נאמן, שבזמן חופשת סקי בצרפת למד מהתקשרות שראש הממשלה נתניהו מבקש להחליפו בדוד לוי; נתניהו שהתפטר בגלל תוכניות ההתנתקות.