משרד עוה"ד זיסמן-אהרוני-גייר נכנס לתחום הפטנטים

מחלקת הקניין הרוחני במשרד מצרפת את משרד הפטנטים של ד"ר דבורה גרייזר

שחקן חדש בענף עריכת הפטנטים: מחלקת הקניין הרוחני במשרד עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר & עדי קפלן ושות' (ZAG), מתרחבת ומצרפת את משרד הפטנטים ד"ר גרייזר, שבבעלות ד"ר דבורה גרייזר.

משרדה של גרייזר מונה שני עורכי פטנטים וסטאז'ר אחד, והוא מחפש אחר עורכי פטנטים נוספים כדי להתרחב. מאחר שד"ר גרייזר אינה עורכת דין, המיזוג יבוצע כנראה בדרך של שיתוף פעולה אקסקלוסיבי, שבו כל משרד יהיה מחויב לעבודה עם השני בלבד.

מחלקת הפטנטים של ZAG, בראשות ד"ר גרייזר, תציע טיפול כולל בביצוע חיפושים לקראת רישום פטנט, ניסוח והכנת בקשות פטנט והגשתן בישראל ובעולם, וכן במתן חוות דעת, סקרי סיכונים וניהול ליטיגציה באכיפת והגנת פטנטים, כמו גם בניהול נכסי הקניין הרוחני (IP Portfolio), הסכמי הרשאה ורישוי.

ד"ר דבורה גרייזר היא בעלת תואר שלישי בפרמקולוגיה מאוניברסיטת מישיגן בארה"ב. בעבר עבדה במשרד עורכי הפטנטים ד"ר מרק פרידמן, ובשנת 2000 הקימה את משרדה, השוכן בהרצליה פיתוח ומתמחה בתחומי התוכנה, תקשורת, מכשור רפואי, ביו-טק ופרמקולוגיה.

כעבור שנתיים, היא עברה לכהן כשותפה במשרד עורכי הפטנטים ד"ר ארליך ושות', שבבעלות גל ארליך, וב-2004 מונתה לסגנית נשיא בתחום הקניין הרוחני בחברת קומפיוג'ן, הנסחרת בנאסד"ק. בתחילת 2006 שבה גרייזר למשרד שהקימה.

גם כיום, אגב, ממשיכה גרייזר לשמש יועצת בתחום הקניין הרוחני לקומפיוג'ן, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות חישוביות מתקדמות למחקר גנומי ופרוטאומי. על לקוחות משרדה נמנים גם חברת בזק וחברת התרופות דקסון. המשרד הוא נותן החסות לכנס הבינלאומי השמיני לביוטכנולוגיה ימית שיתקיים באילת בחודש הבא.

עו"ד סער פלינר, מנהל מחלקת הקניין הרוחני ב-ZAG, אומר ל"גלובס" כי ההחלטה האסטרטגית להיכנס לתחום עריכת הפטנטים נבעה מכמה סיבות. "יש אצלנו הצטברות של לקוחות שנדרשים לפעילות אינטנסיבית בתחום של רישום פטנטים. כל עוד זה היה בהיקפים שלא הצדיקו הקמת מחלקה בפני עצמה, היינו מעבירים את זה למשרדי עורכי הפטנטים".

לדבריו, הם לא עבדו עם משרד אחד מסוים, אלא העבירו לפי תחום הפטנט ותחום המומחיות של המשרד ("אתה יודע מי טוב באיזה תחום"). "עקב הגידול בפעילות שדורשת רישום פטנטים", מוסיף פלינר, "החלטנו שקיימת הצדקה כלכלית להרחיב את מחלקת הקניין הרוחני".

סיבה נוספת, הוא אומר, היא הצורך במישהו בעל ניסיון ניהולי. "ברור שכאשר מקימים מחלקה כזו, צריך מישהו עם ניסיון ויכולת, גם בנושא של פטנטים אבל לא פחות מכך גם בתחום הניהול", אומר פלינר. הבחירה בגרייזר אינה מקרית, פלינר וגרייזר חלקו בעבר משרד ועבדו יחד. "אני מכיר את דבורה הרבה שנים ואחרי תקופה בה עשתה דברים אחרים, מצאנו את הדרך ליצור את שיתוף הפעולה בינינו. השילוב של הניסיון שלה בענף הפטנטים עם הניסיון הניהולי שלה בקומפיוג'ן ובמשרד שהקימה, הביא אותי למסקנה שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים".

סיבה נוספת, לדברי פלינר, נוגעת לנוכחותה בפועל של הפירמה במוקדים שונים בעולם בהם יש לפירמה שותפויות או סניפים, ובהם בייג'ין, שנחאי, וושינגטון, בוסטון וניו-יורק, המהווה יתרון מהותי עבור הלקוחות גם בתחום רישום הפטנטים. "ראינו במשרד לאיזה כיוון השוק הולך. מבחינת המשרד והשותפויות בסין ובארה"ב", הוא אומר, "היה זה רק טבעי מבחינתנו ליצור גם פה מחלקה שתעבוד בשיתוף פעולה, בעיקר עם ארה"ב. זה גם עוזר לנו להציע את השירותים בארץ במחירים מאוד אטרקטיביים, כי מי שיבצע את הפעילות בתחום הפטנטים בארה"ב היא השותפות שלנו שם".

שיתוף הפעולה עם משרד ד"ר גרייזר החל בחודש אוגוסט שעבר, ולאחר שהוא עבר בהצלחה את תקופת הניסיון, הוחלט למסדו באופן רשמי וקבוע. לדברי פלינר, מחלקת הפטנטים תתמקד במתן פתרונות לצרכים הייחודיים של לקוחותיה, אלה העוסקים בתחום ההיי-טק ומדעי החיים וכן אלה העוסקים בתחום הטכנולוגיה או המבקשים למסחר פטנטים וטכנולוגיה.

"אנו עובדים הרבה בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי. עד כה, טיפל המשרד באספקטים של הקמת המיזמים, הסכמי השקעה, חוזי ההתקשרות, בדיקת נאותות וכו'. עכשיו סגרנו מעגל וטיפלנו גם בתחום רישום הפטנט בתחומים רבים".

אחד הטרנדים הלוהטים בשוק, אומר פלינר, הוא מיזמי אינטרנט. "ZAG מטפל במיזמי היי-טק, ובאחרונה יש כמות מאוד גדולה של מיזמי אינטרנט. בנוסף לשירותים הרגילים שאנו נותנים להם - ייעוץ לגבי הקמת אתר, רישיונות וכו' - אנו רושמים עבורם פטנט בארה"ב, על התוכנה, שיטות הניהול ועוד".

ZAG עוסק בתחום גם מכיוון אחר. "תחום של רישיונות ושימוש בתוכנות קוד פתוח הפך לנושא מאוד חם. יצרנו שיתוף פעולה ייחודי עם ד"ר גרייזר, שיש לה ניסיון רחב מאוד בנושא, ועם עורכת דין שלנו במשרד בבוסטון, שגם היא מומחית לנושא. יש היענות אדירה בתחום הזה".

"אלה שירותים נלווים ואפילו קריטיים לרוב המיזמים שבאים לפה. כשמיזם כזה מבקש לגייס כסף, השאלה הראשונה שישאלו אותו היא האם הגנת על זה, או איך בכוונתך להגן על זה. אם לא הגעת ל-IP, יהיה לך קשה מאוד לגייס כסף, להביא משקיעים ולחדור לשוק".

ד"ר דבורה גרייזר אומרת, כי מבחינת המשרד שלה, המיזוג עם ZAG ייתן סינרגיה מקסימלית ללקוחות של שני המשרדים. "משרד זיסמן הוא חזק בתחום הקניין הרוחני והמשפט, אבל בעיקר במשפט עסקי ואנחנו עובדים בראש עסקי עם כל הלקוחות שלנו, גם עם הלקוחות הפרטיים, כי בסופו של דבר הפטנט הוא כלי עסקי. מבחינת הלקוחות שלנו, עבודה משותפת עם משרד שרוב מעייניו נתונים לתחום העסקי והוא חושב בראש עסקי, תיתן סינרגיה הכי טובה".

גרייזר מציינת, שהיא מחפשת כעת עורכי פטנטים נוספים להרחבת המשרד, אולם "המוטו שלנו הוא עדיין שירות אישי, והוא יישאר כך גם כשנהיה גדולים יותר".

"עולם הפטנטים והקניין הרוחני", אומר עו"ד שמוליק זיסמן, "הוא דבר בלתי נפרד מההיי-טק בו אנו עוסקים כבר 20 שנה. חלק ניכר מעבודתנו בהיי-טק חייב להיות מלווה בבדיקת ההיתכנות, גם 'הגנתית' (שימוש בפטנט כהגנה מפני הפרות של אחרים) וגם 'התקפית' (כלפי מי שמפר)".

זיסמן אומר, שהאופנות משתנות. "לפני 15 שנה, כשהתעסקת עם סטארט-אפ לא היה חשוב אם המוצר הוא בר-הגנה כפטנט או לא. אבל עכשיו קרנות הון סיכון ומשקיעים רוצים לראות פטנטים שכבר נרשמו. התחום הזה מושפע מגלים, וכעת הגל הוא שקניין רוחני הוא נושא דרמטי להיי-טק. אנו גם שמים דגש על תחום הביו-טק, ודבורה טיפלה שנים בפטנטים של קומפיוג'ן, שהיא אחת המובילות בכמות הפטנטים שייצרה בשנים האחרונות".