אחד מהאמצעיים הדרסטיים העומדים לרשות העיריות במלחמתן נגד בנייה בלתי חוקית הינו צו הריסה מנהלי. המדובר באמצעי מיידי שניתן להוציא מבלי לנהל כל הליך שיפוטי, ומבלי שניתן למבצע העבירה להשמיע טענותיו ולהתגונן.
חוק התכנון והבנייה מסמיך את יו"ר הוועדה המקומית להוציא צו כזה, ובלבד שהוגש תצהיר של "מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך".
מי שנגדו ניתן צו כזה רשאי לפנות לבית משפט לעניינים מקומיים ולבקש לבטל או להתלות את הצו. יחד עם זאת יש לציין, כי סמכויות בית המשפט בלבטל צו כזה מוגבלות למקרים מיוחדים בהם הבנייה אכן בוצעה כדין, או יוכח לבית המשפט כי ביצוע הצו אינו נחוץ לשם מניעת עובדה מוגמרת, כשהנטל הינו על המבקש לבטל את הצו (ראו ע"א 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים פד"י לח (1) 494).
לאחרונה בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה נדרש לסוגיה הנדונה עת הובא בפניו מקרה בש (הרצ') 41/07 קסיופאה אירועים בע"מ נ' הוועדה המקומית הרצליה, שנידון בפני השופטת ארנה לוי. במקרה דנן, המבקשת המנהלת עסק של אולם אירועים ביצעה קירוי לעונת החורף של חלק משטח שהיה מיועד לשטחי ציבור. הניסיונות של המבקשת לקבל היתר בנייה לא עלו יפה. לבסוף ניתן צו הריסה מינהלי שהודבק במקום העסק, והמבקשת פנתה לבית המשפט לעניינים מקומיים לבטל את הצו.
בפי ב"כ המבקשת, עו"ד אילן בומבך, טענות בגין נחיצותו ותוקפו של הצו. בית משפט לעניינים מקומיים החליט לבטל את הצו מפאת העובדה כי הוכח כי מי שחתם על תצהיר התומך בצו ההריסה המינהלי אינו מהנדס כלל וכלל.
נחסוך במילים לעניין האי נעימות שנגרם לוועדה המקומית בנסיבות מיוחדות של המקרה, אך הוועדה טענה כי המדובר בפגם טכני וכי בזמן הביקור היה נוכח מהנדס אחר, שהוא אכן "מהנדס", וכי התצהיר היה יכול להיות חתום על ידו וזה רק יד המקרה שמישהו אחר חתם.
השופטת ארנה לוי לא קיבלה את הטענה, בקובעה כי "איני סבורה כי יש לראות בכך פגם טכני בר תיקון, ואיני סבורה כי יש לנהוג גמישות בעניין זה, היורד לשורש הסמכות. עקרון חוקיות המינהל ואינטרס הציבור דורשים, כאמור, כי הרשות המנהלית תפעל בדיוק במסגרת סמכותה, וכי הפעלת סמכותה תהא דקדקנית ובהתאם לכל דרישות החוק המסמיך, במיוחד, כאמור, בכל הנוגע להוצאת צו הריסה מנהלי אשר מעניק סמכות דרסטית לרשות המנהלית עם ביקורת מוגבלת ביותר של בית המשפט".
אכן הצו בוטל, אך השופטת לוי התייחסה ליתר טענות המבקשת כגון הטענה שהמדובר בבנייה שלא זקוקה להיתר. לוי קבעה כי המדובר במבנה קבוע שאמור להיות במקום חודשים ארוכים, ולא מדובר במבנה ארעי למספר ימים, ועל כן המדובר במבנה הזקוק להיתר.
כמו כן נטענה על-ידי המבקשת כי "הובטח לה על ידי עובדת בעירייה מטעם הוועדה המקומית כי אכן הבנייה תאושר". בעניין זה בית משפט קבע כי אין המדובר בהבטחה שלטונית באשר לא ניתנה ע"י גוף המוסמך לכך.
הכותב הינו מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובנייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
