המחוזי בחיפה דרש את אישור הפרקליטות להאזנות הסתר; העליון קבע: הנוהל אינו חוקי

בשנים האחרונות שבה ועולה הטענה שבתי המשפט מהווים "חותמת גומי" של המשטרה, בכל הנוגע להאזנות סתר, וזאת לאור האחוז האפסי כמעט של בקשות להאזנה שהם דוחים. "גלובס" חושף, שמזה כמה שנים נוהגים שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה "להגדיל ראש" ולבקש את אישור הפרקליטות לכל בקשת האזנה שמגישה המשטרה, בטרם יכריעו בה.

חוקיותו של הנוהל מוטלת בספק, אך נחיצותו ברורה. הנוהל נמשך כחמש שנים, עד שבוטל בימים אלה על-ידי שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, בנימוק שאין לו עיגון חוקי. בכך, בוטל למעשה אמצעי בקרה נוסף על הבקשות להאזנות הסתר שמגישה המשטרה.

את הנוהל ייסד בהחלטה מינהלית נשיא המחוזי בחיפה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס (כיום מבקר המדינה), בסיכום עם פרקליטות מחוז חיפה, והוא אומץ ע"י הנשיאה הנוכחית, בלהה גילאור, עם מינויה. מטרת הנוהל היתה לחזק את תחושת הביטחון של השופט בנחיצות ההאזנה, שהיא אקט פולשני ורגיש ומאושרת במעמד צד אחד.

הנוהל, שקיים רק במחוזי בחיפה, אינו מעוגן במפורש בחוק האזנת סתר. עם זאת, העליון פסק בעבר שלשופט יש סמכות להזמין את היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בכל הליך ולהביע את עמדתו, אם עניין ציבורי מושפע מההליך או כרוך בו, כך שלדעת גורמים משפטיים ניתן למצוא לנוהל עיגון חוקי עקיף.

ואולם, באחרונה ביקשה המשטרה לבטל את הנוהל. ל"גלובס" נודע, כי קצין אגף החקירות במחוז צפון, נצ"מ אלכס גולדשטיין, נפגש לפני כחודשיים עם הנשיאה גילאור וארבעת סגניה (רק הנשיא וסגניו רשאים לאשר האזנות), ולבסוף סוכם שהנוהל יימשך. כעבור חודש ביקשה גם פרקליטת מחוז חיפה, עו"ד לילי בורישנסקי, מגילאור לשנות את הנוהל, אך הנשיאה סירבה.

עומס בלתי סביר

באחרונה הגישה המשטרה כמה בקשות להאזנות סתר מבלי לצרף את עמדת הפרקליטות. סגן הנשיאה, השופט שמואל ברלינר, הבהיר למשטרה כי בלא אישור הפרקליטות אין בכוונתו לדון בבקשות, ודחה אותן על הסף מבלי שדן בהן לגופן.

הפרקליטות עירערה בשם היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון. באמצעות עו"ד גלי פילובסקי טענה שהנוהל אינו חוקי, בהיותו סותר את לשון חוק האזנת סתר ואת הגיונו. עוד טענה, שהצורך בקבלת אישורה לכל בקשה מטיל עליה עומס בלתי סביר. זאת, משום שבשלב הגשת בקשה להאזנות סתר מצוי כל המידע הרלוונטי בידי הגוף החוקר (המשטרה).

השופטת נאור ציינה ש"צודקת המדינה בטענתה שהחוק אינו דורש אישור מפרקליטות המחוז" וכן שהמשטרה מוסמכת לבקש האזנות משום שהמידע המצדיק את ההאזנה מצוי בידיה. עו"ד פילובסקי אמרה לשופטת, שלפני שהוגש הערעור נעשה ניסיון לבטל את הנוהל "בדרכים אדמיניסטרטיביות" (הכוונה לפגישה עם השופטים - נ.ש.), אך הוא נכשל.

"מקובלת עליי לחלוטין גישת המחוזי, לפיה יש לנקוט ב'משנה זהירות' במתן היתר להאזנת סתר", קבעה נאור. אך למרות זאת, הוסיפה, "אין אני רואה אפשרות משפטית לחייב הצגת אישור מפרקליטות המחוז, כפי הפרקטיקה הנהוגה בבית המשפט המחוזי בחיפה".

היא הורתה לנשיאה גילאור או לאחד מסגניה לדון בדחיפות בבקשות, "וזאת אף בלא שיוצג בפניהם אישור מפרקליטות המחוז, וכך ינהגו גם בעניינים אחרים".

בדוברות הנהלת בתי המשפט אישרו את הפרטים. ממשרד המשפטים העדיפו שלא להגיב. עם זאת, גורמים בפרקליטות אמרו ל"גלובס" ש"מדובר בנוהג שהתקיים לבקשת הנשיא לינדנשטראוס, שהפרקליטות נגררה אליו. כאשר התחלף הגורם במשטרה האחראי לנושא, הוחלט להפסיק את הנוהג". הם הבהירו, ש"ההחלטה התקבלה על-ידי פרקליט המדינה".

כידוע, בימים אלה משמשת ועדת החוקה של הכנסת כוועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא האזנות הסתר. יו"ר הוועדה, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון (קדימה), הופתע לשמוע מ"גלובס" על הנוהל הייחודי. "הנוהל נראה סביר בעיניי ומשקף, למיטב הבנתי, את אי-הנחת שבשמיעת צד אחד, ואת חוסר התקינות הנהוג בפרקטיקה של הוצאת צווי האזנה". לדבריו, בדעתו "ללמוד לעומק את הסיבות שהביאו את לינדנשטראוס למסד נוהל שכזה, ואני שוקל להזמינו לדיון של ועדת החקירה כדי לחלוק איתנו מניסיונו".