מה הבינו בקונגרס שבכנסת עוד לא

הפסיקה בתביעת ורד פרי היא תקדים משפטי בישראל, בעוד שבארה"ב המחוקק הלך הרבה יותר רחוק

אמש פסק השופט אלטוביה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שתשלומים בגין שמירה על ילדי עובדים, יוכרו כהוצאה בחישוב מס.

כמה אירוני שפסק דין זה פורסם מספר ימים לאחר שהכנסת דחתה הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת מטעם הוועדה לקידום האישה של הכנסת, אשר ביקשה ליצור תמריצים כלכליים להשתלבותן של אימהות נשואות והורים במשפחות חד-הורית בשוק העבודה באמצעות שני הסדרים: נקודות זיכוי ומענק כספי.

הצעת החוק ביקשה לתת מענה גם להורים שהכנסתם אינה מאפשרת להם לנצל את מלוא נקודות הזיכוי שלהן הם זכאים לפי הצעת החוק. בדרך זו ביקשו יוזמי הצעת החוק לסייע להורים שמצבם הכלכלי רע ולהשוות את ההטבה שמוענקת להם לזו שמוענקת למי שיכול לנצל את כל נקודות הזיכוי שלו.

כנסת ישראל לא הצטרפה למדינות מערביות ובהן צרפת קנדה וגרמניה, אשר מעניקות להורים הטבות מס בשל הוצאות טיפול בילדיהם.

הקונגרס האמריקאי, החליט להתחשב במס להורים אשר שילמו עבור טיפול בילדיהם לפני יותר משלושים שנה, תוך שהדגיש שיש לראות בכלכלת הילד הוצאה אשר מסייעת להורה ליצור הכנסה.

ההצעה שנדחתה בכנסת בשבוע שעבר, צנועה ומצומצמת בהרבה מן המציאות הקיימת בארה"ב. לדוגמה: ההצעה לכנסת הגבילה את ההטבה להוצאות על ילדים בגיל 3 חודשים ועד 5 שנים ואילו ההסדר בארה"ב חל על ילדים עד גיל 13.

לפי ההצעה, תנאי לקבלת ההטבות ששני בני הזוג יעבדו לפחות 36 שעות שבועיות כל אחד, ואילו בארה"ב ההטבה מוענקת גם אם אחד מבני הזוג לומד במוסד אקדמי בהיקף לימודים מלא או אינו יכול לדאוג לצרכיו האישיים בשל מגבלה פיזית או נפשית.

מדינת ישראל נותרת מחוץ למעגל המדינות המתקדמות אשר השכילו להבין את חשיבות הסיוע הכלכלי לתא המשפחתי בגין קיומם של ילדים.

סיוע כזה מעודד את השוויון בין גברים ונשים ותורם לכלכלה ולתל"ג, שכן, באמצעותו מוסר אחד החסמים המגביל מחצית מכוח העבודה הפוטנציאלי במשק מלתרום לתפוקה של התוצר הלאומי.

במקרים לא מעטים, הוצאות הטיפול בילדים מתקרבות, אם לא עולות, על הכנסות כל אחד ההורים בנפרד, ועל כן נאלץ אחד ההורים, לרוב תהיה זו האם, לוותר על מקום עבודתו או לא לצאת כלל לשוק העבודה.


הנפגעות מאי מתן ההטבות הן נשים, המהוות בפוטנציה 50% מכוח העבודה במשק, ובעיקר נשים צעירות.

מדינת ישראל מעודדת ילודה, הן להלכה כמדיניות מוצהרת והן למעשה באמצעות חלוקת קצבאות למשפחות מרובות ילדים, אך מקשה על זוגות המבקשים להביא ילדים לעולם וגם לשמור על הקריירה של האישה.

אם אנחנו רוצים להיחשב לחברה מקדמת את מעמדן של נשים בכלל, ובשוק העבודה בפרט, מדינה שמסייעת לאזרחיה שבקושי עומדים בנטל הכלכלי הכרוך בטיפול בילדיהם, מדינה שמתמרצת הורים להביא ילדים לעולם וגם לעבוד ולא רק לקבל קצבאות - חובתה לתקן בהקדם את החקיקה במתווה של ההצעה שהוגשה.

הראל לוקר הוא עורך דין ומומחה למסים במשרד ש. פרידמן