למה עורכי דין מתים יותר מהר

הם סובלים יותר מדיכאון, מכורים יותר מבעלי מקצועות אחרים לקוקאין ולאלכוהול - וגם נוטים יותר להתאבד

"קודם כל בואו נהרוג את עורכי הדין" (שיקספיר, מתוך הנרי ה- VI).

שאיפותיו של שיקספיר (ואולי גם של אחרים) לקצר באופן מלאכותי את תוחלת החיים של עורכי הדין הן מן המפורסמות. מה שפחות ידוע הוא שעורכי דין רבים אינם ממתינים להתערבות חיצונית שתקצר את חייהם, והם עושים זאת היטב בעצמם. מחקרים מצביעים, שעורכי דין רבים, המאבדים שליטה על הקריירה שלהם והופכים עבדים שלה, נדונים לא רק לסבל ולתסכול, אלא גם לתחלואה ואפילו למוות.

במחקרים שנערכו בארצות הברית בדבר מצבם הבריאותי של בעלי מקצועות שונים עולה, כי מצבם הבריאותי של עורכי הדין הוא בכי רע, בהשוואה לבעלי מקצועות אחרים. עורכי דין רבים מתלוננים על בעיות פיסיות, וסובלים ממחלות לב, הרבה יותר מבעלי מקצועות אחרים.

במחקר שנעשה באוניברסיטת Johns Hopkins נבחנה רמת הדיכאון הקליני בקרב העוסקים ב-28 מקצועות שונים בארצות הברית. החוקרים מצאו, כי עורכי דין נוטים להיות בדיכאון קליני פי 3.6 (!) מאשר הממוצע של כלל בעלי המקצוע.

מחקר אחר, שנעשה בשנת 1992 במכון לבטיחות וגהות בארה"ב מצא ששיעור המתאבדים בקרב עורכי דין הוא גבוה מממוצע קבוצות בעלי המקצוע. כל המחקרים הללו מתייחסים לתחושות כרוניות של דחק ועקה (stress) המאפיינות כל כך עבודה מאומצת של עורכי דין, כאל גורם דומיננטי המשפיע לרעה על החוסן הנפשי והגופני.

וזה לא עוד לא הכל. מחקר שעקב אחר 801 עורכי דין במדינת וושינגטון, מצא בקרבם שיעורים מדאיגים של התמכרות לאלכוהול ולקוקאין. בדומה, סקר שנעשה בקרב עורכי דין בוויסקונסין חשף ש- 32.5 אחוזים מעורכי הדין השתמשו באלכוהול על בסיס קבוע, במטרה ברורה להפחית מהלחצים בעבודה.

גם הסביבה סובלת

חשוב לזכור עוד, שמציאות של לחץ ודחק, שבה שרויים עורכי דין כה רבים, פוגמת לא רק בבריאותם הפיסית והנפשית, אלא גם ביחסיהם עם הסובבים אותם. לא מוגזם לטעון, שמציאות זו פוגעת אפילו ביכולתם להעניק שירותים ראויים ללקוחותיהם. לא אחת, נגרמות טעויות מקצועיות ולעיתים גם רשלנות מקצועית של ממש, עקב המצב הנפשי בו מצוי עורך הדין.

אולי זו הסיבה, שעורכי דין אשר עוזבים את המקצוע, עושים זאת פעמים רבות מתוך תחושת משבר עמוק, תוך שהם מתארים את מצבם כמצב של נקודת שבירה. רק אז, מתוך תהומות המשבר, הם מוצאים את הכוחות לעזוב את המקצוע.

המשותף לכל המרעין הבישין שהוזכרו לעיל, נעוץ בעובדה שעורכי דין רבים מאבדים את השליטה על חייהם המקצועיים. הם אינם מנהלים את הקריירה שלהם אלא הקריירה מנהלת אותם. לפיכך, וכדי למנוע התדרדרות למצבי תסכול ודחק מסוכנים לבריאות, חשוב לחזור ולתפוס שליטה על החיים המקצועיים.

על מנת ליטול מחדש ובהצלחה את המושכות לידיים, יש לערוך בדיקה יסודית של הגורמים המזיקים: אפשר שמדובר בגורמים הקשורים במאפייני העבודה (כדוגמת העומס, היקף השעות, התחרות הקשה, ריבוי מחלוקות מקצועיות וכיו"ב), אך אפשר, שמדובר דווקא בגורמים הקשורים באישיותו של האדם (למשל: וורקוהוליזם, פרפקציוניזם, תחרותיות או ערכים שאינם הולמים את המקצוע).


יבין רוכלי הוא עו"ד ומאמן אישי בעצמו. ספרו החדש, "קואוצ'ינג לעורכי דין אימון אישי להצלחה וסיפוק בקריירה משפטית" יצא לאור בהוצאת פרלשטיין גינוסר