בין גלברד לאופירה

21 יום לא ישחקו כדורגל בליגת העל. למה? כי זה הזמן שלוקח להניע את גלגלי הבירוקרטיה בהתאחדות

1. 21 יום לא ישחקו כדורגל בליגת העל. ואנחנו בשלבי ההכרעה. איך 21 יום? ביום ראשון פוצץ המשחק בטדי. ביום שני הגיע דו"ח השופט להתאחדות. בשלישי הוגש כתב אישום. ברביעי התקיים דיון בבית הדין של ההתאחדות. למה רק ברביעי? כי רק ברביעי מתכנסים הדיינים בבית הדין של ההתאחדות. כי הם אנשים עסוקים, לכל אחד מהם יש עשרות עיסוקים ותפקידים אחרים. ההוא שופט בדימוס, ההוא שופט בית דין צבאי, וכו' וכו'.

הלאה. ביום רביעי ההוא גם נקבע העונש של בית"ר. אחר כך היה חג. בשלישי הוגשו ערעורים, אבל הדיון בערעורים נקבע ליום שלישי אחרי זה. וכך, בכל חלונות הזמנים האינסופיים האלו נולד לו הקרטל של קבוצות התחתית. נולד מרווח זמן נוח שבו אפשר יהיה להדליף, להיות מודלף. לערבב, להיות מעורבב. לתוך הקלחת נשלפו שמות ומושגים מיום הדין. התובע אבן עזרא, הדיין גלברד, מזכירות ההתאחדות, שטרן חלובה. נולד מרווח זמן כזה שהצליח להלחיץ את אנשי ההתאחדות עד שהחליטו לדחות את המחזור.

בהתאחדות אומרים שזה לא בדיוק ככה. כי קודם כל היה חג. חג אי אפשר לבטל. אחרי כך יש עניין משפטי. עניין משפטי זה סיפור גדול שצריך לדון בו בכובד ראש. כובד ראש זה עניין שאי אפשר להתייחס אליו במונחי זמן של שעות. "תחשוב שאתה דיין שמקבל ביום אחד שני דיסקים לצפות בהם ועוד ערימה של חומר משפטי - יש מצב שתוכל כבר מחר לעשות דיון?". לא, אין מצב. מצד שני, אין מצב בכל ליגה אחרת נורמלית בעולם שבגלל משחק שפוצץ בדקה ה-87 משביתים ליגה למשך 21 יום.

בהתאחדות גאים במערכת המשפטית. יש את תובע התאחדות, יש יועץ משפטי, בית הדין המשמעתי (4 אנשים), וכמובן את 13 הדיינים של בית הדין העליון ששניים מהם הם חברי הנשיאות של בית הדין העליון. (מי שרוצה יכול להוסיף גם את ועדת החנינות 2 אנשים, חברי המוסד למעמד השחקן - 4 אנשים, והמוסד לבוררות - 14 אנשים). מכל הפלונטר הבירוקרטי הזה פלא שאי אפשר לקחת החלטה בעניין משחק שפוצץ?

הדחייה של המחזור היא לא יותר מעניין טכני שולי. הדבר היחיד שקצת הטריד את אנשי ההתאחדות לכדורגל היה הבעיה עם מועצת ההימורים. הרי הטפסים כבר נשלחו. המהמרים הימרו. לא היה כאן שום שיקול שקשור לספורט ו"ההצגה שחייבת להימשך..." ושטויות כאלו.

2. נוצר פה לאחרונה טרנד בזוי של אנשים שקשורים לעמדות בספורט הישראלי, והם גם כותבי טורים או משמשים כפרשנים במשחקים ובאירועי ספורט. אתר ONE הוא כמובן ספינת הדגל לביזיון. אביב בושינסקי, יו"ר מכבי ת"א, כותב טור דעה באתר על פרשת המשחק הפוצץ שנוגעת באופן ישיר לקבוצתו. הנה מה שהוא כותב: " למרות כל זאת, וחרף העובדה שמכבי תל אביב, עפ"י מקומה בטבלה, נמצאת בקבוצת הסיכון הנמוכה ביותר שדבר כזה יקרה לה, החלטנו להיאבק בהחלטה המוזרה של בית הדין של ההתאחדות לכדורגל. זהו מאבק עקרוני על עשיית צדק ספורטיבי ולא יותר מכך". תבינו, מדובר כאן על עשיית צדק.

אדורם קייסי כותב בטורו המדהים באותו אתר טור שכותרתו "ההתנהלות של רוני לוי בזיונית". רוני לוי, כזכור, זרק לפני כמה חודשים את קייסי ממכבי חיפה.

מפליא מכולם הקשר בין ONE למועדון הכדורסל של מכבי תל אביב. או הקשר בין דורון ג'מצי, חבר הדירקטוריון, שמהגג טורי יחצ"נות. קבלו מרשמיו של ג'מצ'י אחרי הניצחון על ברצלונה: "משחק ענק של מכבי. משחק ששוב גורם לכל אוהד לומר 'תודה לך מכבי'....יש כאן לא מעט אנשים שצריכים לפרגן ולהגיד תודה לשחקנים ולצוות המקצועי וכמובן להנהלה. עמדתי בסוף המשחק וחשבתי לעצמי מה הדברים הכי בולטים שנשאר איתם מהמשחק הזה ומצאתי שניים. האחד זה צביקה שרף שיש לו מניות גדולות בהישג העצום הזה. עקבתי אחרי התגובות שלו בסיום המשחק ומלמלתי לעצמי: 'מגיע לו. מגיע לצביקה'". לא, לא. מגיע לך, דורון.

חיים רביבו, מבעלי מ.ס אשדוד ועכשיו מאמן הקבוצה, עדיין משדר ברדיו של אופירה אסייג, וללא ספק מתבטא באובייקטיביות מלאה בעניין הבלאגן בתחתית. או רונן קצב, סוכנו של ברק יצחקי, שהיה פרשן של צ'רלטון לפני מספר שבועות במשחק הליגה הבלגית בו שיחק אותו יצחקי.

אין לאן לברוח מהביצה הזאת. חיינו נעים במעגלים קטנים בין הדיין גלברד לאופירה אסייג.