עונשי מאסר וקנסות לבכירי משרד החקירות "מודיעין אזרחי" בפרשת הסוס הטרויאני

על 3 חוקרים נגזרו 8-19 חודשי מאסר בפועל ; המנכ"ל לשעבר, יצחק רט, נדון ל-10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 250 אלף שקל; התביעה נמנעה מלבקש לגביו עונש מאסר בפועל בשל פציעתו בחקירה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ב') מאסר בפועל וקנסות על 3 חוקרים פרטיים נוספים במסגרת הסדר טיעון בפרשת הסוס הטרויאני. הנאשמים, בכירים במשרד החקירות "מודיעין אזרחי חקירות", הורשעו על סמך הודאתם בעבירות של חדירה לחומר מחשב, האזנת סתר שלא כדין ופגיעה בפרטיות באמצעות תוכנת הסוס הטרויאני, שפיתחו בני הזוג רות ומיכאל האפרתי.

אסף זלוטובסקי, מנהל תחום המודיעין העסקי במשרד, שהורשע גם בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במירמה, נדון ל-19 חודשי מאסר בפועל (בקיזוז 106 ימי מעצרו), 10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 120 אלף שקל; חיים זיסמן, שעבד בתחום הפיתוח העסקי במשרד, נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל (בקיזוז 106 ימי מעצר), 10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 60 אלף שקל; על רוני ברהום הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל (בניכוי 104 ימי מעצרו), 10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 100 אלף שקל.

על יצחק רט, לשעבר מנכ"ל מודיעין אזרחי, הוטל עונש של 10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 250 אלף שקל. התביעה נמנעה מלבקש לגביו עונש של מאסר בפועל בשל מצבו הרפואי כתוצאה מפציעתו הקשה, כשנפל בפיר המדרגות במסגרת מעצרו הראשוני בפרשה, כשהיה במשמורת המשטרה. השופט חאלד כבוב ציין כי אין ספק שהפציעה, שטרם התבררו נסיבותיה עד תום, אירעה כתוצאה מהחקירה.

במסגרת הסדר הטיעון נקבע כי רישיון חוקר פרטי ורישיון לקיום משרד לחקירות פרטיות של זלוטובסקי, זיסמן ורט ייפסל לצמיתות. לגבי ברהום - נקבע כי רישיונו ייפסל ל-10 שנים ממועד מתן גזר הדין.

איזון ראוי

הנאשמים הודו כי בשנים 2005-2004 עסקו בפעילות של ריגול עסקי פלילי, במסגרתה הזמינו מרות האפרתי את תוכנת הסוס הטרויאני לחדירה למחשבים. האפרתי פעלה להחדרת התוכנה, ואילו עובדי מודיעין אזרחי עיבדו את המידע והעבירו אותו ללקוחותיהם, שביקשו לקבל מידע אודות מתחריהם העסקיים. בין היתר, יוחסה להם חדירה לצורכי ריגול עסקי למחשבי החברות הבאות: הוט, צ'מפיון מוטורס, משרדי הפרסום ראובני-פרידן, באומן בר-רבינאי,שלמור-אבנון-עמיחי, קבוצת אלייד השקעות, חברת צילום עתיק, חברת גסטטנר ורני רהב.

השופט כבוב הדגיש כי הסדר הטיעון מאזן באופן ראוי בין מידת הפגיעה באינטרס הציבורי לבין "טובת הנאה", לה זכו הנאשמים בהסדר הטיעון. "הקלות הבלתי נסבלת של פריצה לקודש הקודשים של הסודות המסחריים והעסקיים של חברות, והפגיעה המהותית בסודותיו הכמוסים ביותר של כל פרט בחברה מתוקנת מחייבים את בתי המשפט לקבוע רמת ענישה כזו, שתהפוך את הפגיעה בעקרונות אלה לבלתי כדאית בעליל. מטרה זו תושג רק באמצעות הטלת עונשי מאסר לתקופות ארוכות על עברייני העידן החדש של עבירות המחשב", קבע.

האפרתי נידונה לארבע שנות מאסר בשל חלקה בפרשה ובעלה מיכאל נידון לשנתיים מאסר. חוקרים פרטיים נוספים שהורשעו בפרשה הם אליעזר פילוסוף, ניב חי, צבי קרוכמל ואלכס ויינשטיין. שלושת הראשונים נדונו ל-15, 22 ו-32 חודשי מאסר בפועל בהתאמה; גזר דינו של ויינשטיין טרם ניתן.