מיליארד סינים יכולים לחלות

הצמיחה הכלכלית ושינוי מבנה המשק והשירותים לאזרח בסין, נותנים את אותתם גם בתחום הבריאות.

המציאות החדשה מאפשרת לסינים רבים להגדיל את הוצאותיהם על שירותים רפואיים. גורמים נוספים לצמיחת סקטור הבריאות הם: השינוי הדמוגרפי כתוצאה מהגבלת היילודה אשר גרם לגידול ניכר באוכלוסייה המבוגרת, זיהום האוויר והמים החמורים בסין המשפיעים לרעה על מצבם הגופני של התושבים.

החל משנות השמונים, עברה מערכת הבריאות בסין רפורמות רבות, אשר הובילו לכך שמערכת הבריאות עברה מבעלות ממשלתית כוללת, לידיים פרטיות. העברת מערכת הבריאות לידיים פרטיות, הפכה את מערכת הבריאות בסין למערכת עסקית רווחית. שכן כיום רוב הוצאות הבריאות משולמות ע"י הפרט.

באופן מפתיע, דווקא בשעה שבעולם כולו צומחת המודעות לרפואה האלטרנטיבית ובייחוד לרפואה הסינית, בסין עצמה ישנו ביקוש הולך וגדל לרפואה מערבית מתקדמת.

השוק הסיני לציוד ואספקה רפואית הוערך בשנת 2007 ב- 3.7 ביליון דולר, הוא נוסק מעלה בקצב מהיר של כ-11% בשנה ונחשב לאחד השווקים הגדולים בעולם מבחינת סך שווי הרכישות. הצפי הוא שעד 2010 הוא יהיה השוק השישי בגודלו בעולם בענף.

בינתיים מדובר בשוק קטן יחסית לשווי הרכישה לנפש. זאת מאחר וסין אמנם נחשבת לכלכלה הצומחת בקצב המהיר בעולם, אולם, כ-870 מיליון מתושביה עדיין מתגוררים באזורים כפריים עניים, ואין להם ביטוח רפואי ולפיכך, אינם יכולים לאפשר לעצמם טיפול רפואי ראוי.

עם זאת קרנות סיכון רבות המשקיעות כספים רבים בסקטור הבריאות בסין, מאמינות כי ההוצאות של סין בתחום הבריאות תגדלנה באופן משמעותי עם המשך הגידול בתל"ג ומוסרות כי כבר עכשיו ההוצאות הרפואיות בערים גדלות באופן משמעותי.

הדבר קורה בשל עליית רמת הטיפול והציוד הרפואי וכן התשלום הגבוה שניתן לגבות עבור שירותים אלו, בעיקר משכבת מעמד הביניים הגדלה.

הרפואה הציבורית צמאה לטכנולוגיות וידע רפואי מתקדם. בכדי לענות על צורך זה, נפתחו בשנים האחרונות מרפאות פרטיות, המעסיקות רופאים מערביים ורוכשות ממדינות בעולם, ובהם ישראל, ציוד, טכנולוגיה ומכשור רפואי מתקדם. הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי בשנת 2001, הביאה לעלייה ניכרת בהיקף ייבוא הציוד הרפואי. בנוסף, רופאים סיניים רבים נשלחים להתמחות ולהשתלם במערכות בריאות במדינות מערביות, ובהן גם ישראל.

מרבית המרפאות ובתי החולים הפרטיים עדיין מוקמים בערים הגדולות, ובערים הקטנות ובכפרים, נאלצים התושבים להסתפק ברפואה ציבורית וברפואה סינית מסורתית.

מרפאות פרטיות בסין הן עסק רווחי מאוד, המגלגל כ-75 ביליון לשנה, ומוערך בצמיחה שנתית של כ- 6%. התשלום עבור השירותים שמספקות המרפאות הפרטיות גבוה בעשרות ולעיתים אף במאות אחוזים מהתשלום שגובים עבור אותם שירותים הניתנים במוסדות הרפואה הציבורית במדינה.

התפתחותה של שכבת עשירים בסין, הצמיחה קהל שמוכן לשלם מחירים גבוהים ולעיתים אף אסטרונומיים עבור שירותים רפואיים פרטיים.

בבייג'ין לבדה קיימות כיום מאות מרפאות פרטיות, אשר רובן בבעלות זרה.

טרנדים נוספים אשר תופסים תאוצה בסין, עם העלייה ברמת החיים הינם: בתי חולים פרטיים, המתמחים במתן שירותי רפואה לעשירון העליון, מרכזי רפואה לילדים, אשר להם פוטנציאל גבוה במיוחד בשל מדיניות הילד היחיד, ומרכזים לניתוחים פלסטיים.

תהליך קבלת רישיון להקמת מרפאות ובתי חולים פרטיים בסין מורכב וממושך. החקיקה מתירה למשקיע זר להקים בית חולים בסין, בתנאי שהדבר יהיה עם שותף סיני, והבעלות הזרה במיזם לא תעלה על 70% ותלויה בתנאי השקעה מינימאלית בסך 2.8 מיליון דולר. בכדי לשווק ציוד רפואי בסין, יש צורך באישורים ממספר גורמים ממשלתיים, תהליך שנמשך כשנה.

התנאים משתנים מפרובינציה לפרובינציה ובאזורי הכפר והספר, שבהם יש פחות הרפואה פחות מפותחת, יש הקלות והטבות.

תהילה לוי היא עורך דין במשרד LCA/ZAG בשנחאי, בעלות זיסמן אהרוני גייר & עדי קפלן ושות' (ZAG)