שומר בסניף שופרסל האשים לשווא לקוחה בגניבת טישיו; היא תפוצה ב-10,000 שקל

אגי קאופמן טענה בתביעתה, כי הגיעה עם בעלה לקניון הדרים כדי לצפות בסרט, כשבכיס מעילה חבילת טישיו. בזמן שנותר עד לסרט הקולנוע היא נכנסה לסופר כדי לרכוש חבילה נוספת. היא שאלה את השומר בכניסה היכן מצויות ממחטות נייר, אך בסופו של דבר החליטה לדחות את הקנייה לאחר הצפייה בסרט, כדי לרכוש גם מוצרים נוספים.

כשביקשה לצאת מהחנות עיכב אותה השומר ודרש לבדוק את כיס מעילה. היא אמרה שבכיס יש חבילת טישיו שהביאה עימה, אך הוא כינה אותה "גנבת" ומנע ממנה לצאת מהחנות, תוך הלבנת פניה ברבים. במשך כ-20 דקות התנהל דין ודברים ברחבת הכניסה לחנות, עד שבסופו של דבר היא שוחררה. שופרסל, לדבריה, הציעה לה פיצוי של 100 שקל בתלושי קנייה.

קאופמן הגישה תביעת דיבה נגד שופרסל, שמצידה הכחישה שהשומר כינה את קאופמן "גנבת" וטענה שהיא יצאה שלא דרך הקופות כשכיס מעילה נפוח, ולכן חשדו של השומר היה סביר.

אחריות שילוחית

השופטת יעל קלוגמן דחתה את טענותיה של שופרסל, שעומדות לה הגנות חוק איסור לשון הרע. "אין מדובר בהבעת דעה או בביקורת, אלא בהתנהגות ובדיבורים שעניינם החשדתה של התובעת בביצוע גניבה", קבעה.

היא הוסיפה שסגן מנהל החנות לא אמר לתובעת ולבעלה שהחשד התגלה כמופרך ולא התנצל בפניהם, וודאי לא הודיע לאנשים שהתקבצו במקום כי החשד היה חשד שווא. אדרבא, הוא דרש מהתובעת ומבעלה לשלם עבור המוצר. לאחר זמן קצר ויתר על דרישה זו ושיחרר אותם, ללא הסבר או התנצלות.

אמנם תפקידו של השומר למנוע גניבה מהחנות, פסקה קלוגמן, אולם עליו לעשות זאת בצנעה ואין עליו חובה לפרסם את הלשון הרע. באשר לאחריות חברת משמרת קבעה, שמאחר שהיא קבלן עצמאי המעסיק את השומרים, הרי שהיא זו הנושאת באחריות שילוחית לעוולה שגרמו עובדיה. עם זאת, שופרסל תשלם עדיין 20% מהפיצוי, משום ש"באופן שבו טיפל באירוע סגן מנהל החנות, שהוא עובד של שופרסל, היה משום אשרור של מעשה העוולה". (ת.א. 7105/06).