קלאסי / עומר שומרוני
ג'ורדי סבאל - מוזיקה עם נשמה יתרה
ההיצע הקלאסי והאתני בפסטיבל ישראל השנה הרבה יותר סביר בהשוואה לשנתיים האחרונות שהיו שחונות למדי. עם זאת, אין ברפרטואר קו מקשר אמנותי או העזה יוצאת דופן. מה שכן בולט בהיצע הקלאסי הוא שמישהו בהנהלת הפסטיבל קרא והפנים דברים שכתבו בשנתיים האחרונות מבקרי מוזיקה. רפי לביא ז"ל כתב ב"עכבר העיר" על אהבתו לזמר האיטלקי מרקו ביזלי? אז הנה, השנה יופיע ביזלי בפסטיבל. חנוך רון ב"ידיעות" התלונן שלא ביצעו בארץ מעולם את "השיר המקונן" של מהלר? בבקשה, השנה הוא מבוצע בפסטיבל. לטעמי מדובר ביצירת נעורים חלשה למדי של מהלר, אבל מילא. בהתחשב בהתייחסות הקשובה של פרנסי הפסטיבל למבקרי מוזיקה, אני מנצל במה זו כדי לבקש לשנה הבאה את זמרת הסופרן אנה נטרבקו, את הקונטרה-טנור פיליפ ירוסקי, את ההרכבים של פיליפ הרווגה ואת המנצחת עמנואל חיים. אם לא יועיל, בטח לא יזיק.
המוזיקאי הבולט ביותר בין אורחי הפסטיבל השנה הוא ג'ורדי סבאל, אחד מהאמנים האהובים בשדה המוזיקה המוקדמת בעולם. סבאל הוא מומחה עולמי בכלי קשת עתיקים, מנצח נפלא, ואיש עם נשמה יתרה שתמיד כיף לראות ולשמוע. הוא יבצע שתי תוכניות, שבשתיהן ישתתפו אשתו, זמרת הסופרן המעולה מונסראט פיגראס, והרכבי הביצוע הקבועים שלו.
התוכנית הראשונה היא בגדר הימור. היא נקראת "ירושלים - עיר השלום של מעלה ושל מטה", פרויקט משותף שלו, של אשתו ושל המוזיקאי הישראלי יאיר דלאל. הפרויקט מוקדש לירושלים ולהיסטוריה הרב-תרבותית שלה לאורך אלפי השנים, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסורות מוזיקליות שונות. בנוסף להרכבי הביצוע הקבועים של סבאל, תשתתף בפרויקט גם קבוצה גדולה של מוזיקאים מהאזור - נגני שופר יהודיים, מוזיקאים סוּפיים מהגליל, ושורה של מוזיקאים מטורקיה, מארמניה ומיוון. לתוכנית יש פוטנציאל ריגוש גבוה יחסית, למרות שייתכן כי חלק ממנה יגלוש למחוזות קצת סנטימנטליים. כך לדוגמה תושמע במופע, בין היתר, הקלטה של תפילת "אל מלא רחמים" של חזן יהודי, שהצילה אותו ממוות בשואה. ההקלטה תושמע לאור נרות כשהאולם מוחשך, ונראה שכדאי להביא טישו. בכל מקרה, אני סומך על סבאל שהכל יישאר בטעם טוב.
הקונצרט השני של סבאל וקבוצתו שיתקיים למחרת נקרא "גלות ספרד". עליו ניתן להמליץ ללא סייג, כיוון שהתוכנית זהה לזו המופיעה בדיסק שהוציא סבאל בשם זה לפני מספר שנים. המופע יכלול דוגמאות נבחרות של מסורת הלדינו- המוזיקה של היהודים שהוגלו מספרד בשנת 1492 והתפזרו בארצות הים התיכון. התוכנית כוללת לחנים ושירים ממרוקו, סראייבו, סלוניקי, טורקיה, יוון, ירושלים ועוד. גם בקונצרט זה תשיר אשתו של סבאל, זמרת הסופרן מונסראט פיגראס, ואיתה ארבעה זמרים נוספים מהקבוצה ונגנים בכלים עתיקים כמו לירה, ויאל, רבאב, חלילים, עוּד, פסלתריום, סנטור וכלי הקשה
"ירושלים - עיר השלום של מעלה ושל מטה", רביעי, 4.5 20:30, אולם הנרי קראון,
"גלות ספרד" - חמישי, 5.5 20:30, אולם הנרי קראון
הימורים בטוחים: "אנסמבל אקורדונה" עם מרקו ביזלי ואנסמבל "לז'אר פלוריסאן"
את שמו של מרקו ביזלי כותבים Beasley- ביסלי- ואני מניח שהתעתיק העברי עם ז' נועד כדי שהקהל הישראלי יוכל להבדיל ביתר קלות בינו לבין החטיף האהוב. ביזלי יבצע בפסטיבל תוכנית דומה לזו שהקליט בדיסק שנקרא "הדרך לטולדו", עם "אנסמבל אקורדונה" המנגן בכלי תקופה מקוריים. בתוכנית יבוצעו שירים עממיים מדרום איטליה, שיוגשו בסגנון הייחודי של ביזלי: הגשה עממית, קצת תיאטרלית, עם הפקה קולית יבשה יחסית ובהחלט לא "קלאסית" או אופראית. הליווי כולל גיטרות בארוק, לאוטה, עוגב, תיאורבו וכלי הקשה, ונראה שזה הולך להיות ערב מהנה מאד.
האנסמבל הצרפתי "לז'אר פלוריסאן", שיופיע השנה לראשונה בישראל, הוא אחד ההרכבים הטובים באירופה. את ההרכב הקים וטיפח המנצח האמריקני לשעבר ויליאם כריסטי, שהתאזרח בצרפת ונחשב שם לבעל מעמד מיתולוגי. לארץ כריסטי דווקא לא יגיע, ואת מקומו על דוכן המנצחים יתפוס פול אגניו, שמוכר יותר כזמר קונטרה-טנור. הרפרטואר בתוכנית כולל שלושה להיטים מתקופת הבארוק: המזמור "צדוק הכהן" וה"אודה ליום ססיליה הקדושה" של הנדל, והגרנד-מוטט (יצירה גדולה למקהלה, סולנים ותזמורת) המרשים "בצאת ישראל ממצרים" של ז'אן-ז'וזף מונדונוויל, מלחין צרפתי מתקופת הבארוק.
"אנסמבל אקורדונה" עם מרקו ביזלי - מוצ"ש, 7 ביוני, 21:00 שרובר, תיאטרון י"ם "לז'אר פלוריסאן", ראשון, 22 ביוני, 20:30, בנייני האומה.
תיאטרון / קובי ניב
"הדיבוק": עיבוד אמיץ ומרתק
שילוב תיאטרלי מקורי ומרתק, נדיר בהמצאותיו ובעוצמותיו, בין "הדיבוק" הישן והטוב של אנסקי לבין עיבוד שעשה הבמאי ורילובסקי, תלמידו המובהק של פיטר ברוק האגדי, לסיפור קצר מאת חנה קראל (מחברת הספר "להקדים את אלוהים" שראה אור גם בעברית) אודות אמריקני הרדוף ברוחו של אחיו למחצה, אשר נרצח בגטו ורשה. התמודדות בימתית פולנית מרשימה עם רצח יהודי פולין. לא להחמיץ. ולמהדרין, לשם השוואה והעשרה, התמודדות ישראלית עם סיפורי דיבוק ממקומות שונים במזרח אירופה ובישראל, בהצגה "דיבוקים" שכתבה וביימה מור פרנק בביצוע התיאטרון הלאומי הישראלי הבימה.
"הדיבוק", מחזה מאת ש. אנסקי וחנה קראל. עיבוד ובימוי: קז'ישטוף ורילובסקי. פולנית. בביצוע תיאטרון ורשה. שלישי-חמישי 3-4.5 20:30, שרובר, תיאטרון י"ם "דיבוקים", המעבדה, חמישי 5.5 20:30,18:30
"רונדו" - הצגת חוצות צבעונית ומקסימה
"על חופו של ים, בליל ירח מלא, בעיירת פיתוח", כתוב בתוכנייה, "נפגשים אחרי 30 שנה בני כיתה אחת, כיתה ישראלית טיפוסית, לפגישת המחזור, שהיא גם פגישת הפתעה". אבל רגע אחד, לאיזו עיירת פיתוח יש חוף ים? מי האהבל שהתבלבל ושלח את העולים החדשים מצפון אפריקה לחוף ים? לא. זה לא קרה באמת. האם הטעות היא של הממסד האכזר או של קבוצת התיאטרון האוונגרדי מירושלים, שגם לה כידוע, מסכנה, אין ים. הצגת חוצות ססגונית, עם דיבורים, שירים וריקודים, לאוהבי הז'אנר.
מחזה מאת עליזה עליון- ישראלי. במאית: גבריאלה לב. בביצוע קבוצת התיאטרון הירושלמי. שני-חמישי, 16-19.5, 20:30, מוזיאון אסירי המחתרות, מגרש הרוסים
"קוסמוס" - הצגת חובה לאוהבי תיאטרון
עוד הצגה פולנית מרשימה, פרי עטו של גומברוביץ', שנחשב לגדול מחזאי פולין, ושבוימה בתיאטרון הלאומי
על-ידי ירוצקי, אחד מחשובי הבמאים הפועלים היום בעולם, וגם יתארח בפסטיבל למפגש עם הצופים המעוניינים. זהו מחזה כמו בלשי עז-מבע המביא את סיפורם של שני אורחים המגיעים לנופש בפנסיון בכפר בפולין, ואת שקורה להם בדרכם לפנסיון, ובפנסיון עצמו עם דייריו המשונים. מסעם של הנופשים הופך לחקירה אודות השאיפה, המוצגת במחזה כפושעת, לסדר ולהגיון. הצגת חובה לכל אוהב תיאטרון.
"קוסמוס", מחזה מאת ויטולד גומברוביץ'. בימוי: יז'י ירוצקי. פולנית. בביצוע התיאטרון הלאומי של ורשה. אודיטוריום ע"ש רבקה קראון, שלישי-חמישי 10-12.5 20:30, שישי 13.5 13:00
מחול / חגית פלג רותם
הידרה - פתיחה מרגשת לפסטיבל
בשנה שעברה היה זה מופע של 70 אמני קרקס סינים, שנתן את אות הפתיחה לפסטיבל ישראל - פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה, המנסה להביא לכאן מגוון רב ומעניין של יוצרים מרחבי העולם, במסגרת שלושה שבועות של ראשית הקיץ. ואילו הפעם, כמו באנטיתזה לרצון להרשים, המופע המרכזי של ערב פתיחת הפסטיבל בשנת ה-60 למדינה הוא מופע מחול ל-12 רקדנים, המופיעים על במה בעיצוב מינימליסטי, ללא רעש וצלצולים או זיקוקי דינור.
ובכל זאת, "הידרה", יצירת המחול החדשה של להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק, היא יצירה מסקרנת, מרגשת ומעניינת, רבת פנים כמו הדמות המיתולוגית שעל שמה נקראה. אולם בשם "הידרה" טמונה גם משמעות של זרימה ושל מים, של מערכת כוכבים ושל עולמות נוספים. הריבוי הזה מוצא חן בעיניהם, כפי שמעיד פולק. הניגודים בין העושר והריק והחופש בפרשנות, עוברים כחוט השני ביצירתם גם הפעם.
כך למשל, אומר פולק על עיצוב הבמה בין שלושה קירות נישאים המוצבים בפרספקטיבה ויוצרים אשליה של גובה ועומק רב, עם מעט מאוד אביזרים וצבע: "זה אף פעם לא מינימליזם. זה אולי נראה נורא ריק אבל זה מאוד מורכב, אפילו מוגזם. בפרופורציות בין גובה הקירות לדמויות הרקדנים יש משהו גדול ומאיים אך גם אינטימי כמו חלל סגור וחובק".
בני הזוג פינטו ופולק מבססים בשנים האחרונות את מעמדם כיוצרים מבוקשים, אשר מגע הזהב שלהם, האיכויות הפיוטיות של יצירותיהם והעומק התרבותי, אינטלקטואלי ורגשי שממנו הם שואבים את השראתם ומוציאים את תוצריהם הבימתיים, פורשים לרגליהם שטיח אדום של אפשרויות. הם עובדים, כדבריהם, "בכל מקום שמזמינים אותנו, קשה לנו להגיד לא", וכבר הותירו חותמם בגרמניה ובבלגיה, בנורווגיה וביפן, עם בתי אופרה, להקות מחול ופסטיבלים שונים.
פינטו-פולק זכו להיות הכוריאוגרפים ה"חיצוניים" הראשונים אי פעם שיצרו עבודה ללהקת פילובולוס האמריקנית, שהופיעה כאן לפני מספר חודשים, ויצירתם הייתה נקודת השיא של הערב כולו. ב"הידרה" הם משלבים השראה יפנית, בעקבות מפגשים שהיו להם עם יוצרים במזרח ועם התרבות היפנית.
"הידרה", שישי 23.5 14:00; שבת 24.5 21:30; ראשון 25.5 21:00, שרובר, תיאטרון י"ם
"גרופו קורפו" - וירטואוזיות בשילוב שאלות קיומיות
ה"ניו-יורק טיימס" הגדיר את להקת "גרופו קורפו" כ"טובה בלהקות ברזיל". אצלנו השם ברזיל מעלה מיד מחשבות על קרנבל, אנשים יפים ויכולת תנועה בלתי נתפסת. גרופו קורפו חוזרת לישראל 11 שנים אחרי שהופיעה כאן לראשונה, עם דור חדש של רקדניה הווירטואוזים המשלבים מחול מודרני, מחול אפריקני, מחול רחוב ברזילאי ובלט.
הרקדנים יעלו שני מחולות של כוריאוגרף הלהקה, רודריגו פדניירס, "אונקוטו" ו"פרבלו", למוזיקה שנכתבה במיוחד עבורם. "אונקוטו", מ-2003 היא יצירה שנולדה מתוך דיאלוג פילוסופי בין שני המלחינים הברזילאים קאיטנו וולוזו ומיגל וויסניק, שעסק בניסיון למצוא שמות נוספים וגישות תרבותיות שונות למושג "בריאת העולם" מתיאוריית "המפץ הגדול" - תיאוריה שלטענתם באה מהעולם המערבי דובר האנגלית, ואינה בהכרח תואמת את העולם שלהם. משמעות השם Oncot?, בדיאלקט הפורטוגזי שמדובר בחבל הארץMinas Gerais, שממנו מגיעה הלהקה, הוא "היכן אני". השם מתייחס לשאלות הקיומיות שעלו בזמן העבודה על היצירה, אשר נוצרה לרגל 30 שנות עבודה של הלהקה. היצירה מורכבת משילוב ניגודים של כאוס מול סדר, אכזריות מול רוך, שפע מול מחסור המתקיימים זה לצד זה.
"פרבלו" היא עבודה ותיקה מרפרטואר הלהקה, משנת 1997, והיא מדגישה יותר מכל את המחול הברזילאי ואת הסגנון המסורתי האתני של האזור שממנו באה הלהקה. זאת, בעזרת פסקול שמורכב משירי עבודה ומשירי תפילה ברזילאיים, ועד למקצבי סמבה ובוסה-נובה. השילובים של מקורות מסורתיים ומחול מודרני, סגנונות קלאסיים וריקוד חופשי מטעינים את הבמה באנרגיה מיוחדת.
"גרופו קורפו" 12.5 21:00; 13.5 14:00, בנייני האומה
מוזיקה / בעז כהן
"סלסה קלטיקה" - משמחים לבב אנוש
שימו לב לשילוב האולטימטיבי שבין כלי הנגינה: חצוצרה וכינור, פסנתר ובנג'ו, בונגוס וחמת חלילים. "סלסה קלטיקה" מסקוטלנד משדכת את הקצב הלטיני למוזיקה הסקוטית העממית. מאז 2004 הם מסתובבים בעולם, מקפיצים, מרקידים ומשמחים את הבריות בפסטיבלים הגדולים בתבל. טובי שיפי, החצוצרן, אומר: "כדאי לכם להגיע עם נעליים נוחות שמתאימות לריקודים, כי אין סיכוי שתמשיכו לשבת במקומכם כל המופע". החבורה הסקוטית העולצת מנגנת שעה וחצי ברציפות ללא הפסקה.
13 נגנים סקוטים שבאו מסגנונות שונים - ג'אז, רוק, בלוז ומוזיקה קלאסית, ועובדים יחד כבר 13 שנה, משנת 1995 סביב אותו ז'אנר שאותו פיתחו בעצמם, מעין שעטנז ויטאלי של יצר ויצירה. "סלסה קלטיקה" הצליחו להמריא מהפאבים ומהמועדונים הקטנים בסקוטלנד אל קריירה בינלאומית משגשגת. הם עשו זאת, בין היתר, דרך נגינה בחוצות פסטיבל אדינבורו וירידים שונים באירופה ועד צאת אלבום הבכורה, "מפלצות ושדים", שזכה לתשבחות במולדת ומחוצה לה, אלבום שבעקבותיו זומנו הסקוטים השמחים להופיע במקומות שונים בעולם. ב-2006 הוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי, "El Camino" שהגיע למקום הראשון בטבלת מוזיקת העולם של אייטיונס.
"סלסה קלטיקה", שישי 6.6 22:00, תיאטרון חולון; מוצ"ש 7.5 21:30 שרובר, תיאטרון י"ם
ביל פריזל - לירי ומעודן
ביל פריזל, ללא ספק אחד מהגיטריסטים החשובים ביותר בעולם כיום, יופיע בישראל. פריזל, האיש שחוקר את המוזיקה האמריקנית כבר שנים ארוכות ובגיל צעיר כבר נחשב לאגדה בחייו, פריזל, 57, נולד בבלטימור ב-1951. מאז שנות ה-70, שבמהלכן החל לעבוד כנגן סשנים, הוא השתתף בהקלטות של 24 אלבומים שונים ושיתף פעולה עם מוזיקאים חשובים רבים, כמו החצוצרן קני ווילר, נגן כלי ההקשה פול מושן, המוזיקאי היהודי הגדול ג'ון זורן, אלביס קוסטלו, סוזן וגה, הסקסופוניסט הנורווגי המהולל יאן גרברק, ואן דייק פרקס, הזמרת והיוצרת ריקי לי ג'ונס, דייב הולנד, מריאן פיית'פול, ג'ון סקופילד, דיוויד סילביאן, פול בליי ועוד.
פריזל נחשב לאחד המייצגים הנודעים ביותר של סגנונות מוזיקה אמריקניים והוא משלב באופן אקלקטי וחופשי בין סגנונות בלוז, קאנטרי, רוק וג'אז. החיבורים שלו בין הז'אנרים הם תמיד אלגנטיים ונעשים באמצעות קווים מלודיים נקיים והרמוניים. פריזל הוא מוזיקאי לירי ומעודן, גם כשהוא מטפל ברגאיי. הוא החל להקליט אלבומי סולו בדיוק לפני 25 שנה In Line, ECM) 1983) היה אלבום הבכורה, ובעקבותיו הוציא אלבום אחת לשנה. במופע בפסטיבל ישראל ילוו את פריזל רון מיילס (קורנט) טוני שר (באס), רודי רויסטון (תופים).
וכדאי לשים לב מאוד גם ל: נגן הויברפון סטפון האריס, שלישיית ענת פורט, הישראלית הראשונה (והיחידה) שהוציאה אלבום בחברת "אי.סי.אם" הגרמנית, נגן הטרומובן נילס ווגרם , הטריו של מרסין ואסילבסקי מפולין ועוד פולני שהפך לאחד משלנו: אלון אולארצ'יק המצוין, במופע ג'אז ישראלי.
כתבות
ני"ע
