מה שווה תחזית של אנליסטים?

ובכן, רגע לפני סופו של משבר האשראי הנוכחי - כבר די ברור שכמעט כלום

חיזוי כלכלי הוא כבר מזמן בגדר בדיחה, אבל בעקבות משבר האשראי הצחוק הפך למריר. אם לקבוע לפי התבונה הקונבנציונלית, בלתי אפשרי לבצע חיזוי כלכלי וחזאים כלכליים הם שלרטנים. "אם זה המצב", שאל פרופ' דיוויד הנדרי בהרצאה שנשא באביב באגודה המלכותית לכלכלה, "למה אני מבזבז על זה את זמני?" כאחד הכלכלנים המכובדים ביותר בבריטניה, הנדרי מותיר רושם חזק של אדם שיצא למסע לבד.

אפשר להאשים את תחום המחקר שבו בחר - תיאוריית החיזוי הכלכלית. תחום המחקר הזה זוכה לתגובות סקפטיות לא רק מצד הדיוטות אלא גם מפי אקדמאים. אבל המחקר שלו, שילוב מושכל של מתמטיקה מבלבלת הנעזרת במחשבים והיגיון פשוט, שכנע אותי כי חיזוי כלכלי לא צריך להיחשב כתחום השייך למחוזות השיגעון.

יש סיבה פשוטה לכך שאין שימוש לרוב התחזיות הכלכליות, והיא שחיזוי הוא משימה קשה. אנחנו לא לגמרי מבינים את התהליכים הכלכליים הסמויים שמניבים את התוצאות, אנחנו לא יכולים למדוד בדיוק את כל המשתנים, וגם לא לצפות את התזוזות הפתאומיות שאותן גורמים הפוליטיקה או שינויים טכנולוגיים. תחזיות מסוימות - ובמיוחד מחיר מניות ונכסים אחרים - מועדות בהגדרה לכישלון; אם היה ברור שמחיר מניה יעלה, הוא הרי כבר היה עולה.

אבל אחת התובנות של הנדרי - שאותה פיתח יחד עם מייקל קלמנטס - היא שלא כל הקשיים הללו מניבים תחזיות גרועות. מה שבאמת דופק את התחזית הוא "השבירה המבנית", כלומר שפרמטר סמוי כלשהו השתנה אחרת מכפי שצפה מודל החיזוי.

השבירות האלה מתרחשות בתדירות מדאיגה, אבל הבעיה האמיתית היא שגישות מסורתיות לחיזוי לא מזהות אותן אפילו לאחר שכבר התרחשו. חזאי מחירי הנפט חוזים מאז שנת 2000 שמחיר הנפט ירד, ובמשך כל הזמן הזה הוא עלה. בעיה הפוכה התרחשה בשנות ה-80: מחירי הנפט צנחו, אבל הקונצנזוס בקרב המומחים היה שהמחיר ישתקם בקרוב. הקונצנזוס הזה נותר על כנו במשך שנים. הפאונד התייקר בחדות ב-1997. במשך שמונה השנים שלאחר מכן חזו החזאים כי ההתייקרות הזאת תתהפך בקרוב.

בכל המקרים האלה החזאים טעו משום שהייתה להם תבנית קבועה לחיזוי. בכל אחד מהמקרים המשוואה השתנתה, והחזאים טעו כשניבאו שהעסקים יחזרו להתנהל כרגיל. הלקח הוא שטכניקת חיזוי שלא יכולה להתמודד עם שבירות מבניות, תפגע, כמעט בוודאות, במקום הלא נכון.

המטרה האולטימטיבית של הנדרי היא לחזות שבירות מבניות. זה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי: הוא מצריך מודל מקביל (או מודלים מקבילים) של כוחות חיצוניים - כל דבר מפריצת דרך טכנולוגית ועד לשינוי בחוק שמוביל למלחמה.

כמה מן השבירות המבניות האלה לעולם לא יהיו ניתנות לחיזוי, אף שהנדרי מאמין כי אנשי התחזיות יכולים וצריכים לעשות יותר כדי לצפות אותן. המתודולוגיה של הנדרי כבר הפיקה משהו ראוי: היכולת לגלות שבירות מבניות כשהן מתרחשות. אפילו אם הנדרי לא יכול לצפות מתי העולם ישתנה, הטכניקות שלו יכולות בקלות לזהות את השינוי אחרי שהתרחש.

יכול להיות שזה נראה כמו משהו חסר תועלת. אבל למעשה, אם מביאים בחשבון שכלכלנים העוסקים בחיזוי באמצעים מסורתיים מחמיצים כל הזמן שבירות מבניות, הרי שמדובר במשהו שהוא גם קשה להשגה וגם מועיל.

כשדיברתי עם הנדרי, נזכרתי באחת הקינות המפורסמות ביותר שנשמעו בקיץ לאחר שפרץ משבר האשראי. "ראינו דברים שהיו גדולים פי 25 מהמרחק הממוצע שלהם מהנורמה, והם התרחשו במשך כמה ימים ברציפות", אמר אז סמנכ"ל הכספים של גולדמן זקס. יום אחד היה אמור להספיק כדי להבין שהעולם השתנה.