כולנו אברם, אברם, אברם. איכס

19:00. התיישבתי מול הטלוויזיה. ערוץ 2 הבטיח לקדם את המשחק משעות הערב המוקדמות ביחד עם כוכבי ערוץ הספורט. גמר הצ'מפיונס, יום חג, לא נתיישב לראות את ה-pre game? התיישבנו. לא ראינו שם תשדיר צ'מפיונס ליג. ראינו מפגן פטריוטיות מהזן הרדוד ביותר.

מודי, אבי, נדב, איציק, שלמה. גם קופמן. כל הצוות של ערוץ הספורט יושב בחוף הבננה ביץ' ומלהג על אברם. ואז מגיעות הכתבות מהשטח, ממוסקבה. הנה צופית. הנה הילדים של אברם ברחובות מוסקבה. הם מתרגשים. מאוד יפה, אבל לאן נעלמו כתבות העומק של אולפן ליגת האלופות? איפה הניתוחים המקצועיים על המאצ'אפ בין אשלי קול לכריסטיאנו רונאלדו, או בין וידיץ' לדרוגבה? לאן פרחו כתבות הצבע והאווירה לקראת אירוע הכדורגל הגדול ביותר בכדורגל העולמי? גורנישט. יש פרויקט לאומי. המטרה שלו היא להבטיח שהמאמן הישראלי ייקח את אליפות אירופה, ובכך להשתיק את הגויים באנגליה. הרי הם כותבים עליו דברים נורא לא יפים בעיתונים שלהם.

20:00. התחילה מהדורת החדשות. נפלא, בוא נראה קצת מה קורה בעולם האמיתי. לא הכל בחיים זה כדורגל. בפועל, חלקים נרחבים מהמהדורה מוקדשים לאברם. רסקין פורץ בשידור חי מאצטדיון הלוז'ניקי, מדווח על הישראלים שמציפים את מוסקבה: "הם פה בשביל אברם". בחלקים אחרים (ולא באמת חשובים) של המהדורה, דיברו על אולמרט, ראש ממשלת ישראל. בפאנל החדשותי אמרו שאולי בעצם הפרסום על שיחות השלום עם סוריה הוא סוג של ספין. אני, שיש לי רק כדורגל בראש, ישר חשבתי על הספינים של אברם. ספינים שגרמו לרומן אברמוביץ', לדוגמא, להאמין שגרנט יהיה מאמן טוב יותר עבור צ'לסי מאשר ז'וזה מוריניו.

21:00. מתחילים להתחמם באמת לקראת המשחק. איך? עם מופע של מוקי ושב"ק ס'. להקה מצויינת, דרך אגב. פרסומות. אחרי זה מאיה רונן שואלת את הטאלנטים של "רוקדים עם כוכבים" מה הם חושבים על אברם. צילום של חוף הבננה ביץ' מתמלא לאיטו, ואז שוב פרסומות. וחוזר חלילה. ומה לגבי כדורגל? 4-4-2? מרכז השדה האגרסיבי של צ'לסי? משחק הצירופים המהיר של יונייטד? עזבו אתכם. בשביל מה להתעסק בזוטות. הרי במקום זה אפשר להעביר דאחקות בפאנל עם שלום אסייג. ולרסקין יש דיווח מיוחד להעביר: עשרות דגלי ישראל ביציעים במוסקבה.

למען ההגינות, הם הצליחו לדחוף שם איזו כתבה של דקה וחצי על וויין רוני.

ההפקה של ערוץ הספורט לא באמת אשמה. גם הטאלנטים של הערוץ לא אשמים. אשם מי שהחליט שם למכור את הזכויות על הצ'מפיונס לערוץ מסחרי, ועוד לערוץ 2. האשמה נמצאת בפלטפורמה. זה ערוץ 2 בשבילכם - ממלכתיות. ערוץ 2 הוא כבר שנים ארוכות לא המתחרה הצעיר והחצוף של ערוץ 1. ערוץ 2 הפך לתאום הסיאמי של ערוץ 1. זה אותו דבר מבחינת האג'נדה. ההבדל היחיד בין הערוצים נעוץ במשאבים ובטכנולוגיה. ערוץ 2 לא מתאים ולא ראוי לשדר אירוע כזה. באולפן ליגת אלופות נורמלי, שמשודר בערוץ הספורט, ההיי-לייט של כל חובב כדורגל בארץ הקודש, יש סיכוי מצוין שהיו מדברים על כדורגל, רחמנא ליצלן. אבל זה ערוץ 2. חובה לעשות כתבות על אברם, כשברקע מתנגן שיר יהודי עתיק שהמילה המרכזית בו היא "אבריימל'ה שלנו".

21:45. המשחק מתחיל, והכל חזר לקדמותו. שידור מקצועי, רמת כדורגל איכותית. עד שהפרסומות הקופצות התחילו לקפוץ. והאמת היא שאין בעיה עקרונית עם פרסומות קופצות. אבל רצוי שהפרסומות האלו יהיו מתואמות עם השדרים, ולא יקטעו פעם אחר פעם את רצף הדיבור שלהם.

אגב, לא היה אף קלוז אפ על גרנט עד הדקה ה-35. לא בגלל שבאירופה כולם עוכרי ישראל (גם את פרגוסון לא הרבו לצלם במהלך המשחק). בגלל שבאירופה מבינים מה הסיפור המרכזי מאחורי אירוע כמו גמר הצ'מפיונס ליג.

00:50. ג'ון טרי בוכה על הכתף של גרנט, באחת מתמונות הספורט הכי אמיתיות של השנים האחרונות. בערוץ 2 יוצאים לפרסומות.

sharon-b@globes.co.il