אזהרה לכל הממריאים: שאול מופז הוא שר התחבורה

קוראים את הידיעה, או לא קוראים וממהרים לנמל התעופה לתפוש את הטיסה. בגלל הגישה הישראלית הזאת יכול שאול מופז, שר התחבורה, להמשיך להקדיש את עיקר עתותיו, אם לא את כולן, להתקוטטות על הפריימריז בקדימה. ואם יקרה משהו? מה יאמר מופז אז? אז יש לי חדשות בשבילכם: האליבי שלו כבר מוכן ומתפרסם היום בכל אמצעי התקשורת. בואו תראו.

את האזהרה על האסון התעופתי הקרב השמיע האלוף במילואים עמוס לפידות, מפקד חיל האוויר לשעבר, שעמד בראש ועדה ציבורית, שבדקה את מצב בטיחות התעופה בארץ. כלומר, אדם שבקי בכל רזי הנושא. הוא מצא לנכון לקיים אתמול (ד') מסיבת עתונאים, בה אמר את הדברים שהיו אמורים לזעזע את הציבור, במיוחד בעונה זו של הקיץ - אבל החבר'ה עסוקים בכוכב נולד ובשיחות הנצחיות עם הפלשתינים ופשוט אין להם זמן לדאוג לבטיחות של עצמם ומשפחותיהם.

מכל מקום, לפידות, האיש שמונה לבדוק את נושא הבטיחות, אומר שהבטיחות אינה קיימת. משרד התחבורה התבקש להגיב ואני מציע לקרוא את התגובה לא כמסמך ממשלתי, אלא כיצירת אומנות של התחמקות והטעייה. הנה: "עם כניסתו לתפקיד החליט השר מופז להעמיד את נושא הבטיחות בראש סדר העדיפויות של המשרד, לאחר שנים רבות של הזנחה. משרד התחבורה נמצא כיום בעיצומו של הליך מקיף לתיקון כל הליקויים שהוזנחו במשך שנים רבות".

מפחיד את הליקויים

מה שהתגובה אומרת למעשה זה שעם ישראל צריך לברך את היום בו נכנס מופז לתפקיד השר, מכיוון שהוא שוקד לתקן את מה שקילקלו קודמיו. כלומר, במקרה של אסון יידע הציבור: האשמים הם השרים שקדמו למופז. איך מתקן מופז את הליקויים? - הוא שם אותם בראש סדר עדיפויותיו. וואוו! עכשיו הליקויים בטח לא יעיזו ללקות. אבל לא רק. משרד התחבורה גם נמצא בעיצומו של הליך מקיף וכו'. בעיצומו! עוד וואאו!

עכשיו בואו נראה מה אומר לפידות על כך: "מאז שהגשתי את המלצות הוועדה, לא טרח משרד התחבורה לטפל בליקויים שנחשפו, למרות שמופז אישר את ההמלצות ... אף אחת מההמלצות המתייחסות לרשות התעופה לא בוצעה". אתם שמים לב שלטענות ספציפיות אלה מופז כלל לא התייחס בתגובתו? כי זאת השיטה, לדבר בכלליות, לא להיכנס לפרטים, לתחמן ולתמרן את הציבור, בעצם להטעות אותו.

עכשיו השאלה היא פשוטה: למי אתם מאמינים, למופז או ללפידות? ואם תשובתכם היא כפי שאני מניח, אז מה אתם מתכוונים לעשות בעניין? ושלא תגידו שלא הוזהרתם.

תחקיר או נזק למשפט?

אילנה דיין עשתה את זה לסרן ר', שהואשם בשעתו בווידוא הריגה לילדה פלשתינית. בעיצומו של המשפט יצאה דיין בכתבת "תחקיר" שהציגה את ר' באור שלילי. למזלו של ר' השופטים לא התרשמו מתחקיר והוא יצא זכאי עם פיצויים. גם חדשות ערוץ 2 עשו את זה למהנדס יצחק הרשקוביץ ממע"צ. בעיצומו של משפט פלילי נגד המהנדס שידרה חברת החדשות כתבה נגדו. זמן קצר לאחר מכן הרשקוביץ התאבד. במכתב שהשאיר אחריו, אמר שלא ראה טעם בחייו לאחר שערוץ 2 חרץ את דינו קבל עולם, בטרם הסתיים משפטו.

השבוע עשו חדשות 10 את אותו הדבר בכתבה על פרשת רצח הילדה תאיר ראדה (3.6.08). הכוונה לשדר הגיעה לידיעת דובר משרד המשפטים, משה כהן, באמצעות הקדימונים. הוא שיגר למנכ"ל הערוץ מכתב, בו נאמר, בין השאר: משום מה נראה, כי ערוץ 10 בחר לנהל במקביל ותוך כדי ניהול המשפט גם 'משפט פומבי' מעל מרקע הטלויזיה, על בסיס חלקי ורסיסי ראיות בהן הוזנה כתבתכם באורח חד צדדי כאמור".

זה תיעודי זה?

המנכ"ל מודי פרידמן, באמצעות עורך דינו השיב, כי מדובר ב"סרט תיעודי המציג תחקיר עתונאי ... פרשה המעסיקה את הציבור". קשה לדעת האם מדובר בתשובה מיתממת, או שבאמת המשיבים אינם מבינים. בשביל מה צריך את התחקיר, כאשר יש משפט? האם יש אפשרות כלשהי שעתונאים יוכלו לרדת לחקר האמת טוב יותר מהמשטרה, הפרקליטות - ובית המשפט ששומע בפירוט רב את שני הצדדים? תחקיר הוא דבר חשוב ביותר בשביל להוביל לאישום ומשפט. אבל ברגע שיש משפט, "תחקיר" נועד בשביל הסנסציה, למען הרייטינג, והוא רק מזיק להליך המשפטי.

גם הפרקליטות מצפצפת

אבל בדבר אחד פרידמן ופרקליטו כן צודקים: "כתבות דוגמת הסרט הנדון מפורסמות, הלכה למעשה, באמצעות התקשורת מדי יום", הם כותבים. זה נכון. והסיבה היא שהפרקליטות אינה עושה דבר כדי לאכוף את חוק הסוביודיצה. לא חקירות, לא אישומים, בטח לא משפטים. ואחר כך מתאוננים אנשי הפרקליטות שאמצעי התקשורת מצפצפים עליהם ועל החוק. ולמה לא, כאשר גם הפרקליטות מצפצפת על תפקידה לאכוף את החוק?