90% מהציבור סבור כי ישראל נגועה בשחיתות - 60% סוברים שיש בה הרבה מאוד שחיתות ו-30% מעריכים שיש בה די הרבה שחיתות. כך עולה מנתוני "מדד הדמוקרטיה" שהגישו אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה לנשיא המדינה, שמעון פרס. לפי המדד, רק 9% מעריכים שיש בישראל מעט שחיתות ו-1% בלבד גורס שאין שחיתות כלל.
המדד, המבוסס על מדדים השוואתיים בינלאומיים ועל ניתוח סקר שנערך בקרב 1,200 ישראלים, אמור היה להתפרסם רק בכינוס שייערך בחודש הבא בבית הנשיא.
ואולם, במכון לדמוקרטיה הוחלט להקדים את פרסומו לאור ממצאיו החמורים, המלמדים שהציבור הישראלי אמנם ממשיך לגלות עניין בפוליטיקה וחש שייכות למדינה, אך במקביל מידת האמון שלו במקבלי ההחלטות נמוכה ביותר.
הציבור בישראל מעריך כי נבחריו פועלים בראש ובראשונה למען קידום ענייניהם הפרטיים, והאינטרס הציבורי הוא משני בעיניהם. יותר ממחצית מהנשאלים (51%) סבורים כי השחיתות היא תנאי הכרחי כיום להגיע לצמרת הפוליטית בישראל.
נתון דרמטי נוסף הוא שפל חסר-תקדים במידת האמון ביועץ המשפטי לממשלה - רק 36%. כ-64% אינם רוחשים בו אמון. ירידה דרמטית של 12% חלה גם במידת אמון הציבור בבית המשפט העליון - 49% לעומת 61% ב-2007.
האמון במשטרה ירד בצורה ניכרת מ-41% ל-33%, האמון בכנסת ירד מ-33% ל-29% וראש הממשלה זוכה ל-17% אמון. את הרשימה סוגרות המפלגות עם 15%, המעידים כי הן זוכות לאמון מועט בלבד.
צה"ל בראש
לפי הסקר, צה"ל עדיין נותר צבא העם והוא זוכה לאמון הרב ביותר (71%), אם כי ספג ירידה של 3% ביחס לאשתקד. לנשיא המדינה, שמעון פרס, יכולה להיות עדנה. המוסד היחיד שהאמון בו עלה הוא נשיא המדינה - 47% לעומת 22% אשתקד (בעת פרשת קצב).
בפעם הראשונה אחרי שנים רבות, לא דירגו הנשאלים את בית המשפט העליון כ"מוסד השומר בצורה הטובה ביותר על הדמוקרטיה הישראלית" (35%). את ראש רשימת המוסד המגן ביותר על הדמוקרטיה תופסת השנה דווקא התקשורת המושמצת, עם 36%.
לתסכול ולסלידה של הציבור מהמערכת הפוליטית ביטויים רבים. אחד מהם הוא חוסר הרצון לדון בנושאים פוליטיים: רק 43% מעידים על עצמם שהם משוחחים על עניינים פוליטיים עם חבריהם ועם בני משפחתם; רק כ-60% מגלים עניין בפוליטיקה - ירידה ניכרת לעומת 2006, אז נהגו 73% מהנשאלים לגלות עניין בנושאים פוליטיים.
73% מהנשאלים לא היו מייעצים לקרוביהם או לחבריהם להצטרף לזירה הפוליטית. ברקע - קביעתם של 68% מהנשאלים שפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של האזרח ברחוב, ו-53% הסבורים שהמצב בדמוקרטיות אחרות טוב יותר מזה שבישראל.
סלידה מפוליטיקה
נתונים נוספים: כ-60% בלבד מגלים עניין בפוליטיקה - ירידה של כ-15% בהשוואה לשנה שעברה. 57% חושבים כי השירותים שהארגונים האזרחיים מספקים עולים ברמתם על אלה שהמדינה מספקת, ולמרות זאת רובם מעוניינים לקבלם מהמדינה.
ההשוואה הבינלאומית מלמדת אמנם על שיפור בציונים שישראל מקבלת ממכוני המחקר הבינלאומיים, אך עדיין לא חל שינוי במקומה במדרג 36 המדינות במדגם. כלומר, מצבן של מדינות אחרות השתפר אף יותר.
נקודת האור היא הגאווה הלאומית: רוב האזרחים גאים מאוד בהיותם ישראלים (80%), ורבים מהם (83%) משוכנעים שימשיכו לחיות בישראל בטווח הארוך.
הנשיא פרס אמר ביחס למדד, ש"על נבחרי הציבור לדעת שהם משרתים את הציבור ולא את עצמם. אסור שפוליטיקאים יסתכלו על הפדיון האישי, על חשבון טובת הציבור". פרס קרא לצעירים וסטודנטים "להיכנס לפוליטיקה ולתקן אותה מבפנים" והוסיף שיש ליצור אזורי בחירה שיאפשרו את שריון הייצוג של סטודנטים בבחירות.
נשיא המכון לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, אמר ש"אנחנו במצב מסוכן ביותר. הישראלים מפנים עורף לפוליטיקה, דוחים את כל הפוליטיקאים ומביעים אי-אמון במוסדות מרכזיים, עד כדי סכנה מוחשית לפוליטיקה הישראלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
