זריחה סלולרית בשמי תל-אביב

מה הם גידול סרטני אחד או שניים לעומת הביצוע של סחרוף ל"רדיו רמאללה" כשברקע זיקוקי-דינור כתומים

"אין דברים כאלה בישראל", נעל עמית דובדבני מהרכב הטראנס אינפקטד מאשרום, את אירוע עבודה עברית בפארק ביום חמישי שעבר. והאמת, צודק. כמאה אלף איש הגיעו לחגוג בפארק הירקון, קיפצו, זימרו, פיזזו והתפזרו כאילו לא היו, בלי דוחק או כל אירוע מצער אחר.

מיטב אמני ישראל עלו לרגל, צולמו מכל זווית אפשרית על אחת הבמות היותר מרשימות שנראו כאן, בהפקה מאורגנת להפליא. והכי חשוב, זה היה בחינם. ומי כמונו הישראלים נהנה לדפוק את המערכת ולרוץ לספר לחבר'ה.

"אין ספק", נלחש מפה לאוזן שוב ושוב על הדשא, "אורנג' שיחקו אותה". זה שאותה אורנג' מטגנת לנו את המוח כבר שנים עם המיקרוגל האינטימי שלנו, ועם שלל האנטנות שמאפשרות לזה לקרות, אפשר להעביר מסדר היום.

בינינו, מה זה כבר גידול אחד או שניים, את הביצוע של ברי סחרוף ויהודה פוליקר ל"רדיו רמאללה" כבר שמעתם?

לא רק ידה של אורנג' במעל כמובן. לאותו סוג של מיצוב-מיתוג-שקר כלשהו, שותפות המתחרות הסלולריות שלה. הן מסנוורות אותנו בשלל אפקטים מושכי לב ואוזן: "כוכב נולד" על במת "סלקום ווליום" או נינט המגלחת את גולגולתה לעיני אומה נפעמת, לא משנה - העיקר שנסיח דעתנו מהעיקר.

שחלילה לא נעלה שוב לדיון את סוגיית הקרינה, הכן או לא מייננת, הכן או לא משעממת. שלא תקום צעקה על שהחדירו את המוצר שלהם כל כך עמוק לתודעה המקומית, עד שסלולרי נהפך לחלק בלתי נפרד מסל הקליטה לרך הנולד, מיד אחרי הציצי הגרעפס.

שלא נפריע להם לעשות עלינו ימבה כסף ואחר כך לחלק קצת, ועוד להתלונן על כך "שזול זה לא היה" - דברי דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר ל"גלובס". למה לקלקל את החגיגה?

ובכן, יהיו מי שיזכירו שחברות הסלולר אינן מוסדות פילנטרופיים. הן חברות עסקיות, שמטרתן לייצר ערך לבעלי המניות שלהן.הם צודקים, אלה שיגידו זאת, אך גם הכי טועים שאפשר.

חברות הסלולר עוסקות במשאב ציבורי. ולא, אני לא מתכוון לקווי התקשורת שהמדינה מספקת להם. את השמיים הם יכולים לקחת. המשאב החשוב יותר של הציבור הוא בריאותו. משאב שיצרניות הסיגריות השכילו לגזול במיומנות רבה במשך שנים, וכמותן יצרניות הרכב. האחרונות אמנם אורזות את מוצרי זיהום האוויר זוללי הדלק שלהם, באריזות נוצצות בעלות כוחות סוס בלתי נגמרים, אבל הדלק שהן צורכות אוזל, ועמו גם שכבת האוזון. ואת המחיר הכלכלי, כמו גם האקולוגי, הבריאותי, התחלואתי, כולנו משלמים ועוד נשלם.

נכון, עבודה עברית בפארק היתה הפקה מהנה. אחרי הכול, לחם ושעשועים זו נוסחת הצלחה שעוד קיסרי רומא השכילו ליישם, אך מה הלאה, שוב מדליקים את הסלולר ועוצמים את העיניים?