כ-90% מכלל ציי הרכב הגדולים ממשיכים לשאת כיום בכל עלויות הדלק והנסיעה של העובדים, למרות העלייה החדשה במחירי הדלק. כך עולה מסקר שערך פורום מנהלי הכספים (CFO) בקרב 650 מנהלי כספים של חברות עם ציי רכב ובינוניים גדולים לבדיקת המדיניות ביחס לתשלום הדלק לרכב צמוד לנוכח עליית מחירי הדלק.
על השאלה "האם החברה בוחנת כיום אפשרות למכסות דלק/נסועה לכלי רכב צמודים" השיבו 79% מהנשאלים כי הנושא אינו עומד על הפרק ו-21% בוחנים אפשרות כזו. בין האפשרויות הנפוצות שנבחנות כאמצעי להגבלת תצרוכת הדלק נמצאת קביעת תקרה חודשית על בסיס מספר קילומטרים לצרכי עבודה וצרכים פרטיים בהתאם למרחק מקום מגוריו של העובד. התקרה שנבחנת כיום ברוב החברות היא כ-25 אלף קילומטרים בשנה, למעט עובדים שגרים מעל 50 קילומטרים ממשרדי החברה.
הסקר מגלה כי חברות רבות מנסות כיום להקטין וולנטרית את כמות הנסועה של העובדים באמצעים כמו הסברה, הגברת המודעות בישיבות עבודה והערות לעובדים, שחורגים באופן בלתי סביר. עם זאת, נתוני הסקר מגלים שהאמצעים הוולנטריים נושאים תוצאות זניחות.
ממוצע הקילומטראז' השנתי של רכבי חברה צמודים בחברות שמנסות "לחנך" את העובדים להקטין את הקילומטראז' מרצונן עומד על כ-29,564 קילומטר בחודש - זאת לעומת כ-31 אלף קילומטר בחודש לחברות שאינן מבצעות שום צעד בכיוון.
גם חברות שנוקטות בצעדים מעשיים להקטנת הנסועה נמנעות מלהדק את החגורה יתר על המידה. הסקר מגלה כי בחברות הללו ממוצע הנסועה של כלי הרכב הצמודים קטן בפחות מ-10% מאשר בחברות שמממנות לעובדים את כל הדלק.
הנתונים מגלים כי ביותר מ-60% מהציים כמות הנסועה השנתית הממוצעת היא מעל 30 אלף קילומטר - פי שניים מהממוצע הארצי של כלי רכב בבעלות פרטית. כ-15% מכלי הרכב נוסעים מעל 40 אלף קילומטר בשנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.