גם הם צריכים להתחנן למג'אדלה?

למרות שלשחקני נבחרת החירשים יש שקט בראש, הגיע הזמן שיעשו קצת רעש

הנה כי כן, עצמי אומר לי, יהיה זה קיץ של פרופורציה. לפני שבועות מספר קיבלתי הצעה מרובי בלינקו, מאמן עירוני רמת גן ונבחרת ישראל בכדורסל חרשים, להיות עוזר המאמן שלו בנבחרת החרשים. "יש אליפות אירופה בכדורסל", הוא אמר, "וחוצמיזה, זו חווייה אדירה לעבוד עם החבר'ה האלה". יש לי נטייה לענות בחיוב להצעות של בלינקו בתחום הכדורסל ובכלל. לאחר שבחנתי את עיסוקיי וראיתי שבשבועות הקרובים הם צפויים לכלול בעיקר החלפת חיתולים, ריסוק ירקות ופירות, והתכופפות להרמת מוצצים שנפלו לרצפה, ולאחר שקראתי את גב העטיפה של ספרה של נעמה קסרי "אמא תכף חוזרת", החלטתי להשיב בחיוב.

קשה שלא ליפול לקלישאת "נגלה בפניי עולם ומלואו", אבל זה נכון. מדובר בחבורה של אנשים שלמרות המגבלה, החליטו ללכת לא רק עם האהבה שלהם, הכדורסל, אלא עם האהבה של כולנו, החיים. עבודה, משפחה, צבא, זוגיות, שאיפות, ציפיות ואכזבות. כל מה שאתם מכירים מהחיים שלכם. נבחרת הכדורסל היא רק חלק אחד מהמימוש העצמי שלהם. השמיעה אולי לא משהו, אבל את קצב פעימות הלב שלהם, הגדול, גם אתם תוכלו לשמוע. אלה הם האנשים הזקוקים למתרגמת לשפת הסימנים המופיעה על מסך הטלוויזיה בתוכניות שונות. תיזכרו אותם כשאתם מתלוננים שהיא לוקחת מקום ממסך הפלזמה החדש שלכם. בשבועיים הקרובים הם הולכים לייצג גם אתכם. שמע ישראל.

כי למרות שאצלם יש הרבה שקט בתוך הראש, דומה שהגיע הזמן שיעשו קצת רעש. בקבלת הכרה, תקציבים, התייחסות. מסתבר שגם הם, אוי לאזניים שכך שומעות, צריכים לחזר אחרי הפתחים של המשרד של מג'אדלה. גם הם צריכים לרוץ ממקום למקום כדי לגייס כספים לנסיעה, למצרכים בסיסיים של קבוצת כדורסל. אבל אולי דברים מתחילים לזוז. ראיון רדיופוני של בלינקו אתמול בגלי צה"ל כבר גרם לאנשים הטובים של "מכבי שירותי בריאות" להתגייס לעזרה. מסתבר שיש אוזן קשבת בחוץ.

אבל המבחן האמיתי הוא של המאמנים, לא של השחקנים. מבחן שבודק עד כמה אתה יכול להיות קוהרנטי ולהעביר מסר, ולוודא שהמסר הזה חדר והוטמע. להתעקש על העקרונות שלך, אבל למצוא דרך תקשורתית יותר להעביר אותם. להתייחס בכבוד, אבל לא לרחם. לשאוף לטוב ביותר.

עד שלא מעבירים אימון עם נבחרת חרשים וליקויי שמיעה לא מבינים עד כמה יכולות התקשורת של השומעים, המובנת מאליה, הזורמת מהפה ונכנסת אל האוזן, לא רלבנטית כאן. כאן צריך לעצור, ולהסביר, מקרוב, ואם צריך להדגים, ואם צריך לכתוב על לוח, ושמישהו יתרגם לשפת הסימנים, ולוודא שאתה מדבר בצורה ברורה כדי שיוכלו לקרוא שפתיים. טובי המומחים קבעו שהמפתח למערכות יחסים, רומנטיות, עסקיות ומשפחתיות הוא תקשורת. זה כבר הוכח כנכון. אבל כאן אם אין תקשורת אין כלום. מילולית.

אז מחר (שלישי) ממריאים לאליפות אירופה בגרמניה. מקום בין שמונה הראשונות יבטיח מקום באולימפיאדת החרשים בטייוואן בשנה הבאה. אנחנו משובצים לבית עם פולין וליטא אלופת העולם. תחזיקו אצבעות, או בעצם, תטו רגע אוזן.

פינת הד"שים

1. ד"ש למנויי HOT. למכרז על הפקתו של ערוץ הספורט ניגשה קבוצה משותפת של חברת צ'רלטון ואתר האינטרנט ONE. אבקש למסור את תנחומיי למנויי חברת הכבלים מקרה של זכייתם במכרז.

2. ד"ש לליגת החופים בכדורגל. אתם לא באמת מצפים מאנשים שישבו ויצפו בכדור קופץ על גבשושיות במשך משחק שלם?

3. ד"ש ליורו. אתה גדול. תודה שגרמת לי להרגיש אידיוט כשהלכתי לישון כשהצ'כים הובילו על הטורקים 0-2. ואיפה לעזאזל אפשר לראות תקצירים?

4. ד"ש לבוסטון. צריכים להושיב ילדים מול המסך ובמקום להראות להם דאנקים של קובי, להראות להם את ההגנה של פירס עליו. ומאיפה הגיע אדי האוס? שחקן. יאללה, לגמור את זה, ביט אל.איי.

דורון קרמר, 35, שיחק העונה בעירוני ר"ג