תחקיר "פירמה": כך נבנה הספין של תאגיד המיחזור וחברות המשקאות נגד הרחבת חוק הפיקדון

על 550 מיליון בקבוקי פלסטיק קטנים בשנה, גובות חברות המשקאות 25 אגורות פר בקבוק - 137 מיליון שקל שאמורים לחזור לציבור

על הדרך שבה נוצר הספין של חברות המשקאות ותאגיד המחזור יכול תחקירן פירמה, ארי ליבסקר, להעיד ממקור אישי. כמה שבועות לפני שההצעה לתיקון חוק הפיקדון היתה אמורה לעבור, כך שיאספו גם את בקבוקי הליטר וחצי, זומן לפגישה עם גורם בכיר בתאגיד המיחזור, שהציע לו להכין כתבה על כך שהתיקון לחוק החדש יגרום למשפחות הפשע שהשתלטו על תחום הבקבוקים הקטנים לעבור לבקבוקים הגדולים הם ידפקו לדיירים בדלת וידרשו את הבקבוקים.

אותו גורם דאג לספק את מספרי הטלפון של הקבלנים הקשורים למשפחות הפשע. רק לאחר תחקיר ממושך ושיחה עם עוד גורמים, הבין ליבסקר שתאגיד המיחזור ניסה למכור לו ספין שמטרתו קישור בין מיחזור לבין משפחות הפשע.

הקישור הזה נועד ללחוץ נגד הרחבת חוק הפקדון, חוק שיכלול גם מיחזור בקבוקים גדולים, ולמעשה יבטל את תאגיד המחזור ויחזיר את האיסוף לחברות המשקאות, כפי שהיה בחוק המקורי. לאחר בדיקה מקיפה, התברר כי הגורם הבעייתי בתחום הוא לא ארגוני הפשע, שלמעשה מתנגדים גם הם לחוק החדש. למעשה, במצב הנוכחי, לתאגיד המיחזור יש את כל האינטרסים למחזר כמה שפחות, כי ככל שהתאגיד אוסף יותר בקבוקים הוא עושה פחות כסף בכל שנה הוא לא עומד ביעדים, ומשיג הכנסות נוספות של מעל 27 מיליון שקל. על כך כתב גם מבקר המדינה דו"ח חמור.

על 550 מיליון בקבוקי פלסטיק קטנים בשנה, גובות חברות המשקאות 25 אגורות פר בקבוק, ובסך הכול 137 מיליון שקלים שאמורים לחזור לציבור. בפועל, מחזיר תאגיד המיחזור רק כ-65%, כלומר כ- 90 מיליון שקל. על פי החוק, התאגיד היה אמור לאסוף 85% מהבקבוקים, השווים 117 מיליון שקל, ואשר במצב אופטימלי היו חוזרים ישירות לציבור, אם נקודות ההחזרה היו נגישות. על כך פרסם גם מבקר המדינה לאחרונה דו"ח חמור. עולה השאלה: מה נעשה בכ-27 מיליון שקל הנותרים, שכרגע עוברים לתאגיד (מעבר ל-20 המליון) במקום לחזור לציבור?

מיכה כרמי, תאגיד המיחזור: "זה הולך לנו על אופרציה".

אספן בקבוקים סיפר: "עד היום היינו בגדילה, אבל בתאגיד עצרו אותנו. אני מבחינתי ערוך היום להביא להם יותר בקבוקים, אבל הם (בתאגיד המחזור א.ל) עוצרים אותי, הם אומרים שהם נהפכים לגרעוניים. אין לי שום דבר נגד האנשים שם, הם נחמדים מאוד, אבל אני אומר לך בכנות: בקלות אני יכול להביא להם עוד בקבוקים. היעדים שהמשרד לאיכות הסביבה הציב להם הם ריאליים, אני תקוע עם אלפי בקבוקים כל חודש שהם לא מוכנים לקבל ממני."

יש אספנים שאומרים שאתם מגבילים אותם באיסוף ולא רוצים לקחת יותר.

אירינה שלמור, יועצת התקשורת של תאגיד המחזור: "זה לא בסדר מה שאתה עושה עכשיו, זה ממש לא בסדר".

מה לא בסדר?

"אתה מדבר כאילו אתה מודע לכל מיני נתונים, מה זה צריך להיות? תהיה פתוח לעוד דעות".

אני לא מבין מה הבעיה.

"אתה צריך להבין שלגורמים הירוקים יש אינטרסים משלהם ולתת הזדמנות גם לצד השני".

הנה, אני מדבר איתכם.

"אתה אינטרסנט, אז מה אם מבקר המדינה קבע? תהיה פתוח לעוד דעות, עושים כאן דברים".

מיכה כרמי, מנכ"ל תאגיד המחזור: "כולם יורדים עלינו, ואנחנו עושים עבודה בלתי רגילה".

במקביל, מפעיל תאגיד המיחזור לחץ על ידי סוללה של לוביסטים, יח"צנים, עורכי דין ויועצי-תקשורת, שמסייעים לו לקבל הקלות, כדי לא לשלם את הקנסות על אי עמידה ביעדים. בימים אלה הם תובעים את היועץ הסביבתי-הכלכלי דניאל מורגנשטרן, מי שלמעשה יזם את חוק בפקדון, כי העז לבקר את תאגיד המחזור, שזכה ב-2007 לתואר "הגלובוס השחור", פרס של הארגונים הירוקים שניתן בדרך כלל לגופים מזהמים.

בעבר, קוקה קולה היתה אמורה לקבל מענק של כמה מיליונים מאולמרט, מקורב של מוזי ורטהיים, על מעבר מפעל לקרית גת. אז, לחץ ציבורי מנע את המענק.

הפעם, התקשורת, דווקא באיזורים האקטיביסטיים ביותר, העדיפה את הדיווח על הקשר בין הפשע למחזור, וסיקרה בעניין את הסכנה בחוק הפקדון החדש. בתוכנית "עובדה" של הזכיינית "קשת" (הנשלטת על ידי מוזי ורטהיים, מבעלי "קוקה קולה") נחשף בצורה דרמתית על ידי העיתונאי יגאל מוסקו הקשר בין ארגוני הפשע לחוק הפיקדון.

באותה תוכנית כיכבה גם מנכ"לית התאגיד נחמה רונן. אושרת קוטלר פתחה את "חדשות השבת" בערוץ 10 במילים, "הפיקדון שהוטל על הבקבוקים הקטנים, רק גרם לארגוני הפשע להשתלט על השוק. אם יוטל פיקדון על הבקבוקים הגדולים יפתח בפניהם שוק כלכלי יותר". גיל יעקובי ממגמה ירוקה: "קוטלר היא שופר של קוקה קולה, בדיוק כפי נחמה רונן, יו"ר התאגיד". גלעד אוסטרובסקי, אדם טבע ודין: "פנינו ל'עובדה' להגיב, אך נענינו בסירוב". תגובת קשת: "עמדתם לא היתה רלבנטית לנושא". ערוץ 10 סירבו להגיב.

במהלך פעילותו של תאגיד המיחזור, הפסיקו רשתות השיווק את שיתוף הפעולה עם התאגיד, וכרגע ישנם רק 17 מוקדי איסוף בכל הארץ, במקום אלפי מוקדים כמקובל בחו"ל. גדעון עזרא, השר לאיכות הסביבה, תמך בשיפור והרחבת החוק, אבל אחרי פגישה אחת עם נשיא קוקה קולה, התקפל, השתכנע שהם צודקים, ועבר לצד השני. התאגיד עצמו הוא חברה פרטית בבעלות חברות המשקאות, ובראשן קוקה קולה, המנוהלת על ידי נחמה רונן, שנאבקה בזמנו בחוק הפקדון.

דניאל מורגנשטרן, יוזם חוק הפיקדון: "מי שמנהל פה את המשחק זה מוזי ורטהיים ו"קוקה קולה". הם קובעים את הטון, והמנהיגים הם מריונטות. הסיבה לכשלון חוק הפיקדון היא אדם אחד, מוזי ורטהיים".

אריה אבנרי, יו"ר אומץ: "תאגיד המיחזור הוא גוף בו השתמשה תעשיית המשקאות כדי לפגוע בחוק הפיקדון, כמו גם בכסף הגדול של תעשיית המשקאות וקשריה עם השלטון. התאגיד מגייס את מיטב הפרקליטים והשתדלנים כדי להפעיל לחץ בלתי פוסק".
בתגובה, "קוקה קולה" הפנו אל התאגיד, בטענה שכל מה שקשור לחוק הפיקדון לא נוגע אליהם.

כך או כך, הארגונים הירוקים הפסידו, התאגיד וחברות המשקאות נצחו, ומאות מיליוני בקבוקי פלסטיק לא מתכלים ימשיכו לזהם את המדינה. מיכה כרמי, מנכ"ל תאגיד המיחזור (לשעבר מנכ"ל נביעות, השייכת לקוקה קולה): "הגיע הזמן שמישהו יפרגן לתאגיד וימחא לו כפיים". גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה: "אני רוצה שאתה תצא עכשיו לשטח ותגיד לי אם אתה מוצא בקבוקים קטנים. האמת היא שאני לא יודע איפה נעלמים ה-35%, אני לא יודע לאן הם נעלמים, אבל בשטח אני לא מוצא אותם".

המשך התחקיר - במגזין "פירמה"