תנועות מטרידות בשוק המט"ח

בנק ישראל, ולא רק הוא, צריכים להיות מוטרדים ממה שקרה בשוק המט"ח ביממה האחרונה. התחזקות של 2.5% במטבע במהלך שעות ספורות אינה יכולה להיחשב לתופעה רגילה, וגם לא לשוק שפועל באופן תקין. הדולר אמנם נחלש בעולם כולו, ולא במעט, אך בתוך התנועה הזו, בולטת מאוד התחזקות השקל גם כלפי האירו.

ההסברים השגרתיים

שני הסברים "שיגרתיים" יש להתחזקות השקל, והם לא בהכרח סותרים. הראשון הוא שהציפייה להעלאת ריבית בישראל בסוף החודש הניעה את ההתחזקות של המטבע המקומי. ההסבר השני טמון בהיחלשות של הדולר מול המטבעות השונים בעולם והציפייה להמשך המגמה הזאת. אם משלבים את שני ההסברים, אמורים לקבל דחף להתחזקות השקל, במיוחד על רקע תנועה לסגירה מהירה של פוזיציות שהניחו, עד אתמול, שהמטבע האמריקני ימשיך להתחזק.

האם ההסבר הזה יכול לספק? על-פי גירסאות שנשמעו אתמול בשוק, הלחץ של השקל כלפי מעלה נבע מעסקאות גדולות שמקורן בניו יורק ושבוצעו ביום שני בצהריים לפי שעון ישראל. קשה להניח כי בנק ישראל מסתפק בהסברים אלה. אלא אם כן, מניחים שגורם או גורמים בחו"ל נאלצו לסגור במהירות פוזיציה מאוד לא נוחה בשוק השקל-דולר.

היכן מסתתרים בעלי הפוזיציה ההפוכה?

אם כך המקרה, צריך גם לשאול היכן אותם גורמים אשר לגביהם הפוזיציה היא הפוכה, והאם הם לא ייאלצו לסגור אותה ולהביא להתמתנות בהתחזקות המטבע. בשוק משוכלל ותקין, שבו שחקנים רבים - זה מה שהיה מתבקש. בפועל זה לא קרה, ובנק ישראל מן הסתם שואל את עצמו מדוע לא פעלו אותם מייצבים שהיו אמורים למנוע תנועה של 2.5% בשער החליפין.

אין להניח כי בנק ישראל ישתף את הציבור במידע שישיג על מה שהתחולל בשוק המט"ח ביממה האחרונה. אך את מסקנותיו אפשר יהיה לראות בפעולות הבנק בימים הקרובים.

אם פעילות השוק אינה תקינה ונזק של ממש יכול להיגרם למשק, בנק ישראל צריך לשאול את עצמו אם לא כדאי להגביר את אי-הוודאות, ולהניע גורמים פרטיים לרכוש דולרים תמורת שקלים. את הדבר הזה ניתן להשיג באמצעות הצהרות - כמו זו שניתנה על ידי יו"ר הפד ברננקי - ואם זה לא יעזור, על-ידי התערבות של ממש. כל זה, כמובן, בהתאם למה שהבנק יגלה על מקור הזרמים שהניעו את שוק המט"ח ביממה האחרונה. *