מאיר שמגר התפטר מתפקידו כבורר בין ולדימיר גוסינסקי ל"מעריב"

ל"גלובס" נודע כי הרקע להתפטרות הוא הקשר החברי בין שמגר לעו"ד פנחס רובין, המייצג את גוסינסקי ; הבוררות בין גוסינסקי, המחזיק ב-27% מ"מעריב", לבין הכשרת היישוב, מתנהלת בפני שמגר מזה למעלה משנה

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, התפטר מתפקידו כבורר בסכסוך בין ולדימיר גוסינסקי לבין "מעריב אחזקות", בשל הקשר החברי בינו לבין עו"ד פנחס רובין, המייצג את גוסינסקי. כך נודע ל"גלובס".

אתמול (א') דיווחה לבורסה חברת האם של "מעריב", הכשרת היישוב, על כך ששמגר התפטר מהבוררות. החברה מסרה כי "הבורר הודיע כי אין בכוונתו להמשיך בתפקידו כבורר, והבוררות שהתנהלה בפניו מופסקת". מעבר לכך, לא ניתנו פרטים נוספים.

למרות שקשרי החברות בין שמגר לבין רובין היו ידועים ל"מעריב", הסכימו בחברה בזמנו לנהל את הבוררות בפני שמגר, כפי הנראה מתוך הערכה כלפי יושרתו, ומתוך אמונה כי יתעלה מעל החברות האישית ויוכל להישאר אובייקטיבי.

ואולם נודע, כי באחרונה אירע אירוע כלשהו, הנוגע לקשר בין שמגר לרובין, שהמחיש ל"מעריב" כי ייתכן שהחברות הזו עלולה לכאורה לפגוע באובייקטיביות של הבוררות. "מעריב" העלתה את הנושא בפני שמגר, ובעקבות כך החליט שמגר להתפטר. גורמים המקורבים לנושא מסרבים להתייחס לאירוע שהכריע את הכף, או לעניין התפטרותו של שמגר בכלל.

3 תביעות

הבוררות בין גוסינסקי, המחזיק ב-27% מ"מעריב", לבין הכשרת היישוב, מתנהלת למעלה משנה בפני שמגר. במסגרת הבוררות נדונות מספר תביעות של גוסינסקי. תביעתו הראשונה נוגעת לעסקת הד-ארצי, בה הוא דורש כי הכשרת היישוב תפצה את "מעריב" בגין העסקה ב-85 מיליון שקל, ואותו ב-34 מיליון שקל. מדובר בעסקה מ-99', בה רכשה "מעריב" 72% ממניות הד-ארצי מהכשרת היישוב תמורת 29 מיליון שקל, ומכרה אותן בהמשך תמורת 5 מיליון שקל בלבד.

גוסינסקי טוען כי העסקה הכושלת נועדה למעשה לחלק דיבידנדים למשפחת נמרודי. "מעריב", המיוצגת בידי עוה"ד רם כספי וזאב שרף, טענה כי גוסינסקי לא התנגד בזמנו לעסקה, וכי כל כוונתו להפעיל לחץ שלא בתום לב על משפחת נמרודי כדי שתרכוש את אחזקותיו ב"מעריב".

בהמשך הגיש גוסינסקי תביעה נוספת בסך 141 מיליון שקל נגד הרובד הניהולי בחברה. הוא דרש שדירקטורים ב"מעריב" בעבר ובהווה ישפו את החברה ובעלי מניותיה בשל נזקים שגרמו בשלושה נושאים: אי-החלפת המנכ"ל, אי-הפעלת סמכויות פיקוח ודיווח בקשר לעסקאות עם בעלי עניין; והיעדר פיקוח הולם על פעולות ההנהלה בעניינים תקציביים עקרוניים.

כחודש לאחר אותה תביעה, הגיש גוסינסקי תביעה נוספת נגד הכשרת היישוב תקשורת, חברה-בת של הכשרת היישוב, ובה תבע פיצוי בסך כ-137 מיליון שקל. זאת, בטענה להפרת הסכם בעלי המניות עימו. גוסינסקי טען להפרת חובות התיאום של עניינים שונים המוסדרים בהסכם בעלי המניות, לרבות תקציב "מעריב", עסקאות בעלי עניין, ביטוח ופטור ושיפוי לדירקטורים ונושאי משרה וכן עסקאות מהותיות בחברה. לדבריו, הופרו גם זכויותיו למנות דירקטורים ורו"ח מבקר נוסף בחברה.