אנחנו לא קצת גולשים?

אפשר להשתמש בסטטיסטיקות כדי להוכיח כל דבר, אפילו את האמת - גורסת אמרה מפורסמת. ואכן, דומה שבקרב המתמשך בין אתרי האינטרנט השונים סביב דירוגם ומדידת הפופולריות שלהם אצל הגולשים, מקבלת האמרה הזאת חיזוק תמידי. הכותרות המתלוות בדרך כלל לנתונים השונים המתפרסמים בעניין מזכירות יותר מכול מלחמה מהסוג הילדותי ביותר, כשמהות הנתונים עצמם והארת עיניו של הקורא לגביהם נדחקות לתחתית סדר העדיפויות, אם בכלל.

כתבת השער שהתפרסמה ב"דה מרקר" ביום שני השבוע מהווה במידה רבה דוגמה טובה לכך. בסוף השבוע האחרון הודיעה גוגל על הרחבתו של שירות "גוגל טרנדס", כך שמעתה הוא יציג גם את מספר הגולשים הייחודים (יוניקים) היומיים של רוב האתרים הגדולים. אילו נתונים משמשים את גוגל כדי להגיע למספרים האלה? זאת שאלה טובה, טובה מאוד. גוגל אינה חושפת נוסחה מדויקת (וגם מקפידה לא לפרסם נתונים לגבי אתריה שלה), ומסתפקת באזכור של מספר פרמטרים, כמו נתוני החיפוש במנוע של החברה, נתונים מתוך גוגל אנליטיקס, מחקרים שונים ועוד. זה לא מנע מהעיתון הכלכלי להכתיר את הממצאים בכותרת שבישרה על "מפת האינטרנט החדשה של ישראל", ולשבץ את 11 האתרים המובילים לפי גוגל תחת הכותרת "והרי תוצאות האמת".

איך תוצאות המונפקות על-פי שיטה לא ידועה יכולות להיחשב ל"תוצאות האמת"? בדה מרקר לא מפרטים. כשנמצאים באקסטזה של השוואת גדלים, למי יש כוח או סבלנות להתעסק בפרטים טורדניים מן הסוג הזה. העניין נמשך גם בתגובות של האתרים השונים לתוצאות, כפי שהן מובאות בכתבה. אלה מנופפים בכל כוחם במיני שמות קוד כגון eRate (מערכת בקרת פרסום המשתילה קוד בבאנרים המוצגים באתרים), קומסקור (פאנל גולשים הבנוי ממדגם מייצג של כ-4,500 איש, שבמחשביהם מותקנת תוכנה המנטרת את אופן ומהלך הגלישה שלהם ובמהלכה), או TIM (סקר תקופתי המתבצע אונליין, שבמסגרתו מתבקשים הנשאלים לציין אם ומתי ביקרו לאחרונה בכל אחד מן האתרים המוצגים בפניהם), כדי להוכיח שהנתונים של גוגל שגויים או נכונים; אבל גם קורא שקדן במיוחד שיצלח את הכתבה מתחילתה ועד סופה לא יוכל להשכיל לגבי מהותם של המושגים הללו.

יכול להיות שבדה מרקר התרשמו מדיוקם של המספרים פשוט על-ידי השוואתם לנתונים הידועים להם ממקור ראשון; כלומר, לנתוני האתר שלהם ואולי גם לנתוני אתרים נוספים מקבוצת "הארץ". בכתבה עצמה אין לכך כמובן כל רמז - הרי נכון להיום מצב שבו אחד מהאתרים הגדולים מוסר את נתוניו בצורה גלויה, שגם תאפשר מעקב עתידי אחריהם, הוא בגדר הזיה פרועה - אבל אישוש מסוים לכך ניתן לקבל מדבריו של עורך ראשי באחד האתרים הגדולים, המאשר כי הנתונים של גוגל אכן קרובים מאוד לנתוני האתר שבראשו הוא עומד, ולנתוני אתרים נוספים המוכרים לו.

גורמים אחרים בשוק, בהם מומחים למנועי חיפוש, מתלהבים מהממצאים הרבה פחות, ומתייחסים אליהם בספקנות גדולה. בחברות האינטראקטיב יודעים לציין כי גולת הכותרת של הנתונים, שעל-פיה ynet פופולרי יותר מוואלה, אינה מתיישבת עם שום נתון המוכר להם, וכך גם ממצאים נוספים.

כך או כך, המאבקים הילדותיים הללו, המתקיימים, כמקובל במקומותינו, מעל לראשי הקוראים, יימשכו ככל הנראה עד שיוסכם על תקן מדידה אחיד שלפיו יתיישרו כולם. זה היה אמור לקרות על-פי התוכנית המקורית כבר בתחילת השנה, אבל מאז, מסיבות שונות, העניין מתעכב. יגאל בראון, מנכ"ל איגוד חברות הפרסום, מסביר כי כרגע העיכוב נובע מתהליך משפטי סבוך המתנהל מול הממונה על ההגבלים העסקיים, הנדרש כדי שכל הגופים בשוק יוכלו לחבור לגוף אחד - שלו יסופקו התוצאות. לדבריו, ההליך צפוי להסתיים בתוך חודש עד חודש וחצי, ואז תוכל המדידה לצאת לדרך.

האומנם? בשוק יש מי שמוכן להישבע שגם עד סוף השנה לא נזכה לראות את מערכת המדידה המובטחת. במקרה כזה, אפשר להיות בטוחים שצפויות לנו עוד שעות רבות של התקוטטויות בארגז החול.

kitain@013.net