הלקוחה הגדולה ביותר של הליסינג התפעולי בישראל היא לא חברת היי-טק וגם לא ענקית ממגזר השירותים. נכון להיום, לקוחת הליסינג הגדולה ביותר היא מדינת ישראל בכבודה ובעצמה. צה"ל לבדו מחזיק כיום בצי ענק של יותר מ-7,000 רכבי ליסינג אזרחיים. מינהל הרכב הממשלתי מוסיף למניין עוד למעלה מ-2,000 רכבי ליסינג וגם לכנסת יש כיום צי ליסינג, שלא היה מבייש חברת היי-טק קטנה.
מעדיפים רדיו דיסק
לכל הציים יש מכנה משותף אחד: תקציבם ממומן מכספי משלם המסים. המעסיקים הממשלתיים אמנם מנכים חלק מעלויות הליסינג החודשיות ממשכורות העובדים, מי יותר ומי ופחות, אולם את שאר העלויות, ובעיקר את עלויות הדלק השוטפות, הם מממנים מהתקציב השנתי. מטבע הדברים מדובר בהוצאה שהולכת ותופחת בדרמטיות ככל שעולים מחירי הדלק.
הליסינג של צה"ל, שממומן מתקציב משרד הביטחון, הוא דוגמה בולטת. קילומטרז' הנסיעה הממוצע של צי רכבי הליסינג הצה"לי, שצמודים לקצינים ונגדים, נע סביב 40 אלף קילומטר בשנה. זהו ממוצע גבוה ב-30% מהממוצע של רכבי הליסינג במגזר הפרטי, שגם הוא לא צנוע במיוחד, וגבוה יפי שניים מהממוצע השנתי של בעלי כלי רכב פרטיים שמממנים את הוצאות הדלק מכיסם.
המספרים המדויקים של עלויות הדלק אינם בידינו. משרד הביטחון לא שש לפרסם אותם וחברות הליסינג מחויבות לחיסיון. אבל ניתן לבצע חישוב מקורב עם מרווחי ביטחון גדולים.
רכב ליסינג בשרות צה"ל, שעובר 3,300 קילומטרים בחודש עם צריכה (רחמנית) של 10 קילומטר לליטר, צורך 330 ליטר בנזין בחודש. במחירי הדלק של היום, ובהנחה שצה"ל כלקוח גדול מקבל הנחת דלקנים מקובלת, מדובר בעלות דלק של 2,100 שקל בחודש פלוס מינוס או 14.7 מיליון שקל בחודש על דלק בלבד לכל הצי. כל התייקרות של שקל אחד במחירי הדלק עולה למשלם המסים 2.3 מיליון שקל בחודש.
נדגיש שהחישוב אינו תיאורטי. מאז החל צה"ל לקבל את רכבי הליסינג הראשונים בינואר 2006, עלה מחיר הבנזין ב-1.6 שקל לליטר, התייקרות של 30%.
כאשר כאלה סכומים נשרפים מדי חודש על הכבישים וכשברקע צפי לעליות משמעותיות נוספות במחירי הדלק ורפורמה ממשלתית "ירוקה", שמדגישה את נזקי ההתחממות הגלובאלית, ניתן היה לצפות מצה"ל, שיאמץ קו מחשבה "ירוק" וחסכוני יותר בכל הנוגע לצי הליסינג הצה"לי. במיוחד לאור העובדה, שבתוך חודשים ספורים צפויים הצבא ומשרד הביטחון לחדש את חוזה הליסינג לשלוש השנים הבאות.
אבל מסתבר, שסדרי העדיפויות של הצבא שונים. מבדיקה שערכנו עולה שצה"ל אכן "עושה חושבים" לקראת מכרז הליסינג המתקרב ומעוניין להכניס שינויים והפקת לקחים. בכל הנוגע לשיפור ושדרוג השירות.
צה"ל, למשל, מעוניין שבמכרז החדש יקבלו כל קצין ונגד רכב חילופי במקרה של תקלה או תאונה, שמשביתה את רכב הליסינג, ולא רק קצינים בכירים מדרגת סא"ל כפי שהיה כיום. כלי הרכב יהיו זמינים כבר משעות הבוקר ולא מהערב שלאחר ההשבתה. "נושא הרכב החלופי יעלה לצבא לא מעט אך יאפשר להעניק שירות טוב בהרבה לקצינים", מצוטט באחד הפרסומים קצין בכיר, שאחראי על הליסינג.
צה"ל רוצה גם מערכת רדיו דיסק מתקדמות יותר ברכבי הליסינג, תיקון תקרים ישירות לרכב באמצעות ניידת תיקונים של חברת הליסינג, שטיפת רכב בתדירות גבוהה יותר וכיוון פרונט כל 30,000 אלף קילומטר.
ירוק זה זניח
ומה אין בתוכנית כרגע? דברים זניחים כמו בחירה בכלי רכב חסכוניים יותר , או מעבר לכלי רכב עם תיבת הילוכים ידנית, או התקנת מערכות ניהול ובקרה לתצרוכת הדלק ולשימוש ברכב. מדובר בעקרונות שמוכנסים כיום כצו השעה בציי הרכב של ממשלות רבות בעולם. אם לא די בזה, אחד השינויים הראשונים שצה"ל הכניס במכרז הקודם היה להוריד את היונדאי גטס הקטנה מרשימת ההזמנות לטובת מכוניות גדולות יותר, בשל התלונות על צפיפותה.
יורשה לנו להמר, שבמסגרת חוזה הליסינג החדש שמתוכנן לתחילת 2009 לא צפויה בחירה מחודשת של דגמי רכב על פי זיהום האוויר שלהם או התצרוכת. זאת למרות, שבאותה תקופה עשויה המדינה לאמץ את שיטת "הקבוצות הירוקות" לסיווג כלי רכב על פי זיהום האוויר שלהם.
אין לנו, חלילה, שום דבר נגד תנאי השירות של קציני צה"ל העוסקים בהגנה על גבולות המולדת. ציי הליסינג של צה"ל, הממשלה והכנסת הם עובדה קיימת והסיכוי, שמקבלי ההחלטות צמודי הרכב יחליטו לצמצם אותם, הוא אפסי. אבל עם כמויות רכב ונסיעה כאלה קל יחסית לחסוך סכומים גדולים מאוד לקופת המדינה, ולסייע לסביבה באמצעות כלי רכב ירוקים יותר. האם מישהו ייענה לאתגר?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
