הפופולריות של האתרים החברתיים מתבססת גם על יצר המציצנות והאפשרות לדעת פרטים אישיים על משתמשים אחרים ברשת, שבוחרים להעלות אינפורמציה ותמונות אישיות. אולם, הפרטים הללו נשמרים במרחב הווירטואלי ונגישים לכל מעסיק עתידי, ואלו שמודעים לכך, במרבית המקרים בוחרים שלא לעשות דבר ולא לבדוק את מדיניות הפרטיות שקיימת באתרי הווב 2.0.
מחקר שערכה חברת המחקר MaCorr ביוני 2008, בקרב 1,006 צרכנים אמריקניים (בגילאי 18-65), מצא כי 77% מהנסקרים מודאגים מהתדמית המקוונת שלהם, שנגרמת בשל העלאת תמונות, פתיחת עמוד בפייסבוק וכתיבת בלוג, ו-27% מהם מתחרטים על-כך שהעלו אינפורמציה אישית לרשת. עוד עולה מהמחקר כי מעל ל-30% נבוכים מסוג המידע שמשתמשים אחרים העלו לרשת, ו-18% מהם סבורים כי הדימוי המקוון שלהם מצייר תמונה לא מדוייקת שלהם.
עם זאת, 76% מהנסקרים הודו כי הם שופטים משתמשים אחרים על בסיס המידע שהם העלו לאינטרנט, ומאמינים כי זה מאפשר להם לבצע הערכה מהימנה לגביהם, ו-58% מהם מחפשים אינפורמציה בגוגל על אנשים חדשים שהכירו, בין אם למטרות היכרות, עבודה או חיפוש אחר שותפים למגורים.
מחקר אחר, שנערך באופן מקוון בקרב 709 בעלי אתרים אישיים בארה"ב, מצא כי 85% מאמינים שהמידע שהם מפרסמים באתרים הללו, בהשוואה לאתרים חברתיים כדוגמת רשתות חברתיות, מאפשר להם שליטה גבוהה יותר על הדימוי שלהם. 77% ציינו כי האתר שהם בנו מייצר דימוי מקוון חיובי יותר, בהשוואה לדימוי שנוצר מפרופיל ברשתות חברתיות.