ביהמ"ש הורה למס הכנסה לגלות היכן עובד אדם שהוגשה נגדו תביעת אבהות

לבית המשפט הוגשה תביעת אבהות שהגישו ארבעה ילדים באמצעות אימם, ושלטענתם הוכחתה מהווה תנאי להכרה בהם ובאימם כבעלי מעמד חוקי במדינת ישראל. באמצעות עו"ד נתלי אוחנה-עברי, הם טענו כי האב לא הגיש כתבי טענות, לא הגיב להחלטות ולא התייצב לדיונים. המשטרה אף לא הצליחה לבצע צו הבאה בכתובת אימו, הרשומה ככתובתו במשרד הפנים.

האם טענה שככל הידוע לה הוא עובד בבית-מלון, והיא מעוניינת להמציא למקום עבודתו את כתב התביעה ולכן למסור את הפרטים למשטרה כדי שתבצע את צו ההבאה. לדבריה, לאור מצבה הכלכלי אין לה דרך אחרת לאתרו.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשה, בשל החיסיון החל על מידע המצוי בידי רשויות המס, בהתאם לסעיפים 231-232 לפקודת מס הכנסה, הקובעות חובת סודיות. הוא הציע לאם לפנות למשרד הפנים בהתאם לנהליו, בבקשה לאיתור המען.

חובת סודיות

סגנית הנשיא, השופטת נילי מימון, ציינה כי אכן סעיף 231 לפקודה קובע חובת סודיות מוחלטת לגבי כל מי שממלא תפקיד בביצוע הפקודה. סעיף 232 אף קובע שלא יידרש אדם הממלא תפקיד לצורך הפקודה, להראות לבית המשפט כל מסמך או לגלות לו כל ידיעה שהגיעה אליו אגב מילוי תפקידו. עוד ציינה שהחריגים בסעיפים, המאפשרים גילוי מידע, אינם מתקיימים כאן.

ואולם, קבעה, "דיוק מלשון סעיף 231 מורה, כי האיסור לגילוי מידע מתייחס ל'הכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו'. דיוק מלשון זו מורה כי פרט אשר איננו פרט המתייחס להכנסה, אין חלה עליו חובת הסודיות הגורפת. לפיכך, המידע המבוקש בענייננו חורג מתחומי התפרשותה של חובת הסודיות על-פי הפקודה, ומשום כך החובה כלל איננה חלה ביחס אליו".

מימון הוסיפה כי כפי שציין היועץ, "תכלית חובת הסודיות נעוצה בשאיפה להקנות הגנה מקיפה וכוללת למידע הנמסר ע"י נישום או המגיע לרשויות המס בדרך אחרת, ולאפשר לרשויות המס להגיע לידי גביית מס אמת".

היא הדגישה כי "המידע המבוקש חיצוני לטיפול בתיק. מדובר בסך הכל במידע אודות מקום עבודת המשיב, וללא כל קשר להליך המתבצע במס הכנסה. נוכח זאת, מתן המידע המבוקש לא יפגע בהשגת המטרות הנ"ל ובהגנה על האינטרסים העומדים ביסוד חובת הסודיות". החלטתה אף התחשבה בעובדה שהמידע נחוץ לצורך תביעת אבהות. (בש"א 54395/08).