למי יש אינטרס שנפחד מהסלולרי

מהדורות החדשות בטלוויזיה נרתמו מייד להעביר את הבשורה לאומה. הבוקר, ב"ידיעות אחרונות" הסיפור הפך לכותרת ראשית, וכמובן שכל העיתונים הרחיבו בהוראות "עשה ואל תעשה" עבור העידן החדש של השימוש במכשיר הסלולר. תשמעו, אני לא יודעת מה אתכם, אבל פתאום תחום הסלולר נראה לי כמו משהו שעדיף להתרחק ממנו כמו מאש.

רק שבמקרה, הבוקר היתה לי פגישה עם אישיות בכירה באחת חברות הסלולר, פגישה שנקבעה מזמן. הייתי בטוחה שהפגישה תבוטל. אחרי הכול, יש להם בטח דברים דחופים יותר להתעסק איתם, חשבתי. אבל לא רק שהפגישה לא בוטלה, כשהגעתי ה"אישיות" הזאת נראתה לי נינוחה מאוד. נינוחה מדי. "עזבי, זה שטויות", היא אמרה לי בהינף יד. "סערה בכוס מים".

כמובן שכל עיתונאי מכיר היטב את השטיקים של גורמים מהשטח שמנסים להוריד אותו מסיפור על ידי כך שממעיטים בערכו, אבל בכל זאת, דווקא הפעם, התגובה הזו גרמה לי לחשוב: אולי יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני שמכבים את הסלולרי ומאפסנים אותו במגירה התחתונה של הארון במחסן עד להודעה חדשה?

1. האינטרס של משרד הבריאות

רק לפני חודש וחצי הוגשו כתבי אישום נגד חמישה עובדים במשרד הבריאות שאחראים, לכאורה, למשבר רמדיה. אין ספק שהיום, אף אחד שם לא יושב לחכות למשבר הבא שיפציע ויעמיד אותו בסכנה אישית. בארה"ב פורסמו המלצות לגבי שימוש בסלולר, אז גם משרד הבריאות אצלנו ממהר לפרסם אותן. בקיצור, למשרד הבריאות דרוש כסת"ח, ובינינו, גם קצת יחסי ציבור לא יזיקו.

2. הקשר המוזר בין ה"משבר" הנוכחי ל"משבר" הקודם - או האנטנות

זוכרים את המהומה סביב האנטנות הסלולריות שהתרחשה כאן לפני כשנה? את יוזמות החקיקה ואת כל התקשורת שהתנפלה על חברות הסלולר בצעקה להקטין את מספר האנטנות?

גם עמוס שפירא מנכ"ל סלקום, וגם דוד אבנר מנכ"ל אורנג', עמדו על כך שבניגוד למה שמתפרסם, ככל שיש יותר אנטנות, רמת הקרינה דווקא יורדת. למה? כי ככל שהמשתמש במכשיר קרוב יותר לאנטנה, כך עוצמת הקרינה קטנה יותר. אף אחד לא ממש רצה להקשיב להם. אבל בין השורות של המלצות משרד הבריאות, אפשר להבין שבהחלט יתכן שמה שאמרו חברות הסלולר על האנטנות בכל זאת היה נכון.

אחת ההמלצות של משרד הבריאות, לדוגמה, היא לא לדבר באיזורים בהם יש בעיות קליטה, כלומר בהם המרחק מהאנטנה הוא גדול. האם יתכן, אם כך, שהתקשורת פשוט בחרה להיכנס בחברות הסלולר על כמות האנטנות כי זה סיפור תקשורתי הרבה יותר טוב מלעמוד לצידן?

3. מרוב מחקרים לא רואים את היער

כל מי שאי פעם עשה דיאטה יודע, שלמחקרים וממצאיהם יש נטייה מופלאה לסתור את עצמם שוב ושוב. האם כדאי להפריד בין פחמימות לחלבונים, לוותר לגמרי על הפחמימות, או לאכול אותן רק בלילה?

כל מחקר יגיד לכם אחרת. אם להשליך על המקרה הזה, אז רק לפני כמה חודשים, פורסם בעיתונות מחקר ענק שקבע כי השימוש בטלפון הנייד מסרטן. שם, הומלץ בחום דווקא כן להשתמש באוזניית בלוטות'. הפעם מומלץ להתרחק ממנה. למה אתם בוחרים להאמין? (אגב, פרסום המחקר לא ממש השפיע לרעה על דוחות חברות הסלולר, שצפויים גם בתום המחצית הראשונה של 2008 לפוצץ את התקרה).

4. האינטרס של התקשורת

נתונים שפורסמו היום מראים על ירידה מתמשכת וקשה בחשיפה לעיתונות הכתובה, מאז שנת 2001. התחרות הולכת ומחריפה, וגם בין ערוצי הטלוויזיה הקרב על עיני הצופים מעולם לא היה עקוב יותר מדם. כדאי לקחת בחשבון שעשיית שימוש בסיפור מפחיד מצד אחד והרגעת הציבור מצד שני, הם טקטיקה שיכולה לעשות טוב לאמצעי התקשורת. האם מישהו מהם הלך ובדק לעומק את ממצאי המחקרים?

האם משהו בכלל הוכח עד כה באופן מובהק? לא ברור. אבל היסטריה, כידוע, עושה רייטינג, ורייטינג משמעותו כספי פרסום. אל תתבלבלו - זה מה שמוביל את אמצעי התקשורת היום.

לאור כל זאת, האם זה יפליא שחברות הסלולר אכן לא מאוד מתרגשות מהעניין? האם נראה את סלקום, אורנג' ופלאפון משחררות בקרוב אזהרות רווח, או שהן יעדיפו להוריד את הראש ולחכות שהגל יעבור, וכך בעוד יומיים נשכח מהעניין ונמשיך הלאה למשבר הבא?

והכי חשוב: איזו בשורה אמיתית קיבלנו כצרכנים? אין ספק שלמען הסר ספק, עדיף להגיד בינתיים לילדים להתרחק מהנייד, אבל נראה שתשובות אמיתיות, עדיין לא קיבלנו.

אז יש לי רעיון לסטארט-אפ מדהים שאני בטוחה שגוגל תהיה הראשונה להשקיע בו מיליונים: זיקוק האמת מתוך כל ים המידע שמתפרסם בתקשורת. ומי שלא זקוק למנוע חיפוש כזה, שיקום.