והרי התחזית המבהילה: שינויים קיצוניים במזג-האוויר, תקופות יובש ארוכות ועלייה בעוצמת הסופות

התחממות נוספת של 5-2 מעלות עד סוף המאה, ירידה של 27% בכמות הגשמים בהשוואה לסוף המאה ה-20, עלייה בעוצמת אירועי הגשם הקיצוניים, עלייה בטמפרטורה המירבית בקיץ, עלייה במספר גלי החום ועלייה שנתית של 10 מ"מ במפלס הים התיכון. תחזית קודרת ומבהילה זו מספק היום (ב') המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בראור, יחד עם עירית גולן אנגלקו, כחלק מעבודת היערכות ישראל לשינויי אקלים בשנים הקרובות.

מזג האוויר צפוי להיות קיצוני הרבה יותר. הקיץ יתאפיין בטמפרטורות גבוהות ואילו החורף יתאפיין בטמפרטורות נמוכות הרבה יותר. עובדה זו תגרום לעלייה שנתית של 3.2% בדרישה לאנרגיה, שיש לה השפעה קשה במיוחד על משפחות נזקקות. לא רק זאת - השיטפונות יגרמו לנזקים כבדים לרכוש ולאדם.

תקופות יובש ארוכות יגרמו לירידה בזמינות המים ב-25% בין 2070-2099 וזאת בהשוואה לשנות ה-60'.

בעקבות עליית מפלס מי הים בכ-50 סמ', יאבד אקוויפר החוף 16.3 מיליון מ"ק מים לכל ק"מ. ירידת מפלסים בכינרת תגרום לעלייה במליחות המים, לפריחת אצות כחוליות רעילות ולירידה באיכותם.

גם החופים צפויים לסבול מעליית המפלס. כך למשל, עלייה של 10 ס"מ במפלס תוביל לנסיגה של 2-10 מ' בקו החוף ולאובדן של 2-0.4 קמ"ר בכל 10 שנים. תופעה שיש לה משמעות נדל"נית כבדה. נסיגת מצוקי הכורכר תגרום להרס תשתיות.

עליית מפלס הים תפגע בתיירות ובנופש, בשל פגיעה בתשתיות המלונאות ובחופי הרחצה. עוד ייפגעו - מתקני תשתית כגון נמלים, מזחים, מעגנות, תחנות כוח ואפילו מתקני ההתפלה.

עלייה בטמפרטורת מי הים התיכון תגרום לחדירת מינים זרים שמקורם בים סוף.

שינוי האקלים עלול לפגוע בבריאות, שכן עלייה באירועי גשם קיצוניים תשיב לחיינו את היתושים, עמם יחזרו הקדחת, המלריה ועוד. עלייה בעומסי החום תפגע בקשישים, ילדים, חולים ועובדים החשופים לחום. גם החקלאות תיפגע, בשל הירידה בזמינות המים להשקיה, העלייה בסחף והשינויים במזג האוויר. אלה יגרמו לעלייה בסוגי המזיקים ולפגיעה בתוצרת. העלייה בתנאי יובש והתארכות העונה היבשה יעלו את הסיכון לשריפות יער.

בראור מצרף גם המלצות - הכללת נושא שינוי האקלים בתכנון משק המים, מיגון המצוק החופי, מניעת העברת מיניים ימיים זרים והגנה על האלמוגים במפרץ אילת. לחקלאים הוא מציע להשביח את הגידולים, כך שיוכלו לעמוד בתנאים קיצוניים של חום, יובש, קור ועלייה בכמות הפחמן הדו חמצני. עוד הוא ממליץ -להגביר את החיסכון במים ולפתח מודלים לחיזוי הופעת מזיקים.

למתכננים הוא מציע להגביר את היעילות האנרגטית בערים באמצעות בנייה ירוקה, נורות חסכוניות, מכשירי חשמל יעילים ועוד, ובעיקר להסביר לציבור על העולם החדש בו הוא חי.