ביהמ"ש: האפוטרופוס הכללי אינו חייב למסור מידע על הנכסים שהוא מנהל

הנכסים שמנהל האפט"ר במזרח ירושלים הם נכסים פרטיים שהוקנו בזמנו לניהולו של הממונה הירדני על רכוש אויב, ולאחר מלחמת ששת הימים הועברו לניהול האפט"ר, כאילו היו רכוש עזוב לגבם ניתן צו ניהול על-פי חוק.

אריה קינג, הפועל במסגרת "הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים", טען באמצעות עו"ד בעז פייל ממשרד יגאל ארנון, כי בקשתו נועדה לאפשר לו לפעול להגברת אכיפת החוק ולשמירת האינטרס הישראלי והיהודי בירושלים. המדינה טענה, באמצעות עו"ד רחל ווזנר מפרקליטות מחוז ירושלים, שהמידע המצוי בידי האפוטרופוס חסוי, ולכן אין באפשרותם לגלותו.

מידע פרטי

סגנית הנשיאה, השופטת יהודית צור, קבעה כי נקודת המוצא היא שהאפוטרופוס הכללי, כגוף ציבורי הפועל על-פי חוק, מנהל נכסים פרטיים, וכי הם מנוהלים "לטובת האינטרס הפרטי של הבעלים הנעדר או הבלתי ידוע ולא כנכס ציבורי. האינטרס הציבורי מתבטא בכך שרכוש פרטי לא יישאר בלא ניהול והשגחה ולכן נמסרו הניהול וההשגחה בחוק לאפט"ר".

השופטת קיבלה את הטענה כי מדובר במידע "שאין לגלותו על-פי כל דין" לחוק חופש המידע. זאת, בהתבסס על סעיף 13 לחוק האפט"ר, לפיו רק "מעוניין בנכס פלוני" רשאי לעיין במידע בנוגע לרכוש העזוב המנוהל ע"י האפוטרופוס הכללי. לדבריה, העותר קינג איננו "מעוניין", מאחר שאין לו זכות או זיקה קיימת או צפויה בנכסים שלגביהם ביקש את המידע.

בית המשפט קיבל גם את הטענה כי גילוי המידע עלול לשבש את תפקודו התקין של האפט"ר, מאחר שגילוי המידע המבוקש עלול למנוע מהאפט"ר לבחון בקשה של מעוניין לשחרר נכס לטובתו, שכן המידע פורסם.

"חוק חופש המידע נועד להוות מכשיר לגילוי מידע המצוי בידי רשויות שלטון, שעל-פי טבעו מוחזק בנאמנות לטובת הכלל. חשיפת מידע לעיני הציבור תביא ליעילות עבודת המינהל ולהגברת הביקורת על פעולותיו", ציינה צור. "בענייננו מדובר בסוג אחר של מידע הנוגע לזכויות קניין של אנשים פרטיים ולא של הציבור בכללותו". (עת"מ 459/07).