מלבנון לא תפתח רעה

מהלכים חדשים ביטלו את קיומה כמדינת חיזבאללה דה-פקטו

חיזבאללה ממשיך להעצים את כוחו הצבאי ולהצטייד בעשרות-אלפי רקטות. נסראללה ממשיך ללעוג לישראל ולסנוט במנהיגיה. ממשלת לבנון, לאחר שנכנעה לנסראללה והפקידה בידיו את זכות הווטו על כל החלטה ממשלתית, מאמצת כעת רשמית את אסטרטגיית חיזבאללה, ומסמיכה את הארגון לפעול בכוח להחזרת חוות שבעא.

מבחינה פוליטית, מדינית וצבאית, אם לבנון הפכה בהדרגה בשנים האחרונות למדינת חיזבאללה דה-פקטו, המהלכים האחרונים בזירה הפוליטית הלבנונית קיבעו את דמותה של ארץ הארזים כמדינת חיזבאללה דה-יורה.

אבחנה זאת היא בעלת חשיבות אסטרטגית ממדרגה ראשונה. המעבר של לבנון למדינת חיזבאללה דה-יורה, משנה את מעמדה מבחינת ישראל למדינת עימות לכל דבר ועניין.

אם עד כה נהנתה לבנון, על בירתה ותשתיותיה, מחסינות צה"לית, בזכות הפילוג הפנימי בלבנון והלחץ הבינלאומי המאסיבי על ישראל לחזק ולתמוך, אפילו פסיבית, בממשלת סניורה, הרי שמרגע כניעתה לסמכות חיזבאללה, והפיכתה לעושת דבריו ופעולותיו של נסראללה, שוב אין עומדת לה זכות הגנה מטעם ישראל, וצה"ל פטור ממתן חסינות למטרות אסטרטגיות בלבנון. המעבר של לבנון למדינת חיזבאללה דה-יורה החזיר, אפוא, את ביירות ותשתיותיה למעמד של בנות- ערובה בידי ישראל.

מי, אם כך, זכה ומי הפסיד מהפיכת לבנון למדינת חיזבאללה דה-יורה?

לכאורה, נוספה לישראל מדינת עימות תוקפנית בצפון, ומצבה האסטרטגי הוחמר בשל כך. למעשה, המצב הפוך. ההרתעה הישראלית כלפי לבנון התחזקה לאין שיעור מאחר שביירות ובנותיה השלטוניות, הנמצאות בטווח דקות טיסה של חיל האוויר הישראלי, הפכו באבחה אחת ממוקדים סטריליים עוטי חסינות למטרות צבאיות לגיטימיות.

המפנה האסטרטגי הדרמטי במעמדה וביחסה של ישראל כלפי לבנון לא נעלם מעיניהם של סניורה ונסראללה. אף יש בעולם ובישראל פרשנים שטוענים כי זאת בדיוק הייתה מטרתו האסטרטגית של סניורה בכניעתו המתוקשרת לנסראללה: להפוך את חיזבאללה לבן-ערובה של ביירות המאוימת ע"י ישראל במקום שביירות תהיה בת-ערובה נצחית של חיזבאללה.

לדעת אותם פרשנים, ראש הממשלה הלבנוני הוא המנצח האמיתי מהשתלטות חיזבאללה על המדינה, מאחר שהשכיל לזהות את נקודת התורפה של נסראללה, ההיבריס שלו, ולמנף אותה, כמו גם את החצנת חולשתו העצמית, כדי להפיל על נסראללה את האחריות השלטונית, ועימה את האיום הישראלי על ביירות, על תשתיותיה ועל בנותיה השלטוניות.

ימים יגידו אם פואד סניורה, ברוב תבונתו הטקטית, הוא אכן המנצח בסיבוב הנוכחי של קרב האגרוף האינסופי של האינטריגה הלבנונית. מהתבטאויותיו האחרונות של נסראללה עולה, שגם אצלו נפל האסימון ושנהיר לו כי ניצחונו הפוליטי פרוס בדקיקות, ועלול בעתיד להתגלות כניצחון פירוס. על מנת למנוע התפתחות כזאת, עליו לנטרל את האיום הישראלי על ביירות ועל בנותיה, ומסע ההתחמשות העתידי של חיזבאללה נועד למטרה זאת.

במסווה של קריאת תיגר על טיסות חיל האוויר הישראלי בשמי לבנון, ובטענה להפרתן את מרחב הריבונות האווירית של לבנון, נסראללה פועל במרץ להשגת מערך טילי קרקע-אוויר ופריסתו ההגנתית ברחבי לבנון, במקביל להמשך התעצמות ופריסת טילי הקרקע-קרקע.

האינטרס הישראלי החיוני בלבנון הוא, אפוא, לשמר את ההישג ההרתעתי כלפי ביירות ובנותיה השלטוניות כבנות-ערובה של חיל האוויר. שמירת מאזן האימה מול חיזבאללה יבטיח שקט ארוך טווח בחזית הצפון, ולכן אסור לישראל להשלים עם הקמת תשתית טילים אנטי-אווירית בלבנון. בדומה לפעולת חיל האוויר בסוריה, בליל ה-6 בספטמבר 2007, על ישראל למנוע כל ניסיון התחמשות של חיזבאללה, שיאיים על ההישג ההרתעתי ויפר את הסטאטוס-קוו הנוכחי.

הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל