בית משפט השלום בחיפה פסק, באורח חריג, פיצוי מקסימלי בסך 50 אלף שקל בגין לשון הרע, לחבר מושב זרעית שבגבול הצפון, שהושמץ על-ידי חברת מושב אחרת בתלונת שווא שהוגשה למשטרה.
רחל שוויגר ובעלה השכירו לולים במושב. אחד השוכרים היה דוד אוזנה. באמצעות עו"ד אבי גולדהמר טען אוזנה, שהזוג שוויגר התנכל לו לאחר שסירב לבקשתם להקדים את מועד תשלום השכירות. בין היתר, הגישה רחל תלונת שווא נגדו למשטרה, בטענה כי זייף את חתימתה בהסכם השכירות ואף הפיצה בין חברי המושבים בסביבה דברים שליליים אודותיו.
לטענתו, הוא הכין העתק צילומי של החוזה החתום ומסר אותו לשוויגר, שמצידה טענה כי אוזנה החזיק בעותק היחיד מהחוזה וסירב להראותו לה מחשש שתשמיד אותו. לאחר שנחקרה במשטרה והוצג לה החוזה המקורי היא הודתה שאכן זו חתימתה ולכן ביטלה את התלונה. כן מחקה הליך משפטי בו ביקשה להצהיר שהחוזה מזויף.
השופטת אריקה פריאל קבעה כי קיימת חזקה שהגשת התלונה על-ידי שוויגר במשטרה נעשתה שלא בתום-לב ולכל הפחות היתה כרוכה ברשלנות, משום שלפני הגשתה היא לא ניסתה לבחון את אמיתותה.
כן קבעה, כי התלונה נועדה ללחוץ על אוזנה להציג את החוזה המקורי. "התנהגות זו ראויה לכל גינוי ויש בה משום שימוש במוסדות השלטון להשגת מטרה שגם אם לגיטימית היא, וגם אם סירוב התובע היה בלתי סביר, אינה ראויה ואין בה צידוק", קבעה.
השופטת פריאל פסקה את הפיצוי המקסימלי בלא הוכחת נזק, הגם שקבעה כי שוויגר לא פעלה בכוונה לגרום לאוזנה נזק אלא מתוך פזיזות. (ת"א 11348-05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
