יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון: "ראשי ארגוני פשיעה הפכו לסלבריטאים"

"חוק איסור הלבנת הון (להלן: החוק) פרץ למשפט הישראלי בתרועה גדולה ובצדק. רצו להצטרף לעמים הנאורים. 8 שנים אחרי החוק - זה כשל משפטי והיסטורי. אנשים נרצחים ברחובות, יש פה מלחמת כנופיות פשע. החוק הביא לביעור של פשע מאורגן? הוא הביא לעשרות כתבי אישום על זיוף צ'קים בגובה 5,000 שקל. הכנסת לא היתה נותנת יד לחוק, אם היתה יודעת שכך יישמו את זה". במילים חריפות אלה תקף עו"ד נבות תל-צור את החוק, ואת חובות הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון (להלן: הרשות) המוטלות במסגרתו על גורמים כמו פקידי בנק.

ביום עיון שנערך היום (ג') בנושא איסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין, אמר יו"ר הרשות, יהודה שפר, כי הוא מצדד בתזכיר החוק של משרד המשפטים המציע להחיל את חובת דיווח לרשות גם על עו"ד ורו"ח. זאת, לדבריו, כדי שיהיה אפשר להעמיד לדין את ראשי ארגון הפשיעה, שכיום "לא מספיק מהם עומדים לדין ומאחורי סורג ובריח".

"סעיף קטלני"

שפר קבל על כך ש"ראשי ארגוני פשיעה הפכו לסלבריטאים", וציין כי מטרת רשויות האכיפה בנושא המאבק בהלבנת הון היא לתפוס ברשת את ה"כרישים". ואולם, לדבריו, "הבעיה היא שברשת נתפסים גם דולפינים ודגים נחמדים. אם נתיר ברשת הזו חורים גדולים בדמותם של חסיונות שיש לאנשי מקצוע (כמו עו"ד ורו"ח - ה.מ), המנוצלים לרעה על-ידי ה'כרישים' - ארגוני הפשיעה, אין כל אפקטיביות במאבק בהלבנת הון. אם מצד אחד יש כלים למאבק ומצד שני אין יכולת להעביר את המידע למערכת האכיפה, לא עשינו כלום".

עו"ד תל-צור תקף את הסעיף בחוק המטיל עונש של 10 שנות מאסר על אי-דיווח על חשד לעבירת הלבנת הון לרשות ואמר כי מדובר בסעיף "קטלני". "כל חקירה בעירייה, במוסד, או בעסקים שיש בה אלמנט של עבירה נוספת, יש בה גם עבירת הלבנת הון. אני מסכים שיש מקרים קיצוניים של שיתוף פעולה בין פקיד לפושע - אז יש הצדקה להפעיל סנקציה; אבל כל החוק הזה עם נושא הדיווחים שלו, לא רק פרץ את כל מסגרת הדיווחים אלא גם מושכלות יסוד בבנקאות. הבנק הפך מגוף נאמן ללקוח למוסד מדווח עם חובות כלפי הרשות. לא פרופורציונאלי להטיל סנקציה פלילית חמורה של 10 שנים על פקיד שלא דיווח".

עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך ולשעבר היועץ המשפטי של הרשות, אמר בתגובה כי החוק לא נועד להילחם רק בסמים וארגוני פשיעה. "מי שהרוויח כסף מפשע, לא יכול לעשות בו שימוש - זה המסר. לכן, אני לא רואה בעיה בהדבקת עבירת הלבנת הון לעבריין. אני מסכים שאין לעשות שימוש בעבירת הלבנת הון כדי למנף עבירה שבוצעה, למעט כשמדובר בראש ארגון פשיעה", ציין.

סגן המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר כי בהיבט האזרחי, הכורך בסנקציה של עיצומים על מפרי חובות דיווח הוכיח את עצמו. לדבריו, "נקודת המוצא שלנו שכל הפעילות היא פעילות תמימה, ולכן צריך להקדיש משאבים לפעילות חשודה". הוא ציין כי הפיקוח על הבנקים לא רואה עצמו כסוכן של הרשות בשל חובת הדיווח, אלא כגוף שתפקידו לנטר סיכונים.