אריק זאבי על עצמו
"בימים האחרונים אני בוכה יותר מדי, אני מרגיש כמו אישה בהיריון, כל ההורמונים קופצים. זה לא הייתי אני. הרגשתי נורא עייף. גם בתקופה שלפני האולימפיאדה לא הרגשתי בטוח בעצמי" (אוגוסט '08)
המדליסט האולימפי מאתונה סומן רגע לפני הנסיעה לבייג'ין כאופציה יותר מריאלית למדליה. כולם התעלמו מכך שבגיל 31, אחרי אין-ספור פציעות, זאבי הוא כבר לא אותו ג'ודוקא. העיתונות הישראלית פתחה את הבוקר עם "וואזריק", ו"אריק, תביא לנו מדליה". אבל אחרי שעתיים כל מה שנשאר הייתה ערימת דמעות מול המצלמות. "לא הצלחתי להפסיק לבכות אחרי שהודחתי", בכה זאבי אל מול מצלמות הטלוויזיה רגע אחרי שסיים את חלקו במשחקים האולימפיים.
טל וולק
לב לבייב על מעלות
"ההחלטה של מעלות מונעת מפחד. עם כל הכבוד ללחץ, יש לבצע לימוד מעמיק של הפעילות לפני קבלת החלטות שכאלה. מעלות סימנה, ועכשיו הם יורים את החצים. יש לחברה תוכנית שבתוך מספר שבועות היא תוריד דירוג כדי להראות רצינות והתייחסות למשבר העולמי. קל לייצר כותרות, אבל צריך לבצע בדיקה יסודית ולא סתם לפזר" (מאי 08')
שנה לא מוצלחת, בלשון המעטה, עברה על אפריקה ישראל ועל בעל השליטה בה. מניית החברה צנחה בשיעורים חדים במיוחד, והוא נקרא להסביר מדוע זה קורה. בראיון חג בראש השנה הקודם ל-G הוא עוד ביקש לשדר עסקים כרגיל, ואף אמר ש"אין ספק שיש בעיה עם הבנקים למשכנתאות, אבל אני לא רואה משהו דרמטי כמו שהיה לפני עשר שנים", ושיש לו ביטחון בחברה ובמניה שלה. במהלך השנה, כשבחברת הדירוג S&P מעלות החליטו להוריד את דירוג האג"ח של החברה, לבייב התקשה להישאר אדיש, והגיב באמצעות מנהליו בחריפות. מאז הספיקה החברה להיחתך עוד בבורסה, וגם לתקן קצת ביום ראשון, ביום המסחר שבא אחרי העליות בוול סטריט, נוכח תוכנית החירום שעליה הכריז הממשל האמריקאי. מה שכן, נדמה שגם לבייב יסכים היום שהמשבר הכלכלי הזה התפתח ל"משהו דרמטי".
יונתן כיתאין
בועז יונה על התקשורת
"תתביישו לכם, בושה לעיתונות. אתם לא תשפטו בן אדם לפני שהוא נשפט. שפטתם אותי, הפכתם אותי לגנב. בפעם הבאה תעשו שיעורי בית. תבדקו טוב מי בנה יותר ממני במדינת ישראל. אני ברחתי? בושה. תראה עכשיו בארץ מה מחכה לי ואז תבין למה לא הגעתי" (יוני '08)
אם היינו צריכים לבחור כאן את התבכיינות השנה, או אולי את ההתבטאויות הנלעגות ביותר של תשס"ח, אין ספק שבועז יונה, מנכ"ל חברת הבנייה חפציבה, היה אחד המועמדים המובילים לתואר. בנאום היסטרי ומתלהם לאחר הסגרתו ארצה, המנכ"ל הנמלט, שהותיר אחריו אלפי משפחות במצוקת דיור, לא היסס להאשים את כל העולם, ולהתלונן על העוול העצום שנגרם לו. "לאייכמן לא עשו את מה שעשו לי", הוא נזף בעיתונאים (מה שנכון, לאייכמן עשו משהו אחר). "לא גנבתי מעולם, לכל היותר מעדתי. עשיתי הכול כדי שהדיירים יקבלו את הבית. הייתה פה מעידה, עובדה שאין לדיירים האלה בית, אבל הסבל שלי גדול מהסבל של רוכשי הדירות". מזל שהוא לא דרש גם פיצויים.
יונתן כיתאין
משה פרל על שכר הבנקאים
"אנחנו חיים במדינה שבוחרת לתת למאמן נבחרת הכדורגל שלה שכר גבוה פי כמה מזה של שופט עליון. מדינה בה כוכבנית טלנובלה משתכרת יותר ממנהל בית ספר תיכון. זו בעיה קשה שמנהלי החברות הציבוריות הן חלק ממנה. אי-אפשר לבודד רק את שכר מנהלי הבנקים, זה פופוליזם" (אפריל '08)
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, לא מבין למה כולם נטפלים דווקא לשכר הבנקאים. הוא, כידוע, לא מהנמוכים במשק, אבל היי, דרור קשטן מרוויח יותר מדורית ביניש, כך פרל. מה זה קשור? לא ממש. אבל יותר מכל הדהים אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, שעלות שכרו השנתית נאמדת בעשרה מיליון שקלים - ממקבלי השכר הגבוה ביותר בישראל - שאמר ש"אני מקבל פחות מחברי הנהלה בבנקים אחרים". רחמנות.
הילה שיאון
משה גאון על הקולגות
"בשנה האחרונה אני יותר מאוכזב מאנשים בענף. אנשים שלא ציפיתי שיפנו נגדי במקומות ובתקציבים שאני עובד עליהם, וגיליתי שעבדו מאחורי הגב שלי במקום שבו ציפיתי שאהיה מוגן. הבטחה זו לא הבטחה, וסיכום זה לא סיכום" (נובמבר 07')
אחרי הפעילות המשותפת שאותה הם היו אמורים להקים בתחום המדיה, עלו היחסים בין שניים ממשרדי הפרסום הגדולים בארץ - באומן-בר-ריבנאי, שבניהול גאון, ובין אדלר-חומסקי - על שרטון. "הדבר היחידי שאני מוכן להגיד על מערכת היחסים שלי ושל אדלר חומסקי הוא שאני מאוד מאוכזב", הוסיף גאון באותו ראיון ל"פירמה", שבו "גילה" שבעולם הפרסום עושים דברים גם מאחורי הגב. מישהו מופתע?
יונתן כיתאין
דודי ויסמן על שופרסל
"שאלו את עצמכם: מדוע הנושא התעורר כשנה וחצי לאחר שרכשה קבוצת אלון את רשת AM:PM? שאלו את עצמכם מי המרוויח הראשון מעימות בין רשת רבוע כחול לעדה החרדית?" (אפריל '08)
במארס השנה הוכרז חרם חרדי על סניפי שפע שוק, תת-הרשת החרדית של רבוע כחול, בעקבות הרכישה של קבוצת אלון את רשת AM:PM, שסניפיה פועלים בשבת. בקבוצת אלון, בעלי רבוע כחול, סימנו מיד את האשמה במשבר: המתחרה שופרסל.
בהמשך, כששופרסל התחילה לחדור למעוזים ששפע שוק פינתה, התחבר גם שם להאשמות: יהודה פורת, המנכ"ל המיועד של שופרסל למגזר החרדי, שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל שפע שוק. ומי מאחורי הקלעים במלחמה הזו: בעלי השליטה דודי ויסמן ונוחי דנקנר כמובן. משהו אומר שטרם נאמרה שם המילה האחרונה.
הילה שיאון
אוריאל לין על הביורוקרטיה
"אין אנו מעוניינים ביצירת שכבות נוספות של ביורוקרטיה ובהפיכת ישראל ל'פקידותיסטן', שבה הפקידים מנסים לשלוט ולפקח על כל צעד ושעל בניהול העסקי. גם כך יש עודף ביורוקרטיה בישראל, ואנו עדיין סובלים מאוד מהיעדר רמה הולמת של שירותים בשירות המדינה" (אוגוסט '08)
אין שר בממשלה, פקיד בכיר או עיתונאי כלכלי, שלא קיבל לפחות פעם אחת מכתב או שיחת טלפון מאוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. אבל הבכי של לין התפרץ השנה במקום שנוגע לו אישית: חוק חברות כוח אדם. לין מחזיק בבעלותו את חברת כוח האדם "לין ביכלר" - מה שהביא אותו להשתלח בפקידות הבכירה במשרד התמ"ת, שתיקנה תקנות הקשורות לחוק: "בשום מדינה בעולם לא מחייבים את המעסיקים לקלוט עובדים".
שי ניב
רון לובש על שוק ההון
"זה עלבון, ככה לא מתנהגים. הסטנדרטים של ההתנהלות בשוק ההון והקודים האתיים בין המתחרים נטולי עכבות ואינם ראויים. אני מודה שנעשו שגיאות ברמה הפרסונלית והמקצועית, אבל ההתנהלות של חלק מהמתחרים בשוק פוגעת בסופו של דבר בכולם" (מארס '08)
בינואר האחרון התגלה כשל חמור בהשקעות של קופת הגמל חרמון וקרן ההשתלמות תבור של פריזמה, שהביא לתשואות שליליות גבוהות בהן. עקב כך התפטרו מנהל ההשקעות בקופת הגמל של פריזמה, בן גביזון, ומנהל הגמל בבית ההשקעות, עזרא עטר. בפרסום תוצאות ועדת הבדיקה שמינה יו"ר פריזמה, רון לובש, הוא הודה כי "ההפסדים נבעו מחשיפה למניות דרך אופציות, שנעשתה בצורה לא ראויה ושגויה", אבל לא הסתפק בחשבון נפש פנימי ושלח עקיצות לקולגות שלו: "ראוי שהמלצות אלה ייושמו בכל פינה בשוק". ומה עם לקוחות פריזמה? נשארו עם דמעות התנין שלו ועם ההפסדים שלהם.
הילה שיאון
שרגא ברוש על משרד האוצר
"הדולר מתרסק, ומשרד האוצר חי בפלנטה אחרת. אי-אפשר לתת לו להמשיך ולהוביל את מדיניותו בתקופה זו. כשהדולר מתרסק, עשרות חברות מדווחות על הרעה והפסדים, אלפים מפוטרים, עשרות מפעלים נסגרים, ורבבות עובדים בסכנת פיטורים. לחשוב כמו האוצר שהצמיחה לא תיפגע, זו קהות חושים וקוצר ראות" (יוני '08)
לנשיא התאחדות התעשיינים הייתה סיבה מצוינת להתבכיין השנה: התרסקות הדולר. המטבע האמריקאי צלל עמוק אל מתחת לארבעה שקלים, ובכל פעם שנראה היה כי הגיע לתחתית, המשיך לרדת לשפל חדש. הנפגעים הראשונים הם היצואנים, המשלמים משכורות בשקלים ומוכרים את מרכולתם בדולרים. אלה אותם יצואנים, אגב, שלא פצו פה כל זמן שהדולר הרקיע שחקים.
אבל ברוש לא הלין רק על הדולר. בכל הזדמנות אפשרית הוא דרש ממשרד האוצר להגדיל את תקציב מרכז ההשקעות כדי למנוע "בריחת מוחות", דרש לשנות את חוק בנק ישראל כך שלא תישמר לו עוד הסמכות הבלעדית בענייני ריבית, דרש להקים מועצה כלכלית חברתית שתקעקע את סמכויות האוצר, ועוד. בתקופה של שלטון מקרטע, קצת לובי מהול בבכי ובחבר הטוב עופר עיני, אולי לא מספיקים בשביל לנצח את סטנלי פישר, אבל בהחלט מספיקים בשביל לצבור כותרות.
שי ניב
ארקדי גאידמק על המשטרה
"הפסדתי מיליארדים כתוצאה מחקירת הלבנת ההון בבנק הפועלים. בנקים לא מוכנים לעבוד איתי, כי לא מוכנים לעבוד עם מי שיש נגדו חשדות על הלבנת הון. כיום יש לי אולי אחוז ממה שהיה לי" (יוני 08')
לא רק על המשטרה מלין האוליגרך המתוקשר ארקדי גאידמק, שאמנם כיכב בדירוג הכותרות מדי שבוע, כמו שהוא אוהב כל-כך, אבל לעתים קרובות מדי לא בהקשרים משמחים בעבורו. ניהול כושל של עסקיו, התבטאויות לא הולמות כיו"ר בית"ר ירושלים, כלפי השחקן שמעון גרשון, למשל. אבל לגאידמק קל יותר להרחיק את האשמה מעצמו ולמקד אותה, כמה נוח, בתקשורת שפרסמה "כתבות שהרסו את העסקים שלי", ביאחב"ל ש"סימן אותו", ובבנק מזרחי, שכשנתן לו אשראי היה בסדר, אבל אחרי שדרש את פירעון החוב, הפך ל"בנק המוזר הזה". וישנו גם המאבק הטרי, בינו ובין אורי שני, עד לא מזמן שכיר שלו, שגויס לניהול הפעילות בארץ, על-ידי גאידמק בכבודו ובעצמו, תמורת סכומי עתק.
יונתן כיתאין
ערוץ 2 על ערוץ 10
"אין חולק על העובדה כי ערוץ 10 סיים את תקופת 'ינקותו' זה כבר. חרף זאת עדיין ננקטת כלפי 'רשת' רגולציה בלתי שוויונית ביחס לערוץ 10, תוך ש'רשת' מופלית לרעה במגוון רב של תחומים ונושאים, ונאלצת להתחרות עם ערוץ 10 בתנאי רגולציה בלתי שוויוניים ובנחיתות מובנית" (יוסי רוזן, יו"ר רשת, יוני 08')
הקפיצה שעשה בשנה האחרונה ערוץ 10 - ושוב תודה ל"הישרדות" - הכניסה ללחץ לא מוכר את זכייניות ערוץ 2. תוסיפו לזה את המאבק התמידי סביב שאלת העמידה במחויבויות המכרז, ותקבלו בכירים ברשת ובקשת עם בטן מלאה.
"הרגולציה בתחום בישראל כבדה, פולשנית, ואין לה אח ורע בעולם; אנחנו לא פה כדי לחלוב את המדינה ולהביא דיבידנדים", דברי יוחנן צנגן, מנכ"ל רשת (בצילום). "לערוץ 10 מתפנים כספים, הוא עובד יפה, ומשתלט על המסך בתוכניות יקרות, שקשת לא הייתה יכולה לעמוד בהן", דברי רון גזית, היועץ המשפטי של קשת.
אם ההתחייבויות שבהן נדרשות הזכייניות לעמוד הן כל כך בלתי סבירות, מדוע לקחו אותן על עצמן מלכתחילה? בטלעד ובכאן, שתי הזכייניות שנוצחו, ישמחו לשמוע את ההסברים.
יונתן כיתאין
שאול מופז על הבחירות
"אינני מבקש תפקיד או מעמד בממשלה או בכנסת. אשאר חבר קדימה ואעשה כמיטב יכולתי למענה" (ספטמבר 08')
ארבעה ימים לפני הפריימריס בקדימה, כינס מופז מסיבת עיתונאים בלשכתו, ופתח אותה עם הנבואה שלפיה ביום רביעי יזכה כבר בסיבוב הראשון, עם 43.7% מהקולות בדיוק. יום אחרי הפריימריס, שבהם הפסיד לציפי לבני - ושהפכה אותו לסוקר הכי אמין בישראל, גם אם לא לראש ממשלה - הוא כבר תבע את עלבונו והודיע על פרישתו (המסתמנת כזמנית מאוד) מפוליטיקה. "אני מקבל את תוצאות הבחירות, ואין לי טענות לאיש ולמי שלא בחר בי. אין בלבי דבר נגד השרים וחברי הכנסת שתמכו במתמודדים אחרים, אין לי טענה נגד המערכת שהכינה את יום הבחירות, ואין לי דבר נגד התקשורת, הסוקרים או הפרשנים. כל אחד עשה ופעל על-פי דרכו". מישהו אמר לשון סגי נהור?
הילה שיאון
חיים רמון על המשטרה
"הגרון העמוק שבזכותו נודע לי על האזנות הסתר רועד מפחד. השופט ברנר (שמונה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את הכשלים בחקירת רמון) סירב לראות את האדם הזה בטענה שהוא לא ועדת חקירה. אם הייתי יודע מה היה בהאזנות הסתר כשמירי גולן אמרה לקצינה המתלוננת: 'הזבל הזה ימנה את נשיא בית המשפט העליון' - הכנסת לא הייתה מסירה את חסינותי" (יולי 08')
חיים רמון, שהורשע בביצוע מעשה מגונה בפרשת "הנשיקה" עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, לא ערער על פסק הדין בבית המשפט, אבל גם כשהוחלט שאין בעבירה קלון וכשהוא חזר אל שולחן הממשלה, הוא לא נרגע מטיפול המשטרה בעניינו. בישיבת ממשלה על ההחלטה להקים ועדת בדיקה בראשות מבקר המדינה לנושא האזנות הסתר, שבוצעו גם בתיק שבו הורשע, רמון לא רק שלא פסל עצמו מלדון בנושא משום המעורבות האישית - הוא אף נקט חלק פעיל ביותר בדיון, וניסה לשכנע את חבריו לממשלה לאשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין.
הילה שיאון
הסוקרים על הנסקרים
"הבעיה כאן היא שיש אוכלוסייה שאינה עונה לסקרים או שלא אומרת את האמת, זאת הטיה. לא משנה כמה אנשים נוסיף למדגם, כל עוד עדיין ישנה האוכלוסייה שלא עונה נכונה זה לא יעזור" (קמיל פוקס, שערך את מדגם "קדימה" בעבור ערוץ 10, ספטמבר 08')
בליל הפריימריס לראשות קדימה צוין שוב, בפעם המי יודע כמה, "יום הכיפורים של הסוקרים". ציפי לבני זכתה בכל מדגמי הטלוויזיה בניצחון על שאול מופז בפער גדול של כ-10%, בעוד שהמציאות זימנה ניצחון דחוק עד כדי מוטל בספק, בפער של כמה מאות קולות. מה יש לסוקרים לומר להגנתם? ובכן, הנשאלים אשמים. ובאופן קצת יותר מנומק: יש בעיה אמיתית בניסיון לספק תחזיות לגבי "מפקדי ארגזים" למיניהם. זה כמובן נכון, אבל האם לא היו מודעים לכך קודם?
יונתן כיתאין
יוסי מימן על הרגולציה
"הוכחנו שכמה שיש יותר רגולציה - המצב גרוע יותר. הרגולציה שלנו מחליטה כמה כסף אני צריך להוציא על הפקה. האם זה מביא איכות? ממש לא. עזבו. תנו לאנשים לעשות ולחיות - אז הלבייבים לא יסעו ללונדון" (ינואר 08')
למרות טענות ערוץ 2 על היותו הבן המועדף, ולמרות חוסר יכולתו לעמוד בתנאי המכרז שלהם התחייב, גם לערוץ 10 יש לא מעט טענות כלפי הרגולטור. ואם מישהו חושב שבזכות השליטה בערוץ נהנה יוסי מימן מחיזוק קשריו והשפעתו הפוליטית - הוא מתעקש שהמצב לגמרי הפוך: "כל הקשרים הפוליטיים שלי נפגעו או נחלשו מאז שנכנסתי לערוץ 10. להם זה ברור שאם מפרסמים או לא מפרסמים - זה רק כי אני רציתי". מימן עדיין בארץ, למי ששאל.
יונתן כיתאין
דב מורן על האומה
"צר לי על כל הרשעות הזו, על התאווה לחזות בכישלון של האחר. אדם שנכשל מרוח פה מעל דפי העיתון, וכולם שמחים לאידו. אנחנו אומה צינית שמושפעת מתקשורת ביקורתית, עורכי עיתונים שסובלים ממחסור בכללי מוסר בסיסיים, פוליטיקאים שהופכים את הכוח לקרדום לחפור בו" (ספטמבר 08')
אחרי שרשם אקזיט של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר במכירת אם-סיסטמס לסנדיסק, התפנה דב מורן לפיתוח הבא שלו - טלפון נייד מודולרי, שיתאים לאופי פעילות משתנה של כל משתמש. משקיעים יש, והחברה מצליחה לגייס עשרות מיליוני דולרים, אבל הכנסות עדיין אין, מה שלא מפריע למורן לרצות לקבל רק פרגון מכל עבר. ולא שהתקשורת לא מחבקת, אבל למורן זה כנראה לא מספיק, וכל רמז לסקפטיות פוגע בו באופן אישי.
הילה שיאון
קובי טרייביטש על רפי גינת
"שבעה חודשים משכיבים צלמים בשביל למצוא חתול, כאילו אנחנו סוחרי סמים. אני משאיר לכם להגיד אם רודפים אחריי או לא, ובעיקר מה הסיבות" (אוקטובר 07')
את תשס"ח פתחה "כלבוטק" בתחקיר על רשת טיב טעם, שעליה פרסמה כבר תחקיר נוקב בעבר. שלא כמו אחרי התוכנית הראשונה, אז מיהרו בטיב טעם להתנצל ולקחת אחריות על העופות המקולקלים, הפעם הגיבו שם במתקפה חזיתית, במטרה לקעקע את אמינות התוכנית, בשילוב קמפיין אגרסיבי. במסיבת עיתונאים שכינסה טיב טעם למחרת שידור התוכנית, אמר מייסד הרשת: "זה חצר של מפעל מזון. בחצר של עשרים דונם, ובייחוד באזורי זבל, יכולים להיות חתולים". גינת עצמו התלונן בפרשה זו לא פחות, וההמשך כבר בבית המשפט.
הילה שיאון
צופית גרנט על העיתונות
"העיתונאים שם זה לא העיתונאים של הארץ. הם מרשים לעצמם דברים שפה לא קיימים, כמו לצלצל אליו ולספר לו שהוא חוזר לארץ בגלל בעיות אישיות, דבר שהוא לא ידע על קיומו בכלל" (מאי 08')
בישראל נחשב אברהם גרנט, מאמנה של צ'לסי בעונה שעברה, לאשף תקשורת, ולאחד שזוכה בדרך כלל לתקשורת אוהדת. באנגליה, אם להתנסח בעדינות, זה קצת פחות הלך, והוא נצלב על בסיס יומיומי בצהובונים הלונדוניים. זה לא הפריע לדוברת הרשמית שלו, אשתו, להתבכיין גם על מה שעושה לו התקשורת שם, וגם על חוסר הפרגון של התקשורת בארץ: "בתוכנית שעשו על אברם ב'עובדה'", אמרה, "נדהמתי מעזות המצח. בא כתב בשם עמרי אסנהיים, צילם שבועות, והיה יכול להוציא כתבה מרגשת על סיפור ההצלחה הגדול, אבל הוא בחר לשים את הדברים הכי רעים שמצא".
יונתן כיתאין
שמעון מזרחי על השופטים
"אני לא רוצה לנתח את המשחק מבחינה מקצועית, אבל צריך להסתכל על לוח העבירות" (פברואר 08')
רגע אחרי ההפסד בגמר הגביע להפועל ירושלים ירדו שחקני מכבי תל אביב מהפרקט, ולא נשארו להנפת הגביע של המנצחים. "אחרי שהשחקנים קיבלו את המדליות הם ירדו, לא הייתה שום הוראה", הסביר שמעון מזרחי, יו"ר הקבוצה, את הביזיון, וקינח בביקורת כלפי השופטים במשחק, כאילו שהם היו אלה שאיבדו יתרון של 22 נקודות בעשר דקות.
את העונה סיימה האלופה הנצחית ללא תואר, לאחר שהפסידה גם בגמר היורוליג לצסק"א מוסקבה, וגם בגמר הפלייאוף הישראלי להפועל חולון. מזרחי, אגב, גם את הניתוח הזה הדחיק: "אנחנו סגני אלופי אירופה - זה גם תואר". תואר אמנם, אבל לא להתגאות בו.
טל וולק
גיא סטריק על הרוח
"היו תנאים קשים במטווח מבחינת רוח, ואני יריתי באמצע, שזה הכי קשה. עד ארבעת הכדורים האחרונים הייתי בתמונת הגמר והמדליה, אבל לצערי לא חישבתי נכון את הרוח. הדגלים ירדו למטה (בגלל הרוח), ואיך שלחצתי על ההדק הם התרוממו, וככה פספסתי את ה-10 בכדורים האחרונים" (אוגוסט 08')
הקלע גיא סטריק הגיע למשחקים האולימפיים בבייג'ין אחרי שהשווה כמה חודשים קודם לכן את שיא העולם בירי לשישים מטר ממצב שכיבה. במשחקים שוב משהו השתבש, הפעם זו הייתה הרוח שהחליטה להתעלל רק בקלע הישראלי. הוא, מצדו, אינו מתייאש, ומבטיח: "גם בלונדון 2012, בגיל 47, אני מבטיח שאהיה".
טל וולק
אהוד אולמרט על שלטון החוק
"מה שקורה בימים האחרונים הוא בלתי נסבל. אתם מפמפמים את התקשורת ומנהלים קרב תקשורתי נגדי, בניגוד לכל הנורמות במדינה דמוקרטית. הטעיתם אותי בזדון" (ראש הממשלה לחוקרי המשטרה, מתוך תמליל שפורסם במאי 08')
ככל שחבל החקירות התהדק והלך סביב צווארו של ראש הממשלה, עד שקם והתפטר, גברה העוינות שלו ושל מקורביו כלפי רשויות אכיפת החוק. במה לא האשימו הוא והם את השוטרים האמונים על החקירות? בניסיון לפוטש, בחיסול הדמוקרטיה, וכמובן, הקלף המנצח - איומים "שמזכירים תקופות אחרות, ומשטרים אחרים". במשטר של אולמרט, בכל מקרה, לא כולם ירצו להיזכר.
יונתן כיתאין
כתבות
ני"ע
