קטלוג לעיצובים כחול-לבן

"בימת תצוגה לפריטי עיצוב ואמנות", כך מגדירה רוני לאופר את Katalog, חלל התצוגה החדש שפתחה ברחוב אלפסי 20, בדרום המתפתח של תל-אביב. "אבל אנשים לא לגמרי מבינים את הקונספט", היא חוששת. האם זו גלריה? האם זו חנות? האם זה עיצוב או אמנות? כל התשובות נכונות, וכל השאלות הללו הן שמקשות על לאופר להגדיר את המקום החדש באופן חד-משמעי. אולי בגלל שמדובר בדגם שאינו מוכר עדיין במחוזותינו.

"אני לא מבחינה באופן חד בין עיצוב לאמנות, אלא הדברים מתחברים. התוכן של התצוגה בעיקר גלריסטי, אבל הפעילות היא גם מכירתית. בין המציגים במקום יש מעצבים בכירים, שעבודותיהם מוצגות גם במוזיאונים, יש גם פריטי אמנות ויש פריטי עיצוב קטנים. טווח המחירים כאן נע כרגע החל מ-15 שקל בלבד ועד 42 אלף שקל".

בשנים האחרונות עולה בעולם קרנו של העיצוב האמנותי, ופריטי עיצוב זוכים לעניין רב מצד אספנים. מדובר הן באספנות של פריטים קלאסיים, כמו כיסאות של לה קורבוזייה ואימס, והן ביצירות עיצוב אמנותי חדשות, של מעצבים ידועי שם יותר ופחות, הזוכים להכרה ולהערכה. אם בעבר סומן העיצוב כ"אמנות שימושית", הרי שכיום דרישת השימושיות אינה הכרחית. "אני לא נעצרת בין עיצוב שימושי לקונספטואלי - גם אם הפריט לא שימושי בעליל, מבחינתי יש בו ערך ויש לו מקום בבית. כמו שאנחנו תולים תמונה או מניחים כיסא עתיק של הסבתא שאסור לשבת עליו", אומרת לאופר, ומצביעה לדוגמה על שרפרף-פסל תאורה של עמי דרך ודב דנשרוא, שעשוי מכלי רכב מעוך. "אפשר לשאול מה זה - גוף תאורה, כיסא, פסל? מה זה משנה, זו עבודה חד-פעמית וזה בעל ערך כיצירה".

לאופר, שלמדה אדריכלות ועיצוב אופנה בניו-יורק, עבדה שנים רבות כמנהלת פיתוח עסקי בחברה המשפחתית לשירותי תעופה. כעת החליטה להתמסר לאהבתה הישנה לתרבות, עיצוב ואמנות. במקום שלה היא מקווה לאפשר למעצבים להציג את המוצרים שלהם בתור קולקציה ולא כפריט בודד שעומד על מדף. "זו דרך לתת לעיצובים להמשיך ולהתקיים ולהיות נגישים לקהל, לא רק בתערוכה מזדמנת אלא לאורך זמן. יש בחלל גם פריטים לא סחירים, אבל הם מציגים רעיון או משלימים את הקונטקסט שבו המעצב עובד".

כל הפריטים במקום נעשים בסדרות קטנות ומוגבלות, יש ביניהם one of a kind, ואין מוצרים תעשייתיים. עם זאת, לאופר מקווה להפוך את המקום גם לתחנת מפגש בין המעצבים לתעשייה, או כדבריה "לבעלי אמצעי הייצור. אחת הבעיות בארץ היא שלמעצבים אין גישה לייצור שיוזיל עלויות ויהפוך את המוצרים שלהם למעשיים ונגישים לקהל. עבור מעצב לייצר פרוטוטיפ למוצר שניתן להפיק במפעל בסין זה כמעט בלתי-אפשרי, וכך הרבה מהמוצרים נשארים בשלב הרעיוני או הדגם הבודד".

בין המציגים במקום, שנפתח ביום חמישי לפני כשבועיים, מעצבים מוכרים כמו דרך, שהיה עד השנה ראש המחלקה לעיצוב בבצלאל, ולצדו אורלי אדלביץ, בוגרת טרייה ומוכשרת של המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל; האדריכלית שרון נוימן, וילי מזרחי, ראש המחלקה לעיצוב במכון אבני, יוריני המעצב אקססוריז קבליסטיים מלאי הומור ודמיון, עינת כהן המעצבת כלים במראה אלמוגים וצורות אורגניות מפורצלן, עבודות המתכת והציור של דניאל אורזינגר, ציורים של קרן גפן וגילית פישר, תיקים מצמיגים ממוחזרים של נאוטרה, כדי ענק מוזהבים של היולי, שטיחים ושמיכות מחומרים ממוחזרים בעבודת נמלים של דפי רייס-דורון, ועוד חפצים מיוחדים שלא כדאי להחמיץ.