השקל עולה על רכבת הרים

תיכף תגיע דרישה ל"התערבות דחופה" בשל "הספקולציה הגורמת לפיחות מואץ בשקל"

שאלה תמימה. כמה זמן יחלוף עד אשר יופיע המאמר הראשון שיתבע את "התערבותו הדחופה" של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הפעם בשל "הספקולציה אשר גורמת לפיחות מואץ של השקל"? איך וכיצד נותנים לדבר כזה להתרחש, ואיך בדיוק קורה שהמטבע הישראלי מאבד 13% מערכו בתוך כמה ימים ואיש לא חוקר לעומק את שורשיה הספקולנטיים של התופעה המטרידה הזו?

אולי זה נשמע סרקסטי, אבל לאמיתו של דבר, הסיבות לפיחות המהיר של הימים האחרונים נעוצות באותן תנועות הון אשר הביאו להתחזקות המטבע הישראלי עד לרמה של 3.23 שקלים לדולר במהלך אוגוסט.

בשבועות האחרונים החלה, בכל מה שמוגדר כמשקים מתעוררים, תנועה מהירה החוצה של הון. הדבר בלט באותן מדינות אשר נחשבו פגיעות במיוחד למשבר, בשל ירידה ביצוא או בשל נסיבות אחרות. קרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי היא מוכנה לסייע לאותן מדינות אשר ניהלו "מדיניות אחראית", ועלולות להיפגע המשבר. באופן לא רשמי נמסר כי חלק ממדינות מרכז ומזרח אירופה נכללות בקטגוריה זו, ואילו במקומות אחרים, כמו מקסיקו או ברזיל, הפיחות הורגש היטב. במקסיקו השקיע הבנק המרכזי יותר משני מיליארד דולר כדי לעצור את הפיחות.

ספק גדול מאוד אם בישראל נראה תופעה דומה. סביר להניח כי הבנק המרכזי שמח לקראת הפיחות. קשה לראות השפעה אינפלציונית רצינית של החלשת השקל, ולעומת זאת, הדבר מקטין את סיכויי המיתון.

חיפוש הזדמנויות

מקור התחזקות השקל היה, בעיקר, כספים ישראליים אשר הוחזרו מחו"ל, או השקעות ישראליות אשר הופנו לישראל במקום לחו"ל. חלק מכספים אלה ייתכן ויוצאים עתה בחיפוש אחרי הזדמנויות.

אך גם בישראל ישנה תנועה של יציאה של הון זר, בעיקר הון לטווח קצר שמצא פה מקלט, או כספים שהופנו לשקל מתוך ציפייה להתחזקות. כאשר קרנות גידור ומשקיעים אחרים מהמרים על פיחות של מטבעות של משקים מתעוררים, ישראל נכללת במודל שלהם. אכן, מה שיהיה חשוב בטווח הקצר הם אותם מודלים אשר יצביעו על הכדאיות של הימור נגד השקל, כפי שהם הצביעו על הכדאיות של הימור על התחזקות השקל לפני זמן מה. סוחרים שרוכבים על "מומנטום" יצטרפו לגל, והדבר עשוי להביא להמשך הפיחות בטווח הקצר.

אלא שפה כדאי לעצור את כל מי שיתחיל לגזור גזרה שווה בין משקים אלה לבין ישראל. ראשית, לישראל אין בעיה כלשהי בתחום מאזן התשלומים, ולמעשה החשבון השוטף - ההפרש בין סך היצוא והתקבולים נטו של תרומות ומתנות לבין היבוא - הוא מקור של כניסת דולרים, כלומר יש בו עודף, ולא גירעון. יתר על כן, התוצאה של פיחות מחודש, עם ירידה במחירי האנרגיה והסחורות, תביא לא רק לשיפור הרווחיות של חברות אלא גם לצמצום ערכו בדולרים של היבוא ועלייה בערכו בדולרים של היצוא.

מרכיב הסיכון

שנית, בהשקעות לטווח ארוך ישנן תנודות. ייתכן והן יורדות בחודשים האחרונים, אך בטווח הארוך מדובר בתופעה אשר תמשיך ללוות את המשק הישראלי. הפיחות עצמו עשוי להביא לשיקום של הרווחיות ולעודד עלייה מחודשת בהשקעות הזרות.

מה יגבר על מה? קשה לדעת. בעולם, ובישראל, צפויות עוד הורדות ריבית. שיעור האינפלציה, שפעם היה דומה בכל העולם, יבדיל בין מדינות למדינות. שיעורי הצמיחה הם שימשכו משקיעים, ומעל כל דבר אחר, המשקיעים ירצו לדעת עד כמה מסוכן להשקיע במדינה כלשהי בעולם. אפשר לכן להבטיח שהתנודתיות לא תפחת בתקופה הקרובה, אך מעבר לזה, איש לא יכול לחזות את ערכו של השקל בעתיד הקרוב. חשוב גם לדעת מתי הנגיד יחליט שרזרבות המט"ח מספיק גדולות ויפסיק את הרכישות היומיות של מטבע חוץ.

בסך הכל השקל ימשיך להיות עוף מוזר בנוף של שוק המט"ח העולמי. אנו נחשבים למשק מתעורר, אך מתנהגים במובנים רבים כמשק מתועש. בטווח הקצר ההבדלים מיטשטשים, אך בטווח הארוך, כאשר בוחנים את ישראל מקרוב, ההבדלים מתחילים לבלוט. e