לבייב, תשובה ואדלסון לא לבד

קשה למצוא איש עסקים שהונו לא הצטמק חדות בחודשים האחרונים. כולם, כמעט בלי יוצא מן הכלל, נפגעו ממשבר האשראי העולמי, החל מלב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל וכלה בשלדון אדלסון, איל ההימורים היהודי. איש עסקים נוסף הוא בני שטיינמץ, אחד מעשירי ישראל, שעיקר הונו גלום בחברות פרטיות, אך מהציבוריות שבהן אפשר להבין ששטיינמץ שווה היום הרבה פחות מבעבר.

שטיינמץ מרכז את עיקר פעילותו, הפרטית והציבורית, באמצעות קבוצת BSG (Benny (Steinmetz Group, כשזרוע משאבי הטבע של הקבוצה.

(BSG Resources) מרכזת את פעילותו בתחום המחצבים, האנרגיה, ושירותי ההנדסה. ביולי אשתקד, ערב פרוץ משבר האשראי, הנפיק שטיינמץ לגופים מוסדיים בארץ אג"ח של BSGR בשווי של 1.2 מיליארד שקל, אך לאחרונה רכש חלק מהן בחזרה, לאור הירידה בשווי הנכסים של הקבוצה.

באותם הימים חשפנו כאן מצגת של BSGR, לפיה יש לחברה אחזקות סחירות בשווי 2.8 מיליארד דולר, הון עצמי של כמיליארד דולר, סך אחזקות של 3.3 מיליארד דולר ומינוף אפסי. נתונים אלו הוכיחו כי שטיינמץ שווה לפחות 4 מיליארד דולר, אך משבר האשראי הפך גם בעבורו את הקערה.

ההנפקה בוטלה

בראש ובראשונה, דחה שטיינמץ הנפקת ענק מתוכננת בשוק ההון הבריטי של Cunico, אחת מחברות הבת הבולטות של BSGR. קוניקו, בעלת מכרות ניקל, נחושת וקובלט בחבל הבלקן ובזמביה, היתה אמורה לגייס 580 מיליון דולר לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר, ולהנזיל את אחזקותיו של שטיינמץ ושותפו בשווה לשליטה בחברה - המיליארדר היהודי אלכסנדר משקביץ'.

ההנפקה, כאמור, לא יצאה לפועל, ולאור מצבן הנוכחי של חברות כרייה אחרות, אפשר גם להבין למה. כזכור, בנובמבר אשתקד מיזג שטיינמץ חברת כרייה אחרת שבשליטתו - Nikanor - עם המתחרה Katanga הקנדית לחברה אחת ששווייה היה אז 3.3 מיליארד דולר. ניקנור נסחרה טרם המיזוג לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר בבורסת לונדון ואילו קטנגה נסחרה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר בבורסת טורונטו. מרכז הפעילות של שתי החברות מצוי בקונגו, בה ממוקמים חלק ממכרות הנחושת הגדולים בעולם.

החברה הממוזגת, שהמשיכה להיקרא Katanga Mining, לא ידעה הרבה נחת מרגע השלמת המיזוג. מלבד מנכ"ל שנאלץ לעזוב את תפקידו, הורידה החברה את תחזיות התפוקה השנתיות על רקע הידרדרות ברמות התפוקה פר עובד והזמן הרב שנדרש לשם שיפוץ המכרות. ביום שישי האחרון פרסמה החברה הודעה קצרה, לפיה היא "החלה לבחון מחדש את השקעותיה ההוניות (Capital Expenditure) במטרה להביא לאופטימום את תוכניות הפיתוח של החברה על רקע המצב השווקים הנוכחי". בנוסף, החברה מתקשה לגייס הלוואות בנקאיות נוספות להמשך פיתוח המכרות, ורמת המינוף הנוכחית של החברה, כמו גם ההידרדרות במחירי הסחורות, כבר נותנת אותותיה במחיר המניה.

קטנגה איבדה מתחילת השנה 91% (!) וכרגע היא נסחרת לפי שווי של 227 מיליון דולר בלבד. שטיינמץ ויתר שותפיו לבעלות בניקנור קיבלו במסגרת המיזוג מניות של קטנגה (חלק המזומן במיזוג שולם מתוך קופת ניקנור עצמה) ולכן שווי אחזקותיהם נשחק באופן משמעותי. לפי מסמכי החברה, לשטיינמץ עצמו אחזקה של 14.1% בקטנגה (דרך חברת בת של BSGR) ולכן שווי אחזקותיו בה נע סביב 32 מיליון דולר בלבד.

מדו"חות קטנגה לרבעון השני עולה כי הכנסות החברה - שרק חלק קטן ממכרותיה כבר מפיקים נחושת וקובלט המיועדים למסחר - עמדו על 48.9 מיליון דולר לעומת 90.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. ההפסד הנקי ברבעון השני עמד על 9.9 מיליון דולר ומתחילת השנה רשמה החברה הפסד של 27.3 מיליון דולר. סך התחייבויות החברה (כולל אג"ח שהנפיקה בעבר) הוא 964.8 מיליון דולר ובקופתה נחים מזומנים בשווי של 352.5 מיליון דולר. לפי מצגת אחרונה של החברה, מנהלת קטנגה שיחות עם קונסורציום של ארבעה בנקי השקעות כדי שאלו יעמידו לה קו אשראי של 550 מיליון דולר.

נתונים לא מעודדים

אבל לא רק עסקי הכרייה גורמים מכאובים לשטיינמץ. זרוע ההשקעות בנדל"ן של איש העסקים - סקורפיו - שגייסה גם היא מאות מיליוני שקלים בחוב מגופים מוסדיים בארץ, מרכזת את עיקר פעילותה בתחום הנדל"ן במדינות מזרח אירופה. לחברה יש פרויקטים ברומניה, אוקראינה, צ'כיה ולטביה, ולאור משבר האשראי הנוכחי, שמקורו בענף הנדל"ן, סביר להניח כי גם נכסי סקורפיו זוכים היום להערכות שווי פחות נדיבות מבעבר, וכך מקטינות את שווי ההון של שטיינמץ.

מלבד קטנגה וסקורפיו, גם שתי החברות הציבוריות הנוספות שבשליטת שטיינמץ לא מקנות לו נחת. בייטמן ליטווין, המתמחה בתכנון, ניהול והקמה של פרויקטים מסוג Turn Key בתחומי האנרגיה והכימיה, ונסחרת בבורסה המשנית בלונדון (AIM), איבדה מתחילת השנה 93% והיא נסחרת כעת לפי שווי של 25 מיליון דולר. לשטיינמץ אחזקה של 54.7% בחברה ולכן שוויה הוא 14 מיליון בקירוב. Turn Key הם פרויקטים מאוד גדולים שבהם משתתפים כמה חברות ולכל חברה יש תפקיד משלה. לרוב מדובר בפרויקטים בתחום התשתיות והאנרגיה.

בייטמן ליטווין פרסמה היום את תוצאותיה לשנה הפיסקאלית שהסתיימה ביוני 2008 והנתונים העולים מהן אינם מעודדים. ההכנסות רשמו צמיחה מרשימה של 84% אך ההפסד הנקי לפני מס (כולל הוצאות חד פעמיות) היה 63.2 מיליון דולר, ואילו הרווח הנקי בנטרול ההוצאות היה 25 מיליון דולר (לעומת 20.9 מיליון דולר בשנה המקבילה אשתקד). בייטמן ליטווין מציינת בדו"ח כי BSG נחלצת לעזרתה והעניקה לה הלוואה של 10 מיליון דולר. בנוסף, התחייבה BSG להעניק לה קו אשראי של 10 מיליון דולר נוספים בעתיד.

החברה האחות, בייטמן הנדסה, שנסחרת גם היא ב-AIM, איבדה מתחילת השנה 77% והיא נסחרת לפי שווי של 55 מיליון דולר. לשטיינמץ אחזקה של 62.2% בחברה (34 מיליון דולר).

במלים אחרות, גם אם לוקחים בחשבון שעסקי היהלומים הפרטיים של שטיינמץ לא נפגעו ממשבר האשראי (תרחיש מעט לא אפשרי), שטיינמץ רחוק היום מלהיות שווה מיליארדי דולרים, ואולי אפילו מלהיות שווה מאות רבות של מיליוני דולרים.