מפעל תרכובות ברום השייך לכי"ל פועל להעלאת התקן לרמת הזיהום המותרת של מתילן כלוריד

השנים האחרונות לא היו פשוטות למפעל תרכובות ברום ברמת חובב: המפעל, השייך לקונצרן כימיקלים לישראל (כי"ל) של האחים עופר, נדרש להשקיע הון כדי לעמוד בדרישות מזעור הזיהום של המשרד להגנת הסביבה, וב-2004 אף הורשע בחריגה מהתקנים ונקנס בחצי מיליון שקל. לגבי תרכובת כימית אחת במיוחד, מתילן כלוריד, מתקשה המפעל לעמוד בסטנדרטים: במאי התריעה מועצת רמת חובב על עלייה בריכוזי המתילן שנמדדו לעומת אשתקד; וביולי הוגש נגד המפעל ומנהליו כתב אישום נוסף בגין חריגות של מאות אחוזים בפליטת החומר. מתילן עלול, ברמת חשיפה מסוימת, לגרום להרעלה ולפגיעה במח העצם, בכבד ובכליות.

רמת החשיפה המרבית לציבור, ללא פגיעה בבריאות, הוגדרה ב-2006 בדוח ועדה ממלכתית בראשות ד"ר שלמה אלמוג, טוקסיקולוג מתל השומר. הוועדה קבעה "ערכי ייחוס" למזהמים, המשמשים כקווים מנחים לדרישות המשרד מהתעשייה במתן רשיון עסק. מ-2011, כשייכנס חוק אוויר נקי לתוקף, אמורה האכיפה הסביבתית להתבסס על ערכים אלו.

לפני כמה חודשים פנו בתרכובות ברום למשרד, בטענה שיש לעדכן את הערך שנקבע למתילן, בעקבות מחקרים שהראו כי הוא מזיק הרבה פחות משסברו. כדי לבחון את טענותיהם, החליט המשרד להיעזר במומחה ולמשימה נבחר, שוב, ד"ר אלמוג. אלמוג ביצע בחינה מחודשת, ובסיומה הגיש המלצה השווה מיליונים למפעל: אין עוד הצדקה לערך המחמיר, ויש להגדיל משמעותית את רמת הזיהום המותרת. המשרד פרסם את ההמלצה באתר שלו, אבל לא ציין פרט קטן, הנחשף כאן לראשונה: בשנים האחרונות מבצע אלמוג עבודות ייעוץ עבור מפעלי תעשייה תמורת סכומים נכבדים. אחד מלקוחותיו המרכזיים הוא לא אחר מאשר מפעל תרכובות ברום.

בלי צינון

אלמוג, כאדם פרטי, רשאי לייעץ לכל דכפין. מהמשרד להגנת הסביבה, לעומת זאת, ניתן לצפות שיסתייע במומחים בלתי תלויים, או לפחות שיגלה שקיפות כשהוא בוחר אחרת. קביעת רמות חשיפה למזהמים היא עבודה מדעית, אולם יש בה כר נרחב לשיקול דעת, השווה מיליונים לתעשייה. את שיקול הדעת בחר המשרד להפקיד דווקא בידי מומחה העובד בשביל התעשייה, ועוד בשביל המפעל המרכזי המושפע מההמלצות.

עובדי מדינה מחויבים לצינון בין סיום תפקידם הציבורי לבין תחילת עבודה אצל גורם פרטי שהושפע מהחלטותיהם. חובות אלה אינם חלים על אלמוג, כמומחה חיצוני שעמד בראש הוועדה בהתנדבות. כך, זמן קצר לאחר שהוועדה בראשותו קבעה את ערכי הייחוס שינחו את דרישות המדינה מהתעשייה, החל אלמוג לעבוד בשבילה. בין השאר ייעץ למפעל חוד פלדות מעכו, שנגדו הגישו תושבי הצפון תביעה ייצוגית בטענה להגברת התחלואה באזור (ההליך בגישור).

אלמוג מאשר שהוא מייעץ למפעלים נוספים, אולם מסרב לחשוף את זהותם בטענה שאלה "דברים אישיים". כשהוא נשאל אם המפעלים משלמים עשרות אלפי דולרים תמורת העבודה (אלה ההערכות בענף) הוא אינו מאשר או מכחיש. "זו חטטנות. כל אדם קובע את ערכו לפי מה שהוא שווה בשוק", הוא אומר.

ואכן, ערכו של אלמוג בשוק עלה פלאים מאז עמד בראש הוועדה הממלכתית. לפני הוועדה, התעשייה לא הזמינה ממנו עבודות. היום, כשהוא מגיש חוות דעת לבתי המשפט מטעם מפעלים, הוא מציין בהקדמה גם את העובדה שעמד בראש הוועדה, מה שמעניק משקל גדול יותר לדבריו בנוגע לעמידת המפעל בהמלצותיה.

"הכסף לא מעוור אותי"

חזרה לתרכובות ברום ולמתילן. אלמוג אומר שערך הייחוס למתילן נקבע בהתאם לניסויים בעכברים, והתבסס על ההנחה שהאדם רגיש מעכבר, אולם המחקרים החדשים הוכיחו שהאדם דווקא רגיש הרבה פחות. גורמים נוספים הביאו להמלצתו של אלמוג: צוות מומחים בדק ומצא שהמחקרים בוצעו כראוי; בעבר הסיקו מחקרים אחרים מסקנות דומות; מדינות מערביות רבות, וכן ארגון הבריאות העולמי, קבעו תקן מקל בהרבה מזה שקבעה ועדת אלמוג.

אלמוג אינו רואה ניגוד עניינים בעבודתו עבור המדינה ועבור תרכובות ברום במקביל: "זה כשר ובסדר גמור. לא בניתי תקן כי אני רוצה לעזור למפעל ששכר אותי, הוא נקבע הרבה לפני שהם באו אליי".

נקבעו ערכי הוועדה, אחר כך ייעצת להם בתשלום, ועכשיו אתה ממליץ להקל בתקן.

"כך חושב מי שרוצה רייטינג. עדכון התקן של המתילן בא על רקע מדעי טהור. כשמפעל מבקש ממני ייעוץ אני אומר לו מראש: 'אייעץ לכם רק לפי מה שהמדע אומר - זה יכול גם לא להתאים לכם'. אם השקעתי בזה זמן והם שילמו לי עליו, זה לא אומר שעליי לעשות מה שהם רוצים. הכול עניין של מה הלויאליות שלך למקצוע ועד כמה הכסף מעוור אותך. אותי הכסף ממש לא מעוור. אני כותב בלי עיגולי פינות. הלויאליות שלי היא למדע, לא למי שמזמין ממני חוות דעת. הכנתי נייר מדעי, והוא נתון עכשיו לשיפוט".

ייתכן שאלמוג פועל משיקולי מדע טהורים, אבל לציבור אין כלים לשפוט בעניין. ב-23 בספטמבר פרסם המשרד להגנת הסביבה את המלצת אלמוג, וקרא לכל המעוניין להגיש את השגותיו עד לשבוע הבא. בעוד שאלמוג בחן את הנושא, לדבריו, כארבעה חודשים, קיבל הציבור פחות מחודשיים, כמחציתם בתקופת החגים. בהמשך יתכנס צוות שיכריע בעניין סופית.

בהודעת המשרד נכתב שההמלצה מגיעה "כחלק מתהליך העדכון התקופתי של המלצות הוועדה". למעשה, אין תהליך כזה: עדכון המתילן נעשה במיוחד, בעקבות פניית התעשיינים. בהודעה לא צוין גם כי המחקרים האמריקאיים נעשו על-ידי גורמים אינטרסנטיים - מכוני מחקר של תעשיית הכימיקלים האמריקאית ושל חברת קודאק, וחברת ייעוץ לתעשייה.

זאת ועוד: בהודעה נטען שהבסיס לבדיקה המחודשת הם "מחקרים חדשים", בעוד למעשה מדובר במחקרים שפורסמו בינואר 2006, חודשיים לפני שהוגש דוח אלמוג המקורי. שום מדינה בעולם לא עדכנה את התקן שלה בעקבות המחקרים הללו. במשרד אומרים שנודע להם על המחקרים "רק לאחרונה".

ביוני נפגשו חברי ועדת אלמוג עם בכיר ב-EPA, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה. זו, לדברי אלמוג, המליצה על הקלה בתקן כבר לפני עשרים שנה, אולם הממשל הפדרלי לא אימץ את המלצתה. אלמוג אומר שהבכיר הסביר שמדעני ה-EPA הכינו דוח ובו המלצה להקל בתקן למתילן, אך זה טרם אושר ולא נמסרו פרטים מדויקים בנוגע להמלצותיו. אם כך, מדוע לעדכן את התקן כבר עכשיו? "מה שחשוב זה הנתונים המדעיים, לא הצד הפורמלי", הוא משיב.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "אלמוג הוא בעל מקצוע ייחודי בארץ בתחום זה ובעל שם עולמי בתחום. חוות דעתו חשובה לצורך גיבוש החלטת המשרד. המשרד מודע כי אלמוג ייעץ למפעלים שונים. המלצותיו פורסמו בשקיפות מלאה באתר המשרד. בשנים האחרונות טענה התעשייה כי ערכי ועדת אלמוג מחמירים מהמקובל בעולם. המשרד השיב שאינו מוכן לפתוח את הדיון לכל הערכים, אלא לערכים שבהם יש הוכחות להחמרה מעבר למקובל".