אחת האטרקציות שבה נתקלו השבוע באי כנס אילת לעיתונות היא הספרייה שהציב במקום מפעל הפיס. הספרייה, שבה ניתן למצוא ספרים פרי עטם של סופרים שזכו בעבר לתמיכה מהפיס, היא בעצם "שטח פרסום" שקנה הפיס מאגודת העיתונאים בתל אביב, במחיר כ-80 אלף שקל.
מדוע גוף ציבורי, האמור לבנות כיתות לימוד ומתנ"סים מכספי ההגרלות, צריך לנדב סכום גבוה כל-כך לאגודה משגשגת שלא בדיוק פושטת רגל? מאותה סיבה שבנק דיסקונט עשה זאת ממש באותו כנס: העיתונאים הם מעצבי דעת קהל, אלה שיחסי הציבור צריכים לכוון קודם כול אליהם.
"זה מהלך תדמיתי", מבהירים במפעל הפיס (שסירבו לחשוף את הסכום), חלק מתקציב השיווק שלהם. שיווק הרי הכרחי כדי להגדיל את ההכנסות היפות של המפעל, והגדלת ההכנסות פירושה הגדלת הסיוע לקהילה. אולי לתדמית הפיס בעיני העיתונאים אין שום השפעה על קצב המכירות, אבל בהחלט יכולה להיות לה השפעה על הכותרות של מחר. ייתכן שזו הייתה המחשבה במפעל שזכה להרבה כותרות שליליות במשך השנים, מפעל שבמשרד האוצר מעוניינים מזמן לפקח על כספיו, ללא הצלחה של ממש.
יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, מגיב שזו הנחה מטופשת: "אתה חושב שאם נתנו לי היום כסף אז מחר אני לא אכנס באימא שלהם? הרי אני חשפתי ב'הארץ' את הפנסיה המנופחת של גדעון גדות (יו"ר הפיס לשעבר), אז שאף אחד לא יבוא ויטיף לי מוסר.
לגופי תקשורת לא הרשיתי לתת חסות כדי שלא תהיה שום זיקה בינינו לבין גוף מסוים". הוא גם טוען שההשקעה של הפיס בכנס אינה נחותה ערכית משום השקעה אחרת בקהילה: "בכנס אילת ישנם 27 פאנלים מקצועיים, שמגיעים אליהם גם סטודנטים לתקשורת. אז הפיס נתן פה לגוף לימודי לא פחות מבית ספר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
