היוצרים: "אם לא נפגין כוח, נמות"

המפיק הגרמני רומן פאול ("גן עדן עכשיו", "ואלס עם באשיר"), אחד מאורחי כנס מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, שהתקיים אמש במלון "דן אכדיה" בהרצליה, למד על בשרו את ממדי הפאניקה האוחזת בתעשייה הישראלית בימים אלה. פאול, שהגיע ארצה כדי להשתתף בפאנל "לפרוץ את גבולות הז'אנר", נראה לקראת סוף הכנס על סף התמוטטות עצבים. בשיחה עם תרבות "גלובס" הוא מספר כי חש מבועת לנוכח ההתנפלות עליו מצד חלק מהמפיקים. פאול: "מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו, שבה מפיקים מתנפלים עלי עם תסריטים. לא עוזבים אותי. כל היום זה ככה. אני לא רוצה לראות יותר תסריטים. אני מבין שיש בעיה, אבל זאת לא הדרך לשתף פעולה. לא ככה".

התוכנית המקורית של כנס מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, לא אמורה הייתה לעמוד בסימן המשבר הנוכחי, אלא בעיקר נועדה לבחון הזדמנויות חדשות להפקות בעידן הניו-מדיה, ביניהן ניוד תוכן בין המדיות השונות - בין טלוויזיה לאינטרנט, למשל. "פורצים גבולות", הייתה הכותרת כפולת המשמעות שניתנה לכנס. אלא שהמשבר החמור שפקד באחרונה את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה המקומית, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, שינה את מהותה של כותרת הכנס. 18 הפקות דרמה, תעודה וקולנוע בוטלו באופן חד-צדדי על ידי זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 בשבועיים האחרונים, ומעל 40 הפקות נדחו למועד בלתי ידוע, וחלקן בוטלו לאלתר. הנתונים הללו הרעידו את התעשייה המקומית, וחדוות העשייה התחלפה בפחד עמוק, אימה מפני העתיד לבוא.

הזכייניות אף הבהירו למפיקים כי לא יופקו סדרות חדשות בעתיד הקרוב. הלכה למעשה: שנת 2009 היא שנה אבודה. מועצת הרשות השנייה, הגוף אשר אמור לפקח מטעם הציבור על גופי השידור המסחריים, לא גינתה אף לא במילה את המהלך החד-צדדי של הזכייניות. כך גם לגבי אריאל אטיאס, שר התקשורת.

כך שהמשמעות החדשה לסיסמה "פורצים גבולות", על-פי המפיקים, היא להציב גבולות לזכייניות ולרשות השנייה שעברו, לדברי המפיקים וארגוני היוצרים, כל גבול חוקי ומוסרי. הכוונה היא לפרוץ את מעגל העוני שעתיד לפקוד בעתיד הקרוב את אנשי התעשייה. מכאן, השיח בכנס עמד על המשמעות הפיזית של המושג: לפרוץ את כל הגבולות האפשריים כדי לשרוד.

משבשים את האח הגדול

בשבוע שעבר, פתחו פורום ארגוני היוצרים, הכולל את איגודי התסריטאים והבמאים, איגוד המפיקים, שח"ם, אק"ט ופורום היוצרים הדוקומנטאריים, חזית מאבק שטרם נראתה כמוה במדינת ישראל. תוכנית הפעולה שלהם, שיש שיכנו אותה כבעלת אופי התאבדותי, כוללת שורה של פעולות גרילה ברוטאליות, שמטרתן המיידית הינה לפגוע בשידורים, להביא לכדי החשכת מסך, ולגרום לפגיעה בכיסי הזכייניות.

יריית הפתיחה נורתה בשבוע שעבר, כאשר 30 מאנשי התעשייה התפרצו לישיבת הרשות השנייה תחת הכותרת: "פרומו למאבק". האקט, כך טוענים היוצרים, אף הוביל את נורית דאבוש, יו"ר הרשות, לשדר מכתב בהול לשר לביטחון פנים, אבי דיכטר, מחשש כי אירוע זה איננו חד-פעמי וכי סף העדינות של היוצרים יירד. השבוע על הפרק: שיבוש תוכנית הגמר של "האח הגדול", שתאובטח כנראה, כדי למנוע מעשרות היוצרים הנזעמים, לצבוא על מתחם השידור.

"אם לא נפגין כוח נמות. פשוט יהרגו אותנו", אומר מרק רוזנבאום, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע ואחד המפיקים הבכירים בישראל, אשר עומד בראש המאבק.

אפילו הוא, מהוותיקים בענף, חש מתוסכל מהחולשה שבה נמצאים המפיקים מול הזכייניות, למרות שהוא ממעט לעבוד בטלוויזיה, ועיקר עשייתו בענף הקולנוע. "ברגע שהשקעת בפיתוח פרויקט והתחלת מהלך של הפקה, זה דבר שעולה בין עשרות אלפי שקלים לבין מאות אלפי שקלים - תלוי באיזה שלב אתה. אם מבטלים, אתה סופג את זה. חלק מהפרויקטים בוטלו כשהם בתוך המהלך של פרה-פרודקשן, ואני יודע על פרויקטים שבוטלו בשלב הפרודקשן. לא נרשה שזה יהיה רק אנחנו שנשלם את המחיר".

התקשרות חד-צדדית

למי שתוהה מדוע לא מגיע פיצוי ליוצרים על הפקות שמתבטלות, כדאי להבין דבר או שניים על טיב ההתקשרות בין גופי השידור לבין המפיקים.

"ההתקשרות הזאת היא מאד חד-צדדית", פוסק רוזנבאום. "אני אגיד לך בצורה הכי פשוטה: אנשים לא מעיזים לתבוע את הזכיין כי זה מקור פרנסתם היחיד. היחסים בין הזכיין לבין המפיק מאופיינים בזה שהמפיק מאוד חלש מול הזכיין. אתה יכול לתבוע פיצוי בבית משפט ואיכשהו לזכות, אבל יכול להיות שלא תעבוד יותר. לכן אנשים חוששים".

*כלומר, אין לכם יכולת לנהל משא ומתן?

"למעשה לא".

*נורית דאבוש, יו"ר הרשות השניה, טענה בפנינו כי הרשות השנייה חלשה, ושהיא כרגולטור לא יכולה להפעיל סנקציות.

"הרשות השנייה כרגע במהלך מבוהל של שיתוף פעולה עם זכיינים. היא לא עושה את תפקידה בימים אלו. היא יודעת על הביטולים. זו התנהלות מאוד לא סבירה של גוף מפקח. מגוף מפקח זה נהיה גוף שמשרת זכיינים. עם כל הכבוד לגופים האלה, הם הרוויחו, לפחות ערוץ 2, קרוב ל-15 שנה כבר. אי אפשר להיבהל מרגע של משבר, מאיזה רבעון שלא הולך. בקיצור, העסק לא מתפקד".

*מה היא יכולה לעשות אם החוק לא מאפשר לה להטיל קנסות?

"השר שמינה אותה לא יאפשר לה. לא בתקופת בחירות. הוא מסרב להגיש חקיקה לכנסת. אבל אני מבטיח לך שאם הגישה הייתה יותר תקיפה, הזכיינים היו מתיישרים. יש להם מה להפסיד. אני אגיד לך בצורה צינית: נפל להם, לגופי השידור, בינגו: גם משבר וגם בחירות. איזה פוליטיקאי יתעסק עם תחנות טלוויזיה בזמן בחירות? אז יצא להם דאבל מזל. לכן הם מנקים את האורוות, רוצים להפר את כל ההתחייבויות וכל החוקים והרשות שותקת, כי בסוף היום היא תלויה בפוליטיקאים. היא ממומנת על ידי פוליטיקאים".

מלחמה על פרוסת הלחם של מחר

"צריך לסגור את הרשות השניה", אומר לתרבות "גלובס" בכיר בענף, ומוסיף: "היית פעם במשרדי הרשות, בבניין המפואר ברחוב כנפי נשרים בירושלים? התקציב השנתי של הרשות הוא עשרות מיליוני שקלים בשנה, הרוב הולך למשכורות. את הכסף שמבוזבז שם הממשלה יכולה לתת לתעשייה. איזו זכות קיום יש למוסד הבזבזני הזה, אם את התפקיד העיקרי שלהם, לשמור על האינטרס הציבורי, הם לא מסוגלים לעשות? זו לא מלחמה על עתידנו, זו מלחמה על פרוסת הלחם של מחר. נציגי הציבור ופקידיהם כשלו בתפקידם.

מאות עובדי תעשייה ייזרקו לרחובות. תסריטאים ובמאים כבר מוצאים עצמם מחוסרי עבודה. מפיקים נותרו עם חובות עצומים לבנקים. העסקים שלנו נהרסים. מפיקים עומדים על סף פשיטת רגל. להפסדים של חברות הפקה פרטיות הם לא מסייעים. למה לזכיינים הם עוזרים בעשרות מיליוני שקלים? נורית דאבוש טוענת שהיא לא יכולה להטיל סנקציות? שטויות. לאורך השנים הרשות מסמסה את אפשרויות ההרתעה נגד עמידת הזכיינים במחויבויות". *

תגובות

תגובת דובר שר התקשורת אריאל אטיאס: "הרשות השנייה היא הכתובת הרלוונטית לעניין העמידה במחויבות, ובניגוד לנטען, לרשות השנייה ישנם כלי אכיפה. האם כאשר לרגולטור אין כלים, ונניח שזה המצב, הייתכן כי המענה לטיפול, באין הכלים הוא מתן הקלות?".

מקשת נמסר כי "מתוך עשרה סרטים דוקומנטריים, שלושה סרטים הוקפאו ווהוצאות של ההפקה עד לרגע ההקפאה הוחזרו".

מרשת נמסר כי "תבוטל סדרה אחת, לא יותר, שמיועדת ל-2010. מעבר לזה אין לנו מה להוסיף".

עד להורדת שורות אלו לדפוס לא התקבלה תגובתם של ערוץ 10 ומועצת הרשות השנייה.