רגולטור במבחן: במושב בוועידת ישראל שעסק ברגולציה בתנאי משבר הבהירו הרגולטורים כיצד תיראה מעתה פעולתם

אבי ברגר, שותף מנהל קסלמן וקסלמן, PwC ישראל: "המגזר הפיננסי המקומי יצטרך להתאים את עצמו לסדרה ארוכה של הנחיות ותקנות חדשות" ■ להורדת הסקירה

במסגרת פאנל בנושא רגולציה פיננסית בתנאי משבר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, הציג אבי ברגר, שותף מנהל בקסלמן וקסלמן PwC ישראל, את המחקר החדש מבית גלובס מחקרים בשיתוף עם קסלמן וקסלמן PwC ישראל: "כלכלת SHOCK". ברגר אמר במסגרת זו, כי "מפה והלאה התהליכים הפיננסיים הולכים להיות הרבה יותר איטיים ולתקופה ממושכת. זה אומר מינופים יותר נמוכים ותשואות יותר נמוכות, וברור גם שתהיה אובר ריאקציה של הרגולטורים".

"השטן בא מהחיפזון"

ברגר הוסיף, כי הגופים הכלכליים נעו במהירות הולכת וגדלה באוטוסטרדה, מבלי להתאים עצמם לשינויים הדרושים. דומה הדבר למיליוני כלי רכב הנעים עם מנוע בעל עוצמה עצומה מבלי שנבדקו תקינות ועמידות יתר חלקי הרכב - הגלגלים, המרכב וכדומה". והתוצאה היא שכמות משמעותית של גופים כלכליים הגיעו למצב בו חלקי הרכב לא עמדו בקצב והתפרקו".

"מה צופן העתיד?"

  • התנהלות בקצבים איטיים מבעבר
  • חיזוק מערכות ניהול הסיכונים
  • בניית מערכות רגולציה גלובליות
  • התאמת מערכות רגולציה מקומיות

"והתוצאה היא שהרגולציה תתפוס מקום מרכזי יותר, יתכן שעל חשבון משמעות השוק," סיכם ברגר.

במחקר נבחנות ההצעות לשינוי מערכת ההסדרה הפיננסית, תוך שנמצא כי "תהליך זה לא יפסח על ישראל. המגזר הפיננסי המקומי יצטרך להתאים את עצמו לסדרה ארוכה של הנחיות ותקנות חדשות, הנוגעות להלימות הון, ניהול סיכונים, ניהול נזילות, אופני דיווח, הגברת השקיפות, שיערוך של נגזרי אשראי ועוד".

עוד שאלות ובעיקר תשובות בחוברת המחקר

"אנו מצפים שלא יהיו דיבידנדים בשנה הקרובה"

"עוד נכונו לנו תקופות קשות. אנו מצפים שלא יהיו דיבידנדים בשנה הקרובה במערכת הבנקאית, ואם מישהו חושב לחלק דיבידנדים, שיבוא לקבל אישור" - כך אמר היום רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, במסגרת הפאנל. חזקיהו הוסיף, בהתייחס לרגולציה בראשה הוא עומד, כי "אנו לא מתכוונים להקל בדרישות".

המפקח יצא כנגד מערכות ניהול הסיכונים בטענה שלא הוכיחו את עצמן, ואמר כי אין להסתמך על סטטיסטיקות מהעבר ועל מוניטין. עוד לדברי חזקיהו, "יש לנו אתגרים רבים. המשבר הוא פיננסי, הגם שאנו מתמקדים כאן במשבר הריאלי. עד כה יצאנו בסדר, אבל זה לא מבטיח שום דבר, ולכן אני בעד שמרנות. הרבה שמרנות. זה עוזר לנו להתמודד. בפיקוח על הבנקים ניערך לאתגרים, ואני מצפה שהמערכת הבנקאית תמשיך להיערך בזהירות מול המשבר. קל להראות גמישות, אך רבותיי, בשעת משבר צריך על אחת כמה וכמה לשמור על מערכת פיננסית חזקה ויציבה".

לכן, לדבריו, "אני מצפה מהמערכת הבנקאית כי תמשיך לשמור על הון גבוה, שכן זו הכרית שתאפשר לה לשמור על יציבות. המשבר הפיננסי כאן יחסית בסדר, אך יש בעיות אחרות שיפגעו בנו בעתיד".

יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, אמר כי "ברשות מתכוונים לבחון אג"ח ותשקיפים ולשנות ההתייחסות לגביהם כך שייתפסו כמו מניות, יחד עם הדרישה למנהל תאגידי. יכול להיות שצריך לקבוע סטנדרטים מינימליים להנפקת אג"ח", אמר, "ואולי לחייב שהמנפיק יכלול שורה של הבטחות והגנות לטובת רוכשי האג"ח".

בהתייחסו לגילוי השוטף של מנפיקי אג"ח, לאחר ההנפקה, הוסיף גושן, כי "יש להקפיד על שקיפות גם בטווח הקצר והארוך. עדיף גילוי, גם אם העובדות לא נעימות, על פני היעדר גילוי. זה הכרחי לאמון בשוק. חשוב לשמור על עמדה אחידה בשקיפות וגילוי".

ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, אמר כי "בטווח הארוך, לעולם הכלכלה הישראלית לא יכולה להיות בפוזיציה יותר שמרנית מכלכלות אחרות. לא יכול להיות ששוק ההון המקומי יהיה יותר שמרני ממדינות מערביות וגם ארה"ב. אנו צריכים להיות שם, ואסור לנו לעשות היום פעולות שיכולות להיראות סקסיות לטווח הקצר, ולהגביר את השמרנות פה. זו תהיה אבן ריחיים על השחקנים ביחס למקביליהם בחו"ל".

עוד לדברי ענתבי, "אין לחזור אחורה לאג"ח מיועדות, אלא לפעול בצורה אחראית וזהירה ולהתחשב בלקחי העבר ולקחי המשבר. עם זאת, צריך לזכור גם שכשיוצאים מהמשבר הזה צריך שוק הון ובנקים חזקים לפחות כמו במדינות אחרות בעולם המערבי".

"פתאום גילינו שהמשקיע המתוחכם הוא לא כזה משקיע מתוחכם", הוסיף ענתבי. "אנו נצטרך לאט לאט לפרוט אמירה זו, ובין היתר לפשט את המכשירים. נושא אחר ברגולציה הוא התאמת הסיכון של החוסך לתיק הנכסים שלו - נצטרך לטפל גם בזה. בתוך שישה חודשים התחייבנו לממשלה להציג מודל שיטפל בכך".

רגולציה 3
 רגולציה 3

בכר שוב "חוטף" רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, אמרה כי "חשוב למצוא מענה למתרחש בשוק, אבל יש למצוא פתרונות שיותירו אותו עם מבנה תחרותי. יש לשקול כל אחד מכלי ההתערבות שאנו שוקלים, גם את המבנה התחרותי שאנו מייצרים במשק לעתיד. היכולת להבריא ולצאת מהמשבר תלויה בשוק פנימה, וביכולת התחרות בשווקים החוצה", ציינה קן.

אייל בן-שלוש, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, תקף את הפוליטיקאים ושלח אזהרה לעברם, באומרו כי "אם הפוליטיקאים ינסו להקטין את הסיכונים בשווקים באופן מלאכותי, מחיר ההון יעלה. כשהמשק נכנס להאטה כלכלית, פעולות כאלו יכולות רק להעצים את המשבר. לכן, צריך לעזוב את הרצונות להיראות בסדר". בן שלוש התייחס לרפורמת בכר, ואמר כי הייתה זו טעות לסמוך על הבנקים הקטנים שישאו את הנטל בייעוץ הפנסיוני ללקוחות. "זו הייתה טעות וזה היה כישלון", אמר והוסיף: "טוב יעשה המפקח אם יקדים ויכניס את שני הבנקים הגדולים לשוק הפנסיוני כבר מחר".

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, תקף במהלך המושב, ובהתייחס לוועדת בכר, את התנהלות המוסדיים בשוק החוץ-בנקאי. "נראה לכם שהמערכת הבנקאית הייתה נותנת כסף ליזמים כדי שיוכלו לרכוש קרקעות ברומניה ובלי ביטחונות?! הבנקים לא נותנים להם אשראי, אלא אם יש להם פעילות בישראל", ציין, והוסיף כי "רפורמת בכר נכשלה. היא לא השיגה אף אחת ממטרותיה. אף אחד לא ציפה ששוק ההון הישראלי יממן השקעות בחו"ל".

רגולציה 2
 רגולציה 2